לדלג לתוכן

מפלגת העצמאות (איסלנד)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מפלגת העצמאות
Sjálfstæðisflokkurinn
מדינה איסלנדאיסלנד איסלנד
מנהיגים גוד'רון האפסטיינסדוטיר (אנ')
תקופת הפעילות 25 במאי 1929 – הווה (96 שנים)
אידאולוגיות שמרנות, ליברליזם
אותיות D
שיא כוחה 26 (1999)
שפל כוחה 15 (1931)
נוצרה מתוך המפלגה השמרנית, המפלגה הליברלית
מטה רייקיאוויק עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום במפה הפוליטית ימין
ארגונים בינלאומיים איחוד הדמוקרטיה הבין-לאומי, מפלגת העם האירופית עריכת הנתון בוויקינתונים
נציגויות בפרלמנטים
אלת'ינגי
14 / 63
xd.is
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מפלגת העצמאות (באיסלנדית: Sjálfstæðisflokkurinn) היא מפלגה ליברלית-שמרנית[1][2]. נכון ל-2025 מפלגת העצמאות היא המפלגה השנייה בגודלה באלת'ינגי, הפרלמנט האיסלנדי. המפלגה הוקמה בשנת 1929 אחרי מיזוג בין המפלגה השמרנית למפלגה הליברלית. מטרת האיחוד הייתה להביא לסופו של האיחוד בין איסלנד לדנמרק, דבר שקרה לבסוף בשל כיבוש דנמרק בידי הגרמנים בשנת 1944. מאז, המפלגה תמיד הייתה למפלגה הגדולה ביותר בפרלמנט, עד לשנת 2009 כשהברית הסוציאל-דמוקרטית עקפה לראשונה את מפלגת העצמאות וזכתה ב-20 מושבים.

היסטוריה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפלגה נוסדה ב-25 במאי 1929 כתוצאה ממיזוג של המפלגה השמרנית עם המפלגה הליברלית. אחרי האיחוד החליטו ראשי המפלגה לכנות אותה באותו השם שכונתה מפלגת העצמאות ההיסטורית, שהתמוססה בשנת 1927, בעיקר בגלל הקמת המפלגה השמרנית והמפלגה הליברלית[3]. כבר מממערכת הבחירות הראשונה שלה בשנת 1931 המפלגה הייתה לגדולה ביותר בפרלמנט, עד לבחירות שהתקיימו בשנת 2009. בשנת 1934 חלק מחברי המפלגה פרשו ממנה והקימו המפלגה הלאומנית שהייתה קיצונית ובסוף פעילותה נאסרה.

המפלגה חזרה למעמדה כמפלגה הגדולה ביותר לאחר בחירות 2013, כשזכתה ב-19 מושבים. המפלגה הקימה ממשלה יחד עם המפלגה הפרוגרסיבית שהחזיקה שלוש שנים עד שנחשפה פרשת 'מסמכי פנמה' בהם התברר כי יושב ראש מפלגת העצמאות וראש הממשלה סיגמונדור דויד גונלאוגסון היה שותף בבעלות חברה מאיי הבתולה הבריטיים אשר החזיקה מניות של שלושה בנקים איסלנדיים. במהלך המשבר הכלכלי ב-2008 הוא פעל כדי למנוע פגיעה במשקיעים זרים (ובכך למנוע פגיעה במניות שלו). עם כניסתו לפרלמנט ב-2009 הוא לא דיווח על המניות ומכר אותן לאשתו בדולר אמריקני אחד. אחרי לחץ פוליטי גדול, ב-5 באפריל נכנע גונלאוגסון ללחץ והתפטר מראשות הממשלה ואיסלנד הלכה לבחירות[4].

הבחירות הפרלמנטריות שהתקיימו בשנת 2016 הביאו להקמת ממשלה בראשות מפלגת העצמאות יחד עם עתיד מזהיר, מפלגת הרפורמה, תנועת השמאל הירוק, והמפלגה הפרוגרסיבית. כיום מפלגת העצמאות מחזיקה ב-16 מושבים בפרלמנט והיא המפלגה הגדולה ביותר.

