מפל ויקטוריה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מפלי ויקטוריה)
מפל ויקטוריה
Victoria Falls, Mosi-oa-Tunya, Shungu Namutitima
המפל הראשי של מוסי-אוא-טוניה, ממפלי ויקטוריה
המפל הראשי של מוסי-אוא-טוניה, ממפלי ויקטוריה
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית טבעי בשנת 1989, לפי קריטריונים 7, 8
שטח האתר 6,860 הקטאר (אתר מורשת עולמית) עריכת הנתון בוויקינתונים
חלק מתוך זמבזי עריכת הנתון בוויקינתונים
מידע כללי
מיקום גבול זמביה-זימבבואה
נהר זמבזי
סוג מפל גוש, מפוצל
גובה כולל 107 מטר
רוחב ממוצע 1,737 מטר
נפילת מים רציפה 107 מטר
מספר נפילות מים 1
ספיקה ממוצעת 1,088 מ"ק/שנייה
ספיקה מרבית 7,079 מ"ק/שנייה
עונה שופעת פברואר-מאי, שיא באפריל
קואורדינטות 17°55′29″S 25°51′29″E / 17.924777777778°S 25.858055555556°E / -17.924777777778; 25.858055555556
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
תמונת לווין המראה את נהר הזמבזי הרחב נעשה צר בהיכנסו אל הערוץ. ניתן לראות את הערוץ המזגזג במורד הנהר

מפל ויקטוריהאנגלית: Victoria Falls), ובשמו המקומי מוסי אואה טוניה ("העשן הרועם"), הוא מפל מים בדרום יבשת אפריקה. הוא נמצא בנהר זמבזי, על הגבול בין זמביה לזימבבואה. רוחבו 1.7 ק"מ וגובהו 108 מטרים[1].

המפל נכלל בשני פארקים לאומיים: הפארק הלאומי מוסי אואה טוניה בזימבבואה והפארק הלאומי מפלי ויקטוריה שבזמביה, והוא אחד מאתרי התיירות העיקריים של אפריקה הדרומית. הוא הוכרז כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו המשותף לשתי המדינות.

נתונים מספריים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפל ויקטוריה מצוי באמצע מסלולו של נהר זמבזי. המפל יוצר את קיר המים הגדול בעולם - רוחבו 1.7 קילומטרים, וגובה הנפילה נע בין 80 מטרים בצדדיו ל-108 מטרים במרכז. גובה זה כפול מגובה מפלי ניאגרה. בשל הגובה, נתזי המים יוצרים ענן נתזים שגובהו 1.6 קילומטרים; ניתן לראות ענן זה במרחק של 40 קילומטרים מהמפל.

הנהר נופל לתוך ערוץ עמוק שרוחבו 110 מטרים בלבד. במשך השנים השחיקה הגוברת של הסלע מביאה להתקדמות המפל במעלה הנהר, ובשל האיים בנהר מוסט המפל בכיוונים שונים, והערוץ במורד הנהר נע ב"זיג-זג" שנוצר על ידי המפל, בסדרה של פיתולים שאורכם כ-80 קילומטרים.

המפל במקומו הנוכחי מחולק לשלושה מפלים מקבילים בשל שני איים קטנים המצויים בראשו, האי באורקה (שרוחבו 300 מטרים) והאי ליווינגסטון (שרוחבו 530 מטרים). בין הגדה הימנית לאי באורקה יש מפל שרוחבו 35 מטרים, בין האיים מפל שרוחבו 460 מטרים (המפל המרכזי) ולאחר מכן בין האי ליווינגסטון לגדה השמאלית מפל נוסף שרוחבו כ-300 מטרים.

הזרימה בנהר זמבזי מתאפיינת בשינויים קיצוניים בזרימות בעונות השונות. בעונה הגשומה זורמים במפל 9,100 מטר מעוקב מים בשנייה, בעוד שבעונה היבשה זורמים 350 מטר מעוקב מים בשנייה בלבד. לשם המחשה, הזרימה הממוצעת (1000 מ"ק לשנייה) שוות ערך לכמות של 700 אלף בקבוקים של 1.5 ליטר לשנייה.

