מפקדת אלון
 | |
| פרטים | |
|---|---|
| כינוי | מפקדה משימתית לטיפול במשברים אזרחיים |
| מדינה |
 ישראל |
| שיוך |
 צבא הגנה לישראל |
| בסיס האם | מחנה רחבעם |
| אירועים ותאריכים | |
| תקופת הפעילות | 4 באוגוסט 2020 – הווה (5 שנים ו־7 חודשים) |
| מלחמות | חרבות ברזל |
| נתוני היחידה | |
| כוח אדם | כ-150 משרתי מילואים |
| פיקוד | |
| יחידת אם | פיקוד העורף |
| דרגת המפקד |
 תת-אלוף |
מפקדת אלון היא מפקדה משימתית הפועלת במסגרת פיקוד העורף ומסייעת למשרדי הממשלה בהתמודדות עם אירועי משבר באמצעות ניהול וביצוע אופרציות מורכבות המכוונות לחוסנו של הפרט.
המפקדה מופעלת על ידי עשרות אנשי מילואים בעלי התמחויות שונות מתפקידיהם האזרחיים ובעלת יכולת השתנות מהירה בהתאם לשלבי המשבר המתפתח.
המפקדה הוקמה בשנת 2020 במטרה לסייע למשרד הבריאות בקטיעת שרשראות ההדבקה במגפת הקורונה, סייעה למשרד העלייה והקליטה במבצע "עולים הביתה" לקליטת גל העלייה מאוקראינה, עם פרוץ מלחמת רוסיה-אוקראינה. עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל נפתחה המפקדה מחדש כמרכז שליטה לאומי לסיוע למשפחות החטופים, הנעדרים והשבים המרכז את המאמץ הממשלתי בנושא בהובלת משרד ראש הממשלה.
בינואר 2023 פורסם כי שר הביטחון יואב גלנט מעוניין להפוך את מפקדת אלון לכזו שתפעל לצמיתות במשברים עתידיים.[1] המפקדה תנהל משברים לאומיים אזרחיים כגון שריפות, שלגים, אסונות טבע, ומגפות ובמסגרת פעילותה ישרתו בה עשרות חיילי חובה ואנשי קבע ובשעת חירום יצטרפו אליהם משרתי מילואים.
בחודש מרץ 2023 נסגרה המפקדה לאור ירידה משמעותית בתחלואת הקורונה.
המפקדה הופעלה פעם נוספת עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל כמרכז השליטה הלאומי לסיוע למשפחות החטופים, הנעדרים והשבים, באותה עת השיקה המפקדה גם סמל חדש, שעוצב על-ידי המעצב הישראלי בן דרור.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]מגפת הקורונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-3 באוגוסט 2020 אישר הרמטכ״ל אביב כוכבי את תוכניות הקמת המפקדה והיא החלה את פעילותה ב-4 באוגוסט 2020[2]. עם זאת, הקמת מערך קטיעת שרשראות ההדבקה הושלם רק בנובמבר 2020.
המפקדה פעלה ברמה הלאומית לסיוע בקטיעת שרשראות ההדבקה תוך ריכוז וחיבור כלל הגופים והמאמצים לכדי מערכת אחת. המפקדה פעלה בהתאם לצרכים השונים, מתוך מטרה לצמצם את התפשטות נגיף הקורונה ולסייע בשמירה על ביטחון ובריאות אזרחי ישראל.
במאי 2021 אישרו שר הביטחון גנץ והרמטכ"ל כוכבי את תוכנית להעברת תחומי הטיפול של המפקדה, שפעלה תחת פיקוד העורף וסייעה במאבק בקורונה, למערכת הבריאות. תאריך היעד לסגירה הסופית נקבע כ-1 באוגוסט 2021[3]. המפקדה הוקמה מחדש בשל עליה בתחלואת הקורונה.
במפקדה פעלו ארבעה מרכזים עיקריים:
- מרכז הניטור (לשעבר מרכז הבדיקות) – המופקד על ניהול המעבדות הארצי.[4]. בראש המרכז עמד אל"ם חנוך דאובה.
- מרכז הדיגום והשינוע – המתגבר את יכולות הדגימה של משרד הבריאות, ומשנע את הדגימות למעבדות.[4] לדוגמה, מתחם הדרייב אין הצבאי הראשון שהוקם בכפר ירכא חנה תחת המרכז.
- מרכז החקירות – בראש המרכז עומד אל"ם (במיל') גיא ברגר.
- יחידת "אלה" לחקירות אפידימיולוגיות[5][6] – המתגברת את מערך החקירות של משרד הבריאות.[4][7] הדבר התבצע על ידי הקצאה של כ־300 עתודאים, מפקדות גדנ"ע ומורות חיילות. כמו כן, התבצעו הכשרות לנציגים מהרשויות המקומיות. המרכז מופעל מחמ"ל מרכזי בבסיס פיקוד העורף המאויש ב־300 חיילים מתשאלים, וכן במוקדים העירוניים של הרשויות המקומיות. כמו כן, התבצעו הכשרות לנציגים מהרשויות המקומיות.
- מרכז הבידוד – האחראי על ניהול מלוניות ההחלמה והבידוד. בראש המרכז עומד אל"ם (במיל') דודו עבאדה.
