מפעל הטרקטורים (וולגוגרד)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מפעל הטרקטורים
Волгоградский тракторный завод
Volgograd Tractor Factory 001.JPG
מידע על המבנה
סוג עסק, enterprise עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה רוסיהרוסיה  רוסיה
סיום הבנייה 1930 עריכת הנתון בוויקינתונים
תאריך פירוק 2007 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 48°48′08″N 44°36′22″E / 48.802222222222°N 44.606111111111°E / 48.802222222222; 44.606111111111
vgtz.tplants.com
(למפת מחוז וולגוגרד רגילה)
Outline Map of Volgograd Oblast.svg
 
קמישין
קמישין
מיכאילובקה
מיכאילובקה
אוריופינסק
אוריופינסק
פרולובו
פרולובו
קאלאץ'
קאלאץ'
קוטובו
קוטובו
קוטלניקובו
קוטלניקובו
מפעל הטרקטורים
מפעל הטרקטורים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מפעל הטרקטורים של העיר וולגוגרדרוסית: Волгоградский тракторный завод) הוא מפעל לייצור טרקטורים שנבנה בעיר וולגוגרד בשנת 1930. במהלך קרב סטלינגרד שטח המפעל היה במרכז הלחימה. בשנת 2006 המפעל שולב בתשלובת "מפעלי הטרקטורים" שמרכזה בעיר צ'בוקסרי.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החלטה על הקמת המפעל התקבלה בשנת 1926 והוא היה בין פרויקטי הדגל של החומש הראשון. האתר שנבחר להקמת המפעל היה ממוקם 14 ק"מ מהעיר והקמתו החלה ב-26 ביולי 1926. התכנון בוצע על ידי חברה אמריקאית ומומחים מחוץ לברית המועצות השתתפו באופן פעיל בהקמת המפעל החדש. בעת הקמתו, נקרא המפעל "מפעל טרקטורים של סטלינגרד על שם דזרז'ינסקי", על שמו של המהפכן הסובייטי פליקס דזרז'ינסקי אשר נפטר באותה שנה, ושם זה נותר על כנו עד לשנת 1961. ב-17 ביוני 1930 החל לעבוד פס ייצור ראשי ומשערי המפעל יצא הטרקטור הראשון בעל הספק של 30 כוח סוס. ב-20 באפריל 1932 המפעל הגיע ליכולת התכנונית - 144 טרקטורים ביום.

לקראת יוני 1940 המפעל כבר ייצר 232,700 טרקטורים - מעל לחצי מכל הטרקטורים שנבנו בברית המועצות.

עוד לפני תחילת מלחמת העולם השנייה המפעל התחיל לייצר טנקי T-34. במהלך אוגוסט 1942 החלו קרבות בשטח המפעל, כאשר להגנת המפעל נוצלו טנקים שנבנו אך טרם הועברו לידי הצבא. פסי ייצור הופסקו ב-13 בספטמבר 1942 כאשר הקרבות באתר היו בעיצומן. מייד לאחר נסיגת הנאצים החל שיקום המפעל וכבר ביוני 1943 המפעל העביר לצבא משלוח ראשון של טנקים משופצים.

לאחר סיום הקרבות ונסיגה הצבא הגרמנית המפעל שוקם ולאחר המלחמה חזר לייצור טרקטורים לחקלאות. בסך הכול במהלך פעילותו המפעל ייצר מעל למיליון טרקטורים לחקלאות שבחלקו סופקו למדינות שונות.

בשנת 1963 הסתיימה הרחבת המפעל והוא עבר לייצור טרקטורים מדגם DТ-75. דגם זה עבר שינויים רבים ונמצא בבסיס התכנון של הדגם שמיוצר גם כיום. בשנת 1994 המפעל עבר לייצור סדרה חדשה של טרקטורים בעלי הספק של עד 150 כוח סוס.

במקביל לייצור טרקטורים, עסק המפעל בייצור תוצרת צבאית. בשנות ה-30 של המאה ה-20 נבנו בו טנקים מדגם T-26, ובשנות ה-60 החל ייצור טנקים מדגם PT-76. בנוסף לכך המפעל התמחה בייצור משוריינים ומשחיתי טנקים לחיל הנחתים הסובייטי והרוסי.

בשנת 2002 אורגן המפעל מחדש תוך חלוקתו למספר יחידות עצמאיות. בשנת 2005 הוכרז על הליך פירוק של המפעל והוא הועבר לידי תשלובת בה מאוחדים מספר מפעלים רוסים בתחום.

עיטורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה הסובייטית הוענקו למפעל: עיטור לנין (פעמיים), עיטור הדגל האדום של העמל ועיטור המלחמה הפטריוטית הגדולה.

שערי המפעל

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מפעל הטרקטורים בוויקישיתוף