מפלגת אל-איסלאח
.svg) | |
| מדינה |
תימן  |
|---|---|
| תקופת הפעילות |
13 בספטמבר 1990 – הווה (35 שנים) |
| אידאולוגיות |
אסלאמיזם |
| מטה |
צנעא |
| אתר רשמי | |
  | |
האיחוד התימני לרפורמה (בערבית: التجمع اليمني للإصلاح, בתעתיק מדויק: אַלתַּגַ֫'מֻּע אַלְיַמַנִי לִלְאִצְלַ֫אח) המכונה אל-איסל֫אח היא תנועה אסלאמית סונית תימנית שהוקמה בשנת 1990.
הקמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מפלגת אל-איסלאח הוקמה ב-13 בספטמבר 1990 בצנעא, תימן, על ידי השייח' עבדאללה אל־אחמר (אנ'). הקמת המפלגה לוותה בברכת נשיא תימן עלי עבדאללה סאלח[1]. שורשיה ב"חזית האסלאמית" המזוהה עם האחים המוסלמים, שנתמכה על ידי סעודיה כדי להילחם בחזית הלאומית הדמוקרטית המרקסיסטית במהלך המלחמה הקרה. ב-1990, לאחר איחוד תימן, החזית האסלאמית התארגנה מחדש לכדי מפלגה בשם "מפלגת אל-איסלאח", בתמיכה כלכלית מסעודיה. בשנת 2003, אל-איסלאח והמפלגה הסוציאליסטית הצטרפו לשלוש מפלגות קטנות יותר, והקימו ברית אופוזיציונית משותפת בשם "מפלגות המפגש המשותף", כדי להוות אופוזיציה למפלגה השלטת "קונגרס העם הכללי". בבחירות אלה זכתה המפלגה ב-22.6% מהקולות וב-46 מתוך 301 מושבים.
אל-איסלאח נתפסת כמפלגה שמרנית המקדמת ערכים שבטיים ודתיים.
כברית משותפת, אל-איסלאח היא יותר קואליציה רופפת של גורמים שבטיים ודתיים, מאשר מפלגה פוליטית עצמאית במובן הקלאסי. המבנה השברירי שלה מקשה עליה לגבש מצע פרלמנטרי אחיד וברור, והיא נאלצת לאזן בין אינטרסים מגוונים. כפועל יוצא, האידאולוגיה של אל-איסלאח נותרת מעורפלת. הסעיף הראשון בחוק היסוד של אל-איסלאח מגדיר אותה כארגון פוליטי עממי השואף לרפורמה בכל היבטי החיים על בסיס עקרונות ותורות שריעיות-איסלאמיות[2]. ככזו, היא נחשבת כמפלגה שמרנית התומכת בערכים שבטיים ודתיים. עם זאת, היא נבדלת ממפלגות איסלאמיסטיות אחרות. ראשית משום שהיא משלבת בין אידאולוגיית האחים המוסלמים להשפעות שבטיות אחרות, שילוב שמוביל לעיתים למחלוקות פנימיות בנושאים עקרוניים. בנוסף, המפלגה מדגישה את חיזוק יחסיה עם הממלכה הסעודית, מדינות המפרץ ומועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ, ולעיתים אף מואשמת בקשרים קליינטליסטיים, לעומת מפלגות אסלאמיסטיות אחרות אשר מוחרמות על ידן. בעוד שהאחים המוסלמים נחשבים לארגון טרור במדינות מסוימות, ערב הסעודית פיתחה קשרים הדוקים עם אל-איסלאח מאז מלחמת האזרחים בתימן.
מבנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מפלגת אל-איסלאח מורכבת משלושה מרכיבים מרכזיים:
- הפלג הפוליטי של האחים המוסלמים בתימן, אשר מונהג על ידי מוחמד קחטאן.