הזרימה המקסימלית שנרשמה במפל הייתה בשלב הבנייה המוקדם של סכר קאריבה במרץ 1958, כ-10,000 מ"ק לשנייה. הזרימה הנמוכה ביותר שנרשמה במפל הייתה בעונת 1995/96 בה נרשמה זרימה ממוצעת שנתית של 390 מ"ק לשנייה, בעוד שהזרימה השנתית הממוצעת במדידות לאורך השנים היא 1,100 מ"ק לשנייה[דרוש מקור].

השוואת ממדים וזרימה, מפל ויקטוריה, מפלי ניאגרה ומפלי איגואסו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפל ויקטוריה מפלי ניאגרה מפלי איגואסו
גובה במטרים 107 51 64–82
רוחב במטרים 1,708 1,203 2,700
קצב זרימה שנתי ממוצע במטר מעוקב לשנייה 1,088 2,407 1,746
הזרם הגבוה ביותר שנמדד אי פעם במטר מעוקב/שנייה 12,800 8,269 45,700 (9 ביוני 2014)[2]
זרימה ממוצעת חודשית מקסימלית 3,000
זרימה ממוצעת חודשית מינימלית 300
זרימה ממוצעת שנתית מקסימלית ב-10 השנים האחרונות 6,000

גילוי המפל[עריכת קוד מקור | עריכה]

התושבים הראשונים של אזור המפל היו אנשי ערבה משבטי קויסאן שנהגו לצוד באזור זה. מאוחר יותר התיישבו במקום אנשי טוקאליאל שקראו למפל בשם "שונגווה". אנשי הנדבלה שהתיישבו במקום מאוחר יותר קראו לו "אמאנזה תונקאיו" ואנשי המאקולולו קראו לו בשם "מוסי אואה טוניה" - "העשן שעושה רעמים"[1].

האירופאי הראשון שגילה את המפל היה דייוויד ליווינגסטון שהגיע אליו ב-17 בנובמבר 1855[1], בעת מסע הגילויים שלו שנמשך בין 18521856 ובמסגרתו הגיע מנהר זמבזי העליון עד למוצא הנהר. ליווינגסטון הגיע אל המפלים בסירה, ועבר ליד אי הקרוי על שמו "אי ליווינגסטון". המפל הרשים אותו יותר ממפלי נגוניי במעלה הנהר ועל כן קרא לו על שם המלכה ויקטוריה[1]. ליווינגסטון כתב ביומנו: "אף אחד לא יכול לדמיין יופי זה, בהשוואה לכל מה שניתן לראות באנגליה. יופי זה לא נגלה קודם לכן לעיניים אירופאיות; אולם אין לי ספק שמראה יפה זה נצפה על ידי המלאכים במעופם". בשנת 1860 שב ליווינגסטון לאזור המפל וחקר אותו עם מגלה הארצות ג'ון קירק.

תיירות וגשר הרכבת[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – גשר מפל ויקטוריה

במורד הנהר, מיד לאחר שפך המפל, נבנה אחד מחמשת הגשרים שעל נהר זמבזי. הגשר הושלם באפריל 1905, והיה מתוכנן להיות חלק מקו הרכבת קהיר-קייפטאון. אורך הגשר 250 מטרים, ואורך הקשת המרכזית שלו 150 מטרים. גובה הגשר מעל פני הים - 125 מטרים.

לפני הקמת הרכבת היו מבקרים מעטים במפל; אולם לאחר הקמת הגשר בשנת 1905, הפך המפל לאתר תיירותי מרכזי באפריקה. עם תום השלטון הבריטי הקולוניאלי וקבלת עצמאות של זמביה וזימבבואה בשנות ה-60 של המאה ה-20, פחת מספר המבקרים בשל לוחמת הגרילה והטרור באזור. בשנות ה-80 החלה שוב עלייה בהיקף התיירות, ובשנות ה-90 ביקרו במפל כ-300,000 תיירים מדי שנה. מרבית התיירים מבקרים במפל בצד הזמבי, בשל המצב הפוליטי הרגיש והמשבר הכלכלי הקשה הפוקד את זימבבואה מאז עליית רוברט מוגאבה לשלטון. אחת האטרקציות הידועות ביותר שיש לנהר הזמבזי היא הרפטינג. הזמבזי נחשב לאחד הנהרות המאתגרים ביותר ומסווג כרמת קושי 5 מתוך 6.

במפל ניתן לראות תופעת טבע נדירה - קשת ירחית.

גלריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]