מפלגות פוליטיות בארצות הברית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ממשל ופוליטיקה של
ארצות הברית
סמל ארצות הברית

לאורך רוב שנותיה, הפוליטיקה של ארצות הברית נשלטה על ידי מערכת דו מפלגתית. עם זאת, חוקת ארצות הברית הייתה תמיד שקטה בנושא של מפלגות פוליטיות; בזמן שנחתמה בשנת 1787, לא היו מפלגות במדינה. באותו זמן לא היו בעולם מפלגות שנבחרו בבחירות. הצורך לזכות בתמיכה פופולרית ברפובליקה הובילה להמצאה האמריקנית של מפלגות מבוססות הצבעה בשנות ה-90 של המאה ה-18. האמריקנים היו חדשניים במיוחד בהכנת טכניקות קמפיין חדשות שחיברו את דעת הקהל למדיניות הציבורית באמצעות המפלגות.

מדענים והיסטוריונים פוליטיים חילקו את פיתוחה של המערכת הדו מפלגתית לחמש תקופות. המערכת הדו מפלגתית המודרנית מורכבת מהמפלגה הדמוקרטית והמפלגה הרפובליקנית. כמה צדדים שלישיים גם פועלים גם בארה״ב, ומעת לעת בוחרים מישהו למשרד מקומי. המפלגה השלישית בגודלה מאז שנות ה-80 של המאה ה-20 היא המפלגה הליברטריאנית.

המערכת הפוליטית המודרנית בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ציר זמן של התפלגות קולות המצביעים לפי מפלגה בבחירות לנשיאות ארצות הברית.

המערכת הפוליטית המודרנית בארצות הברית היא מערכת דו מפלגתית הנשלטת על ידי המפלגה הדמוקרטית והמפלגה הרפובליקנית. שתי המפלגות האלו ניצחו כל מערכת בחירות מאז 1852 ושלטו בקונגרס של ארצות הברית במידה מסוימת לפחות מאז 1856.

המפלגה הדמוקרטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המפלגה הדמוקרטית

המפלגה הדמוקרטית היא אחת משתי המפלגות הגדולות בארצות הברית. המפלגה נוסדה ב-1828 על ידי אנדרו ג'קסון, והיא המפלגה הפוליטית מבוססת הצבעת הבוחר הקיימת הוותיקה ביותר בעולם. מאז 1854, הפוליטיקה האמריקנית הייתה במידה רבה סיפורו של הקרב בין הדמוקרטים לבין יריביהם המושבעים, הרפובליקנים.

בעת היווסדה, המפלגה הדמוקרטית תמכה בסט אחר של נושאים מאשר היא תומכת כיום. מאז היווסדה ועד הניו דיל, המפלגה בדרך כלל הייתה ליברלית קלאסית או ליברטריאנית; היא העדיפה ממשלה וזכויות קטנות של מדינות. מאז היווסדה ועד אמצע המאה ה-20, המפלגה הדמוקרטית הייתה דומיננטית בקרב הדרומיים הלבנים, וכך, היא הייתה המפלגה המזוהית ביותר עם ההגנה של עבדות[דרושה הבהרה]. עם זאת, בעקבות החברה הגדולה– תוכנית חברתית רחבה שנהגתה על ידי לינדון ג'ונסון, שכללה שירותי בריאות לחולים ועניים, שיפור מערכת החינוך, מלחמה בעוני, שיפור זכויות האדם ושוויון לשחורים, המפלגה הדמוקרטית הפכה יותר מזוהה עם צדק חברתי, תוך ויתור דומיננטי במדינות הדרום הרפובליקני.

המפלגה הדמוקרטית מיצבה את עצמה מאז 1912 כליברלית בנושאי פנים. הפילוסופיה הכלכלית של פרנקלין דלאנו רוזוולט, אשר השפיעה מאוד על הליברליזם המודרני בארצות הברית, עיצבה את האג'נדה של המפלגה מאז 1932. קואליציית הניו דיל של רוזוולט שלטה בבית הלבן עד 1968 למעט שנות הכהונה של אייזנהאואר בשנים 1953-1961. מאז אמצע המאה ה-20, הדמוקרטים היו בדרך כלל בצד המרכז-שמאל של המפה הפוליטית, ותמכו בצדק חברתי, ליברליזם סוציאלי, כלכלה מעורבת ומדינת רווחה. הדמוקרטים כיום החזקים ביותר בחופים המזרחיים והמערביים, ובמרכזים עירוניים גדולים בארצות הברית. אמריקנים-אפריקנים נוטים להיות דמוקרטים באופן לא פרופורציונלי, וכך גם איגודים מקצועיים.