- הקונפדרציה השבטית החאשידית - שהונהגה על ידי עבדאללה אל-אחמר עד למותו בשנת 2007, אז ירש אותו בנו הבכור סאדק.
- התנועה הסלפית - בראשות עבד אל-מג'יד א-זינדאני, חוקר דת סוני בולט בתימן.
לאחר מותו של אל-אחמר ב-28 בדצמבר 2007, מוחמד אל-ידומי הפך לראש המפלגה. בבחירות לפרלמנט בשנת 2003, אל-איסלאח זכתה ב-46 מושבים, וב-2010 היו 13 מתוך חברי הפרלמנט נשים, כולל תוואכול כרמאן, פעילת זכויות האדם שזכתה בפרס נובל לשלום ב-2011. נכון לשנת 2014, אל-איסלאח הייתה המפלגה השנייה בגודלה בתימן, אחרי הקונגרס העממי הכללי[3].
למפלגה יש שני כלי תקשורת מרכזיים: "א-סחווה" (אנ'), יומון בערבית, וערוץ הטלוויזיה "סוהייל טי.וי" (אנ').[4] האחרון בבעלות חמיד אל-אחמר, האיש העשיר בתימן ובנו של מייסד המפלגה עבדאללה אל־אחמר[4].
יחסים בין-לאומיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מפלגת אל-איסלאח נרשמה ברשימה השחורה של ערב הסעודית במרץ 2014, בשל קשריה עם האחים המוסלמים. לאחר מות עבדאללה, מלך ערב הסעודית, סעודיה חידשה את יחסיה עם המפלגה, בעיקר בזכות תפקידה בלחימה בחות'ים במהלך מלחמת האזרחים בתימן ובזמן מבצע סופה נחרצת. בדצמבר 2017, מנהיגי אל-איסלאח נפגשו בריאד עם נסיכי הכתר של ערב הסעודית ואבו דאבי, על מנת לדון במלחמה בתימן. בעבר, איחוד האמירויות התנגדו לאל-איסלאח, ונטען כי הם שכרו שכירי חרב אמריקאים כדי להתנקש במנהיגי המפלגה. בדצמבר 2018, דווח כי מפלגות פוליטיות איסלאמיסטיות, כולל אל-איסלאח, יחד עם קבוצות ג'יהאדיות כמו אל-קאעידה ודאעש, הפכו למטרות העיקריות של איחוד האמירויות, בעוד שהחות'ים כבר לא נחשבים לאויב הגדול ביותר שלה, לאור כישלון סעודיה במלחמה מולם.
חמיד אל-אחמר שהוא בין הפעילים הבולטים של המפלגה נמצא תחת סנקציות בעקבות מידע על כך שהוא ממנן את תנואת חמאס.
היסטוריית בחירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחירות לבית הנבחרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| מערכת בחירות | מנהיג המפלגה | קולות | % | מושבים | +/– | מקום |
|---|---|---|---|---|---|---|
| 1993 | עבדאללה בן חוסיין אל-אחמר | 382,545 | 17.14% | 62 / 301 |
 62 |
שני |
| 1997 | 637,728 | 23.4% | 53 / 301 |
 9 |
 שני | |
| 2003 | 1,333,394 | 22.55% | 46 / 301 |
7 |
שני |
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ "قيادي بالإصلاح: صنعاء لم تسقط بل سُلمت للحوثيين". www.aljazeera.net (בערבית).
- ↑ Nathan J. Brown; Amr Hamzawy (2010). Between Religion and Politics. Carnegie Endowment. p. 137. ISBN 9780870032974.
- ↑ Ali Ibrahim Al Moshki (13 במרץ 2014). "Saudi Arabia blacklists Yemeni groups". Yemen Times. אורכב מ-המקור ב-23 באוקטובר 2014.
{{cite news}}: (עזרה) - 1 2 "Government Raids Suhail TV Station and Newspaper". Yemen Post. 26 במאי 2011.
{{cite news}}: (עזרה)