מפלגת הפועלים הסוציאליסטית היהודית המאוחדת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מפלגת הפועלים הסוציאליסטית היהודית המאוחדת
פֿאַראײניקטע ייִדישע סאָציאַליסטישע אַרבייטער־פּאַרטיי
Объединённая еврейская социалистическая рабочая партия
מדינה הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית, הרפובליקה הפולנית השנייה עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1917–1920 (כ־3 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
אידאולוגיות סוציאליזם, אוטונומיה לאומית פרסונלית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
מודעה לאספת בחירות של הפאראייניקטע ב-1917: שמה (מחוק חלקית) בשורה השנייה מלמעלה

מפלגת הפועלים הסוציאליסטית היהודית המאוחדתיידיש: פֿאַראײניקטע ייִדישע סאָציאַליסטישע אַרבייטער־פּאַרטיי; ברוסית: Объединённая еврейская социалистическая рабочая партия), שנודעה בקיצור כפֿאַראײניקטע (פַראֶייניקטֶה; ה"מאוחדת"), הייתה מפלגה יהודית סוציאליסטית-אוטונומיסטית קצרת ימים, שפעלה ברוסיה של ימי מלחמת האזרחים, בין 1917 ל-1920.

הפֿאַראײניקטע קמה בקייב ביוני 1917 מאיחודן של מפלגת הפועלים הציונית-סוציאליסטית (מפצ"ס), שדגלה בטריטוריאליזם יהודי ומרקסיזם בנוסח פְּלֵחַנוֹב ושהתפלגה ב-1904 מהארגון הציוני המרכזי במחאה על דחיית תוכנית אוגנדה ועל רקע פוגרום קישינב, ומפלגת הפועלים היהודית-הסוציאליסטית (מפי"ס) (אנ'), שנוסדה ב-1906 בטענה שאוטונומיה יהודית ברוסיה היא הכרחית לפני כל פתרון של השאלה היהודית. כמו יתר גופי האופוזיציה, שתיהן התקיימו במחתרת ונרדפו על ידי האוֹכרָנָהמשטרה החשאית) עד נפילת שלטון הצאר במהפכת פברואר 1917. המפצ"ס נוסדה בשעתו על ידי נחמן סירקין ויעקב לשצ'ינסקי, והמפי"ס על ידי אברהם רוזין ומשה זילברפרב. ששאבו השראה מתורת חיים ז'יטלובסקי.

המפלגה המאוחדת דגלה באוטונומיה לאומית פרסונלית ליהודים ולכל עמי רוסיה האחרים במסגרת פדרטיבית כלל-רוסית. מנסחי המצע הסבירו כי אוטונומיה על בסיס טריטוריאלי היא בלתי-אפשרית ממילא עקב הפיזור הרב של הקבוצות האתניות השונות, וכי כל ניסיון בכיוון זה יוביל בהכרח לעריצות הרוב בכל יחידה טריטוריאלית. מאותה סיבה הם שללו ייצוג פרופורציונלי למיעוטים בפרלמנט כללי. תחת זאת הם קראו להקים מדינה פדרטיבית גדולה עם ממשל מרכזי שיעסוק בעניינים המשותפים לכלל, כמו צבא וכלכלה, בעוד שענייני תרבות וחינוך יופקדו בלעדית בידי פרלמנטים נפרדים ("סֶיימים") של כל מיעוט. מסגרת כזו, לדעת הפֿאַראײניקטע, תהיה הערובה היחידה להרמוניה ולאי-אפליה של מאות העממים השונים בכל רוסיה. לצד תוכניתה המדינית, בפן החברתי היא דגלה ביידישיזם חילוני מובהק ותמכה בניסיונות ליצור תרבות לאומית יהודית חדשה על בסיס השפה היידית.[1]

