מפלגת האיכרים הדמוקרטית של גרמניה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מפלגת האיכרים הדמוקרטית של גרמניה
Demokratische Bauernpartei Deutschlands
מדינה גרמניה המזרחיתגרמניה המזרחית גרמניה המזרחית
מנהיגים ארנסט גולדנבאום עריכת הנתון בוויקינתונים
מזכיר כללי

ארנסט גולדנבאום (1948–1982) ארנסט מקלנבורג (1982–1987) גונתר מלודה (1987–1990)

אולריך יונגהנס (1990)
תקופת הפעילות 29 באפריל 194815 בספטמבר 1990 (42 שנים)
אידאולוגיות אגרריות, סוציאליזם אגררי.
שיא כוחה 52 מושבים בפולקסקאמר
שפל כוחה 15 מושבים בפולקסקאמר
רשימה פוליטית החזית העממית
התמזגה לתוך האיחוד הנוצרי-דמוקרטי
מטה ברלין המזרחית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
דגל מפלגת האיכרים הדמוקרטית של גרמניה המזרחית

מפלגת האיכרים הדמוקרטית של גרמניה (גרמנית: Demokratische Bauernpartei Deutschlands, DBD) הייתה מפלגה מזרח-גרמנית. מפלגת האיכרים הדמוקרטית נוסדה ב-1948. היו לה 52 נציגים בפולקסקאמר, כחלק מ"החזית העממית". מפלגת האיכרים הדמוקרטית השתתפה בכל ממשלות הרפובליקה הדמוקרטית הגרמנית. ייסוד מפלגת האיכרים הדמוקרטית של גרמניה הייתה ניסיון להחליש את השפעת האיחוד הנוצרי-דמוקרטי והמפלגה הליברל-דמוקרטית של גרמניה על הקהילות הכפריות על ידי הקמת מפלגה שתהיה נאמנה למפלגת האיחוד הסוציאליסטי של גרמניה. סגל הנהגת המפלגה הגיע בעיקר ממפלגת האיחוד הסוציאליסטי של גרמניה.[1] בשנות ה-80, במפלגה היו חברים כ-117,000 אנשים.[2]

לאחר נפילת חומת ברלין, המפלגה ניסתה למתג את עצמה כמפלגה חקלאית-אקולוגית, אך בבחירות החופשיות הראשונות לפולקסקאמר ב-1990 המפלגה השיגה רק 9 מושבים. ב-1990 מפלגת האיכרים הדמוקרטית של גרמניה התמזגה לתוך האיחוד הנוצרי-דמוקרטי.

קשרים בין-לאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

למפלגת האיכרים הדמוקרטית של גרמניה היו יחסים חברותיים עם שאר מפלגות האיכרים בגוש המזרחי. למפלגה היו קשרים עם "המפלגה העממית הפולנית המאוחדת" ו"האיחוד הבולגרי האגררי-לאומי".[3] חוץ למפלגות אלו, למפלגה היו קשרים עם כמה איגודי חקלאים בגרמניה המערבית.[4] למפלגה היו גם קשרים עם מפלגות חקלאיות בפינלנד ובשוודיה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ DBD Deutsche Bauernpartei from chronik der wende
  2. ^ DBD Deutsche Bauernpartei from chronik der wende
  3. ^ Peter Joachim Lapp Die "befreundeten Parteien" der SED, 1988, p. 103
  4. ^ Peter Joachim Lapp Die "befreundeten Parteien" der SED, 1988, p. 108