מפלגת הנוער הגדולה של יפן
 | |
| מדינה |
יפן  |
|---|---|
| מטה הארגון |
טוקיו |
| מייסדים | קינגורו האשימוטו |
| תקופת הפעילות |
17 באוקטובר 1937 – 1945 (כ־7 שנים) |
  | |
מפלגת הנוער הגדולה של יפן (ביפנית: 大日本青年党) הייתה תנועת נוער, שפעלה להטמיע את הלאומנות היפנית לבני נוער באימפריה היפנית. התנועה לקחה השראה מהנוער ההיטלראי, תנועת הנוער בגרמניה הנאצית, בעלת בריתה של האימפריה היפנית בימי מלחמת העולם השנייה[1][2]. התנועה פעלה מ-1937, אך פורקה ב-1945 עם כניעת האימפריה היפנית בסופה של המלחמה.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
באוקטובר 1937 הקים הלוטננט קולונל ופעיל הימין הלאמוני, קינגורו האשימוטו (אנ') וזאת מספר חודשים לאחר פרישתו הכפויה שבאה בעקבות מערובתו בניסיון ההפיכה הצבאית שאירע בפברואר 1936[3].
האשימוטו עיצב את הארגון במודל שהיה דומה להנוער ההיטלראי שפעל בגרמניה הנאצית. העצרת הראשונה של התנועה נערכה במקדש מייג'י, שבמרכז הבירה טוקיו ולקחו בה חלק כ-600 פעילים.
המטרה המוצהרת של המפלגה הייתה ללמד צעירים יפנים כישורי הישרדות בסיסיים, עזרה ראשונה, כישורי חיים, שיעורי תרבות, מסורות ואימוני נשק בסיסיים. עם זאת, כוונתו העיקרית של האשימוטו הייתה ליצור מערך צעירים אידיאליסטים שיתמכו בסיעת הדרך הקיסרית ובדוקטרינות הלאומיות והמיליטריסטיות שלה.
במהלך העצרת השלישית של התנועה, שנערכה בנובמבר 1939 בטוקיו ואף כללה כ-2,000 חרים הביע האשימוטו את תמיכתו בההסכם המשולש שנחתם בין גרמניה הנאצית, איטליה הפשיסטית והאימפריה היפנית. בעצרת הוא הציב את מטרתו שעד סוף 1940 יהיו חברים בתנועה כ-100,000 בני נוער.
חרף מגמת הגדילה של התנועה בעקבות הגיוס הצבאי המוגבר שהחל עם פרוץ מלחמת סין–יפן השנייה ולאחר מכן גם במערכה באסיה ובאוקיינוס השקט מרבית בני הגיל שהיו בתנועה גויסו לצבא היפני. אף על פי שהיא בעצמה אינה חלק ממפלגה פוליטית, מפלגת הנוער הגדולה של יפן הייתה תחת אחריות הארגון הפשיסטי "טאיסיי יוקוסאנקאי" שהוקם על ידי ראש ממשלת יפן, פומימרו קונואה באוקטובר 1940.
כיוון שלא היה מסוגל להשיג את יעדיו ביפן ותנועתו הושבתה על ידי הממשלה, נסע האשימוטו למדינת הבובות היפנית במנצ'וריה, "מנצ'וקוו" בסוף 1940, שם ניסה ליצור ארגון נוער מקומי נוסף שיהיה דומה למפלגת הנוער היפנית הגדולה, האישמיוטו כיוון את מרבית מאמציו לגייס לתנועה את אוכלוסיית המתיישבים היפנית במקום. בסוף מלחמת העולם השנייה נסגרה תנועת הנוער על ידי המפקד העליון של כוחות הברית[4].
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ ″Tucker, Encyclopedia of World War II: A Political, Social, and Military History. pp 666
- ^ Abend. My Life in China 1926-1941. pp.274
- ^ Sims. Japanese Political History Since the Meiji Renovation, 1868-2000, pp. 218
- ^ Ando, Surrender, Occupation, and Private Property in International Law. pp. 170.