יחס לישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר אירועי "משט המרמרה", נשא ביוני 2010 חבר המפלגה סיגורד'ור קארי קריסטיאונסון (אנ') נאום בפרלמנט האיסלנדי בו גינה את האירועים, טען למעשי זוועה מצד ישראל והחמאס כאחד ועודד את פתרון שתי המדינות. באותו נאום הוא דחה קריאות לניתוק היחסים עם ישראל בטענה שהדבר לא יסייעו ואף ידרוש ניתוק יחסים עם מדינות אחרות בהן מפרים זכויות אדם, וציין שאיסלנד זוכה לכבוד ולרצון טוב בישראל מסיבות היסטוריות.[5]

בנובמבר 2024 הייתה מפלגת העצמאות אחת מארבע מפלגות שסירבו לשלוח נציג לכנס של ארגון "אגודת איסלנד-פלסטין".[6]

ב-18 באפריל 2024 בירגיר ת'ורארינסון (אנ'), חבר הפרלמנט מטעם מפלגת העצמאות, פרסם מאמר באתר המפלגה בו הוא מאשים את חמאס בסבל ובהרס ברצועת עזה, מתאר את ההפגנות נגד חמאס בעזה ואת התעלמות התקשורת האיסלנדית מהן, וטוען שהפתרון הוא שחמאס יניח את נשקו וישחרר את החטופים. הוא מסיים במשפט "שלום עבור הישראלים הוא שלום עבור הפלסטינים". במאמר הוא מצטט גורמים מן הרשות הפלסטינית שתומכים בדבריו ומציין פגישות שלו בנושא ברמאללה.[7] ת'ורארינסון עבד במטה אונר"א בירושלים בשנים 2014-2016.[8]

מנהיגי המפלגה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מס' יושב ראש תחילת כהונה סיום כהונה משך הזמן
1 יון תורלקסון

(1877–1935)

29 במאי 1929 2 באוקטובר 1934 5 שנים, 4 חודשים, 3 ימים

(1,952 ימים)

2 אולאפור תורס (1892–1964) 2 באוקטובר 1934 22 באוקטובר 1961 27 שנים, 20 יום

(9,882 ימים)

3 ביארני בנדיקטסון (1908–1970) 22 באוקטובר 1961 10 ביולי 1970 8 שנים, 8 חודשים, 18 יום

(3,183 ימים)

4 יוהאן הפסטין (1915–1980) 10 ביולי 1970 12 באוקטובר 1973 3 שנים, 3 חודשים, 2 ימים

(1,190 יום)

5 גייר הלגרימסון

(1925–1990)

12 באוקטובר 1973 6 בנובמבר 1983 10 שנים, 25 יום

(3,677 ימים)

6 ת'ורסטיין פאלסון (1947) 6 בנובמבר 1983 10 במרץ 1991 7 שנים, 4 חודשים, 4 ימים

(2,681 ימים)

7 דוד אודסון (1948) 10 במרץ 1991 16 באוקטובר 2005 14 שנים, 7 חודשים, 6 ימים

(5,334 ימים)

8 גייר הארדה (1951) 16 באוקטובר 2005 29 במרץ 2009 3 שנים, 5 חודשים, 13 ימים

(1,260 יום)

9 ביארני בנדיקטסון (1970) 29 במרץ 2009 2 במרץ 2025 15 שנים, 338 יום

(5817 ימים)