ב-2004, המפלגה הדמוקרטית הייתה הגדולה ביותר, עם 72 מיליון מצביעים רשומים (42.6% מ-169 מיליון רשומים). נשיא ארצות הברית לשעבר, ברק אובמה, היה הדמוקרט ה-15 שהחזיק בתפקיד, ומבחירות אמצע הקדנציה ב-2006 ועד בחירות אמצע הקדנציה ב-2014, הייתה המפלגה הגדולה ביותר בסנאט ארצות הברית.

מועמדת המפלגה הדמוקרטית לנשיאות ארצות הברית בבחירות 2016 הייתה הילרי קלינטון מניו יורק.

המפלגה הרפובליקנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – המפלגה הרפובליקנית

המפלגה הרפובליקנית היא אחת משתי המפלגות הגדולות בארצות הברית. המפלגה נוסדה בשנת 1854 בוויסקונסין כמפלגת פורשי הויגים ומתנגדי המפלגה הדמוקרטית. המפלגה נוסדה על עיקרון הרפובליקניזם ועל התנגדות לעבדות שחורים בארצות הברית. מאז 1861 כאשר אברהם לינקולן נבחר לנשיאות ארצות הברית, הרפובליקנים מתחרים על הנשיאות ועל השליטה בבתי הנבחרים ביריביהם המושבעים מהמפלגה הדמוקרטית.

בעת היווסדה של המפלגה הייתה מפלגה ליברלית יותר לזמנים ההם שהתנגדה לעבדות שחורים ובכלל שמה דגש רציני על זכויות אדם. היא הציגה לראשונה מועמד לנשיאות בשנת 1854 והוא הגנרל לשעבר ג'ון פרימונט שלא נבחר לנשיאות אך חיזק את השפעת המפלגה במדינות צפון ארצות הברית. בשנת 1861 נבחר לראשונה מועמד רפובליקני לנשיאות והוא אברהם לינקולן שהוביל את ארצות הברית למלחמת אזרחים של 5 שנים.

משנת 1865 ועד בחירתו של גרובר קליבלנד לנשיאות בשנת 1885, הייתה המפלגה הרפובליקנית המפלגה היחידה שממנה נבחרו נשיאי ארצות הברית. כל הנשיאים הללו פעלו לשיקום דרום ארצות הברית מנזקי מלחמת האזרחים והחזירו למדינות הדרום את הזכויות שלהן מלפני המלחמה.

המאה ה-20 הפכה את המפלגה הרפובליקנית למפלגת המרכז - ימין האמריקאית כאשר היא תומכת בקפיטליזם טהור, במדיניות חוץ בדלנית ועל דגש בלאומיות האמריקנית. המפלגה הרפובליקנית אף התנגדה לחוק זכויות האזרח שהעביר הנשיא ג'ונסון בשנת 1964 וכך זכתה לתמיכה רבה במדינות דרום ארצות הברית בעוד שהמפלגה הדמוקרטית התחזקה בצפון.

למפלגה יש 18 נשיאים כאשר החשובים שבהם הם: אברהם לינקולן (הנשיא ה-16), תיאודור רוזוולט (הנשיא ה-26), דוויט אייזנהאואר (הנשיא ה-34) ורונלד רייגן (הנשיא ה-40). הנשיא האחרון מהמפלגה היה ג'ורג' בוש הבן שכיהן בין השנים 2001 ל-2009.

כיום המפלגה היא המפלגה הגדולה בבית הנבחרים ובסנאט של ארצות הברית.