עוד בטרם מהפכת אוקטובר נהנתה הפֿאַראײניקטע מפריחה. התמוטטות ממשלת המעבר הרוסית פינתה את הדרך להכרזת ריבונותה של הרפובליקה העממית האוקראינית, שהייתה נכונה להציע ליהודים אוטונומיה נרחבת כחלק ממאמציה להקים מדינה עצמאית. בניגוד לבונד, המפלגה המאוחדת חששה פחות מעצמאות אוקראינית ופעלה בשיתוף עם הראדה (המועצה) העליונה של וולודימיר קירילוביץ' ויניצ'נקו, סימון פטליורה והאחרים. מנהיגהּ זילברפרב מונה כבר ב-27 ביולי לתת-המזכיר לעניינים יהודיים במועצה האוקראינית וב-22 בינואר 1918 קיבל תואר שר בממשלה החדשה, אם כי פרש במהרה כדי לעבור לתפקיד רקטור האוניברסיטה הלאומית היהודית בקייב. בקיץ נערכו בחירות לנציגות היהודית ברפובליקה, בהם הטילו קול רק כ-180,000 איש (בערך 10% מהאוכלוסייה היהודית, שרובה היה נחשל מאוד ובהתאמה אדיש פוליטית). במבחן היחיד אי-פעם לכוחה האלקטורלי קיבלה המפלגה 8.2% מהקולות, בערך 15,000. היא הוציאה ביטאון בשם "ניַיע ציַיט" ('זמן חדש') ואמנים ופעילים מתומכיה השתתפו ב"קולטור ליגע" (אנ') בקייב, שהפיקה יצירה תרבותית ענפה ביידיש.

השותפות בין הפֿאַראײניקטע לרפובליקה האוקראינית נגוזה במהירות. בסוף 1918 התלקחה מחדש מלחמת האזרחים ברוסיה בשטח אוקראינה, והצבא האדום פלש לארץ יחד עם כוחות אחרים. על רקע התוהו ובוהו פרצו פוגרומים קשים שבהם נהרגו רבבות יהודים. יחידות צבאה הסדירות-למחצה של הרפובליקה המותקפת נטלו חלק פעיל בפרעות, למרות פקודות וקריאות של מנהיגיהם שאסרו וגינו פגיעה ביהודים. פעולותיהם של פטליורה ויתר השרים התקבלו בציבור היהודי כחסרות אונים לכל היותר, אם לא כמחוות ריקות שכיסו על חוסר-נכונות לאכוף משמעת על הצבא או אף על אנטישמיות ושמחה לאיד. על רקע אלפי ההרוגים והצורך בפעולה מיידית, רוב הציבור והגופים הפוליטיים היהודים – לא רק באוקראינה אלא גם בבלארוס ובאזורים אחרים באימפריה-לשעבר שבהם השתוללו מלחמה ופרעות – פנו לצדד בצבא האדום, שהיה הכוח הסדיר היחיד שסיפק הגנה וטיפל ביד קשה בפורעים, בין אם בשורותיו או מחוצה להם.

ב-25 בפברואר 1919, בעת כינוסה הארצי, התפרקה הפֿאַראײניקטע באוקראינה. רוב ציריה פרשו והקימו את "המפלגה היהודית הסוציאליסטית המאוחדת", שבחודש מאי התאחדה עם האגף השמאלי של הבונד. ביחד הם ייסדו את הקאָמפֿאַרבאַנד (קוֹמפַרבָּנד; "הברית הקומוניסטית היהודית"), שהצטרפה ב-20 באוגוסט למפלגה הקומוניסטית של אוקראינה. הפֿאַראײניקטע הוסיפה להתקיים מחוץ לאוקראינה, בשטח בלארוס, אך התהליך חזר על עצמו שם במהרה. ביוני 1920 שאריותיה בבלארוס הצטרפו לקאָמפֿאַרבאַנד המקומי.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Zvi Y. Gitelman, Jewish Nationality and Soviet Politics: The Jewish Sections of the CPSU, 1917-1930, Princeton University Press, 1972, pp. 90-91.)