מפלגת הפועלים היהודית הבלתי-תלויה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מפלגת הפועלים היהודית הבלתי-תלויה
Еврейская независимая рабочая партия
מדינה האימפריה הרוסית
מייסד מניה שוחט
תקופת הפעילות 1901–1903 (כשנתיים)
אידאולוגיות אקונומיזם
מטה מינסק
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מפלגת פועלים יהודית בלתי תלויהיידיש: ייִדישע אונאבהענגיגע ארבעטער פּאַרטײַ; ברוסית: Еврейская независимая рабочая партия, בראשי תיבות: ЕНРП) הייתה מפלגה יהודית שנוסדה באימפריה הרוסית בשנת 1901 על ידי מניה שוחט ביוזמת סרגיי זוּבַּאטוֹב, ראש המשטרה החשאית הצארית (האוכרנה), מתוך האידאולוגיה של אקונומיזם[1].

המפלגה, שחבריה נודעו בכינויים "הבלתי תלויים", "הלגליסטים", "האקונומיסטים" ו-"הזוּבַּאטוֹביסטים", הייתה זרם בתנועת הפועלים של סוף המאה ה-19 ברוסיה שנבע מהתנועה המרקסיסטית. זרם זה טען שהמהפכה הסוציאליסטית יכולה להתבצע רק על ידי פועלי התעשייה. על כן תפקידם הראשון של מרקסיסטים אקונומיסטים אלו הוא להחדיר את תעמולתם לתוך ציבור פועלים זה, לחנך אותם ולארגן אותם. רק אחרי שלבים אלו יכול להתחיל המאבק הפוליטי. חינוך וארגון הפועלים יכול לבוא רק על רקע האינטרסים הכלכליים שלהם, וכל עוד אינטרסים אלו לא ישופרו, אין מקום למאבק מהפכני. על כן האקונומיסטים סברו שיש להזניח לפי שעה את המאבק הפוליטי נגד המשטר, ולפעול רק בכיוון של הטבת תנאי השכר והעבודה ויצירת מקומות עבודה לפועלים. אקונומיסטים קיצוניים טענו שעל הפועלים לבצע מהפכה כלכלית, ואת המהפכה הפוליטית נגד המשטר יש להטיל על הבורגנות.

בתוך זרם זה נוסדה גם המפלגה האקונומיסטית היהודית הבלתי-תלויה. מייסדיה ראו את מצבם החמור במיוחד של הפועלים היהודים ברוסיה ואת אי-יכולתם להשיג שינוי פוליטי של מצב היהודים בתנאי הגולה בכלל ורוסיה בפרט. גישה זו קירבה את מפלגת הפועלים היהודית לחוגי הציונים.

תקופה מסוימת תמכו שלטונות רוסיה במפלגה, היות שראו בתמיכה זו דרך לנתב את אי-שביעות הרצון של הפרולטריון היהודי לכיוונים של מאבק כלכלי ולא מאבק נגד המשטר בנוסח המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של לנין.

המפלגה התנהלה מן העיר מינסק, והפעילה סניפים בערים אודסה, בוברויסק, קרסלבה ווילנה. מנהיגיה הבולטים היו מניה וִילְבּוּשֶׁבִיץ (לימים שוחט), אלכסנדר צ'מריסקי ויהודה וולין. היו מתנגדים רבים להתארגנות זו בקרב הציבור היהודי ובראשם אנשי הבונד, והמצב הגיע עד כדי מלחמת אחים בקרב ציבור הפועלים היהודי.

לאחר פרעות קישינב חל משבר חמור במפלגה, וראשיה הבינו כי לא די במאבק כלכלי בלבד. בראשית שנת 1903 הורה שר הפנים הרוסי, ויאצ'סלב פלבה, על פיזור המפלגה. ב-5 בפברואר הודיעה המפלגה לחבריה בווילנה על השעיה זמנית של פעילות המפלגה. ביוני החליטה ועידת המפלגה על סגירתה.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אנציקלופדיה למדעי החברה, ספרית פועלים והוצאת הקיבוץ הארצי השוה"צ, 1963, עמ' 71–72.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אקונומיזם הייתה אידאולוגיה שהדגישה את המצע הכלכלי והחברתי כולל זכות העובדים להתאגד על חשבון דרישות פוליטיות, חופש הביטוי ודמקורטיה.
ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.