מועמד המפלגה לנשיאות ארצות הברית בבחירות 2016 הוא דונלד טראמפ מניו יורק.(אשר נבחר לנשיא ארצות הברית)

מפלגות צדדים שלישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפלגה הירוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפלגה הירוקה של ארצות הברית פעלה משנות ה-80 של המאה ה-20 כמפלגת צד שלישי. המפלגה זכתה לראשונה בתשומת לב נרחבת במהלך הריצה השנייה לנשיאות של ראלף ניידר בשנת 2000. המפלגה מדגישה את איכות הסביבה, לא דמוקרטיה השתתפותית היררכית, צדק חברתי, כבוד לגיוון, שלום ואי-אלימות.

מועמדת המפלגה הירוקה לנשיאות ארצות הברית בבחירות 2016 היא ג'יל סטיין ממדינת מסצ'וסטס.

המפלגה הליברטריאנית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפלגה הליברטריאנית נוסדה ב-11 בדצמבר 1971. היא אחת ממפלגות צד השלישי המתמשכות הגדולות ביותר, בהתייחסות ליותר מ-331,000 מצביעים רשומים. יש להם כיום 144 נבחרי ציבור, יותר מכל המפלגות הקטנות האחרות. משימת הליבה של המפלגה הליברטריאנית היא להקטין את הגודל, ההשפעה וההוצאות של כל רמות הממשל. ברוח זו, המפלגה תומכת בהסדרה מינימלית של שווקים, ממשלה פדרלית פחות חזקה, חירויות אזרחיות חזקות, ליברליזציה בסמים, הפרדת דת מהמדינה, הגירה פתוחה ועוד.

מועמד המפלגה הליברטריאנית לנשיאות ארצות הברית בבחירות 2016 הוא גארי ג'ונסון ממדינת ניו מקסיקו.

מפלגת החוקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפלגת החוקה היא מפלגה פוליטית לאומית בארה״ב. היא נוסדה כמפלגת משלמי המסים ב-1992. שמה הרישמי השתנה למפלגת החוקה ב-1999. עם זאת, כמה סניפי מדינות ידועים תחת שמות שונים. המפלגה דוגלת בפלטפורמה שלפי דעתם משקפת את כוונתם המקורית של האבות המייסדים של חוקת ארה״ב, עקרונות של הכרזת העצמאות של ארצות הברית ומוסר שלקחו מהתנך.

מפלגות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוץ מהמפלגה הירוקה, המפלגה הליברטריאנית ומפלגת החוקה קיימות מפלגות רבות נוספות הזוכות לתמיכה מינימלית, ומופיעות רק בהצבעה של אחת או כמה מדינות. דוגמאות:

מפלגות בעלות השפעה שהתקיימו בעבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפלגות שניצחו בבחירות לנשיאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • המפלגה הרפובליקנית-דמוקרטית - זו הייתה המפלגה הדומיננטית בראשית דרכה של ארצות הברית. ארבעה מהנשיאים הראשונים היו מטעמה. בסופו של דבר היא התפרקה לשתי מפלגות: המפלגה הדמוקרטית והמפלגה הוויגית.
  • המפלגה הוויגית (ארצות הברית) - זו הייתה מפלגה שפעלה בארצות הברית בשנים 1856-1833, והייתה היריבה העיקרית של המפלגה הדמוקרטית במערכת הדו-מפלגתית של ארצות הברית באותה תקופה. ארבעה נשיאים היו מטעמה.
  • המפלגה הפדרליסטית - הנשיא היחד מטעם מפלגה זו היה ג'ון אדמס, נשיאה השני של ארצות הברית. היו להגם נציגים רבים בשלטון המקומי. זו הייתה המפלגה הראשונה שהתגבשה בארצות הברית, ולמרות ששלטונה היה קצר, ראשוניותה נתנה לה לעצב דברים רבים בארצות הברית. (הנשיא הראשון, ג'ורג' וושינגטון, לא השתייך לשום מפלגה בכלל.)

דוגמאות למפלגות אחרות בעלות השפעה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדום - מדינות שהאלקטורים שלהם הצביעו למפלגה הרפובליקנית. כחול - מדינות שהאלקטורים שלהם הצביעו למפלגה הדמוקרטית. ירוק - מדינות שהאלקטורים שלהם הצביעו למפלגה הפופוליסטית. חום - טריטוריות שטרם הוכרו דמדינות. מדינות עם מספר צבעים הן אלו שהאלקטורים בהן הצביעו למפלגות מגוונות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]