10 גוד'רון האפסטיינסדוטיר (אנ')
(1970) 		2 במרץ 2025 מכהנת

תוצאות הבחירות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
בחירות הצבעות % מקומות ישיבה +/– ממשלה
1931 16,891 43.8
15 / 42
 Steady 0 אופוזיציה
1933 17,131 48.0
20 / 42
 Increase 5+ קואליציה
1934 21,974 42.3
20 / 49
 Steady 0 אופוזיציה
1937 24,132 41.3
17 / 49
 Decrease 3- אופוזיציה
1942 (יולי) 22,975 39.5
17 / 49
 Steady 0 מיעוט
1942 (אוקטובר) 23,001 38.5
20 / 52
 Increase +3 אופוזיציה
1946 26,428 39.5
20 / 52
 Steady 0 קואליציה
1949 28,546 39.5
19 / 52
 Increase 1+ מיעוט
1953 28,738 37.1
21 / 52
 Increase 2+ קואליציה
1956 35,027 42.4
19 / 52
 Decrease 2- אופוזיציה
1959 (יוני) 36,029 42.5
20 / 52
 Increase 1+ אופוזיציה
1959 (אוקטובר) 33,800 39.7
24 / 60
 Increase 4+ קואליציה
1963 37,021 41.4
24 / 60
 Steady 0 קואליציה
1967 36,036 37.5
23 / 60
 Decrease 1- קואליציה
1971 38,170 36.2
22 / 60
 Increase 1+ אופוזיציה
1974 48,764 42.7
25 / 60
 Increase 3+ קואליציה
1978 39,982 32.7
20 / 60
 Increase 5+ אופוזיציה
1979 43,838 35.4
21 / 60
 Increase 1+ אופוזיציה
1983 50,251 38.6
23 / 60
 Increase 2+ קואליציה
1987 41,490 27.2
18 / 63
 Decrease5- קואליציה
1991 60,836 38.6
26 / 63
 Increase 8+ קואליציה
1995 61,183 37.1
25 / 63
 Decrease 1- קואליציה
1999 67,513 40.7
26 / 63
 Increase 1+ קואליציה
2003 61,701 33.6
22 / 63
 Decrease 4- קואליציה
2007 66,754 36.6
25 / 63
 Increase 3+ קואליציה
2009 44,371 23.7
16 / 63
 Increase 9+ אופוזיציה
2013 50,454 26.7
19 / 63
 Increase 3+ קואליציה
2016 54,990 29.0
21 / 63
 Increase 2+ קואליציה
2017 49,543 25.2
16 / 63
 Decrease 5- קואליציה
2021 48,708 24.39
16 / 63
 Steady 0 קואליציה
2024 41,143 19.36
16 / 63
 Decrease 2- אופוזיציה

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מפלגת העצמאות בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ נורדיסק, וולפרם, מפלגות ובחירות באירופה, 2017
  2. ^ Joakim Nergelius, Nordic and Other European Constitutional Traditions, BRILL, 2006-06-08, ISBN 978-90-474-0978-6. (באנגלית)
  3. ^ שרון סקוברסקי, מפלגות פוליטיות באירופה, אוניברסיטת מישגן, עמ' 522, מסת"ב 978-0-313-23804-8
  4. ^ Tim Hume, Zoe Robert and Holly Yan CNN, Iceland swears in new PM amid Panama Papers fallout, CNN
  5. ^ Árás ísraelsks herskips á skipalest með hjálpargögn (באיסלנדית), 2018, נבדק ב-17 באפריל 2025 {{citation}}: (עזרה)
  6. ^ "Er afstaða til Gasa afgerandi fyrir stjórnarmyndun?". mbl.is (באיסלנדית). 2024-11-27. נבדק ב-2025-03-21.
  7. ^ Birgir Þórarinsson (2024), Palestínumenn saka Hamas um fjöldamorð - Sjálfstæðisflokkurinn (באיסלנדית), נבדק ב-17 באפריל 2025 {{citation}}: (עזרה)
  8. ^ "Æviágrip: Birgir Þórarinsson" (באיסלנדית). Alþingi. 2018-05-08. נבדק ב-2018-12-25.
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מפלגת_העצמאות_(איסלנד)&oldid=41154620"