מפלגת הלוחמים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מפלגת הלוחמים
FightersList.png
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מנהיגים נתן ילין-מור, יצחק שמיר, ישראל אלדד
תאריך ייסוד 1949 עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך פירוק 1951 עריכת הנתון בוויקינתונים
אפיון מפלגת יוצאי לח"י
כנסות 1
אותיות טו
שיא כוחה מנדט אחד
נוצרה מתוך נוצרה כמפלגה עצמאית
התמזגה לתוך לא התמזגה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מפלגת הלוחמים או רשימת הלוחמים הייתה מפלגה קטנה שנבחרה לכנסת הראשונה.

מפלגת הלוחמים הוקמה על ידי יוצאי ארגון הלח"י עם קום המדינה ובראשה עמד נתן ילין-מור שכיהן מטעמה כחבר הכנסת בכנסת הראשונה. בין חברי המפלגה שלא זכו להיכנס לכנסת הראשונה מטעם המפלגה היו מתתיהו שמואלביץ', יעקב בנאי, גאולה כהן, ראש הממשלה לעתיד יצחק שמיר, וישראל אלדד, שעזב את הרשימה אחרי הבחירות לכנסת עם תומכיו והביא בסופו של דבר לפירוק המפלגה[1]. הרשימה זכתה ב-5,363 קולות, או 1.2 אחוז מכלל הקולות, דבר שזיכה אותה כאמור בח"כ אחד.

ועידת יוצאי הלח"י[עריכת קוד מקור | עריכה]

ועידת יוצאי הלח"י, 25 בינואר 1949. במרכז התמונה, מימין לשמאל: נתן ילין-מור, ישראל אלדד ויצחק שמיר

לאחר הבחירות לכנסת הראשונה, ב-25 בינואר 1949, התכנסו יוצאי הלח"י ל"ועידה הארצית הראשונה של לוחמי חירות ישראל", בקולנוע רמה שברמת גן[2]. בוועידה דנו בשתי החלטות: נתן ילין מור הציע להפוך את מפלגת הלוחמים למפלגת פועלים סוציאליסטית, וישראל אלדד הציע להקים תנועה רעיונית שתתרכז בהחזרת "מלכות ישראל"[3]. יצחק שמיר תמך בהצעה של נתן ילין מור, וההצעה הזאת התקבלה ברוב של כשני שלישים. השליש שהתנגד, כולל אלדד, פרש והקים את הירחון הימני "סלם למחשבת חרות ישראל" שיצא לאור עד לשנת 1963[4]. לאחר ההחלטה על הקמת מפלגת פועלים סוציאליסטית, התווכחו חברי הוועידה על "הגדרת האויב" המרכזי של המפלגה. בסופו של דבר ניצח האגף השמאלי של הוועידה, ורוב הוועידה החליטה להגדיר את "האימפריליזם הבריטי" כאויב, ולקרוא לשכנים הערבים ל"שכנות טובה". על אף זאת, שמיר התנגד לקריאה לתמיכה בברית המועצות והציע על לשמור על נייטרליות בין הגוש המערבי לגוש המזרחי.

יצחק שמיר הציג את מטרות המפלגה לדעתו:

"מקסימליזם לאומי וחתירה לצדק סוציאלי. אין בתנועה המסתייגים מסוציאליזם כשיטה חברתית הרצויה בעיניה. אך לגבי מרקסיזם- רוב החברים אינם בקיאים בתורה זו ואיננו מרגישים צורך נפשי מיוחד ללמוד אותה"

בסופו של דבר, למרות החלטת הוועידה, הדבר לא יצא לפועל ומפלגת הלוחמים התפרקה זמן לא רב לאחר הוועידה.[5]

נציגי הרשימה בכנסת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ח"כים בסיעה בכנסות שבהן פעלה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ הצעה במועצת "הלוחמים" לפרק את המפלגה, על המשמר, 12 בפברואר 1950
  2. ^ אריה אלדד, "דברים שרואים מכאן", עמ' 190, הוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר, תשע"ו
  3. ^ אריה אלדד, "דברים שרואים מכאן", עמ' 191, הוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר, תשע"ו
  4. ^ אריה אלדד, "דברים שרואים מכאן", עמ' 193, הוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר, תשע"ו
  5. ^ אריה אלדד, "דברים שרואים מכאן", עמ' 192, הוצאת כנרת זמורה-ביתן דביר, תשע"ו