כמו כן, המפקדה כללה מרכזים, מכלולים וצוותים שונים ובהם: מכלול הערכה, מערך הסברה ושולחן מרכזי במסגרתו יפעלו נציגי המרכזים, המכלולים והצוותים, ארגוני החירום ומשרד הבריאות.
מאמצע שנת 2022 צומצמה פעילות המפקדה וחלק מהמרכזים נסגרו. המפקדה נסגרה ב-30 במרץ 2023 ונפתחה מחדש כשבוע לאחר טבח שבעה באוקטובר.
מבצע "עולים הביתה" - קליטת עליה מאוקראינה
[עריכת קוד מקור | עריכה]עם פרוץ מלחמת רוסיה אוקראינה ותחילת מבצע קליטת העולים מאוקראינה ורוסיה וקליטת הפליטים מאוקראינה סייעה מפקדת אלון למשרד העלייה והקליטה במאמץ קליטתם בארץ, לצורך כך גויסו למפקדה כ-150 חיילים בסדיר ובמילואים דוברי השפות הרלוונטיות והוצבו בנתב"ג ובמלונות על מנת לסייע לקליטת העולים תוך ניצול הידע והיכולות שהצטברו במפקדה בשנתיים האחרונות בהתמודדות עם אתגרים ברמה הלאומית.
מרכז השליטה הלאומי לסיוע למשפחות החטופים, הנעדרים והשבים
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר טבח שבעה באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל נפתחה המפקדה פעם נוספת בהנחיית שר הביטחון יואב גלנט כמרכז הלאומי לסיוע למשפחות החטופים, הנעדרים והשבים (מהל״ב)[8] בפיקודו של תא"ל שלומי בן מוחה, אשר אויש על ידי עשרות אנשי מילואים המאיישים מוקד טלפוני המסייע לכלל צרכיהן של משפחות החטופים - עזרה סוציאלית, לוגיסטיקה ועד סיוע כלכלי באמצעות הגופים הממשלתיים.
המפקדה הוכפפה מקצועית למשרד ראש הממשלה על פי החלטת ממשלה אשר היוותה בסיס להקמת מנהלת החטופים.[9]
יחד עם משרתי המילואים, פעלו במוקד נציגי משרדי ממשלה: משרד הבריאות, משרד הרווחה, הביטוח הלאומי, משרד התחבורה, משרד החינוך ועוד. כמו כן, אל המפקדה הצטרפו גופים שונים ממגזר השני והשלישי אשר סייעו לכל צורכי המשפחות.
עם היוודע על חתימת עסקת שחרור החטופים הראשונה בחודש נובמבר 2023, פעלה המפקדה ליצירת מערך ליווי וסיוע לשבים יחד עם משרדי הממשלה.
ב-29 בפברואר 2024, הועברה פעילות המשל״ט למנהלת החטופים הכפופה למשרד ראש הממשלה.
"חזרה בטוחה": השבת הישראלים ארצה בזמן מבצע "עם כלביא"
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-12 ביוני 2025 פתחה ישראל במבצע "עם כלביא", במטרה לפגוע בתוכנית הגרעין האיראנית ולנטרל את איום הטילים האיראני. על מאות תקיפות מסיביות של חיל האוויר, הגיבה איראן בירי של יותר מ-550 טילים בליסטיים ו-1,000 כטב״מים אל מטרות שונות, צבאיות ואזרחיות בישראל, ביניהן גם שיגורים למרכזי אוכלוסייה, בעיקר בגוש דן, חיפה ובאר-שבע.[10]
המרחב האווירי הישראלי נסגר לטיסות בהוראת צה"ל, וחברות התעופה נאלצו לעצור את טיסותיהן לישראל וממנה. כתוצאה מכך, יותר מ-150,000 מאזרחי ותושבי המדינה שביקשו לשוב לישראל, "נתקעו" בחו"ל בלא יכולת לשוב ארצה, כשבמקביל עשרות אלפי אזרחים זרים "נתקעו" בישראל.
הקבינט המדיני-ביטחוני קבע בישיבתו ביום שני ה-16 ביוני 2025, כי מפקדת אלון של פיקוד העורף תהיה אחראית על האופרציה של מבצע ״חזרה בטוחה״, להשבת האזרחים הישראליים מחו״ל דרך האוויר, הים ומעברי הגבול היבשתיים. המבצע אושר, במסגרת הצעת מחליטים מספר 3158 שהממשלה אישרה ביום רביעי ה-18 ביוני.[11]
במסגרת המבצע, חזרו לישראל יותר מ-110 אלף אזרחים דרך מעברי הגבול היבשתיים, ממצרים ומירדן, ועוד אלפים אחדים שבו בהפלגות סדורות של אוניות וביאכטות פרטיות מקפריסין ויוון. ולבסוף, גם דרך האוויר, לאחר שמשרד התחבורה, רשות שדות התעופה ומפקדת אלון קלטו בשדות התעופה בן-גוריון וחיפה טיסות של חברות ישראליות שהשיבו אזרחים לארץ מנמלי תעופה שונים באירופה, מבנגקוק ומניו יורק.
לפרויקטור הלאומי המוביל את המבצע נבחר מנכ״ל משרד התחבורה לשעבר עוזי יצחקי. במסגרת המבצע, הוקמה ועדת היגוי ממשלתית בראשות מ״מ מנכ״ל משרד ראש הממשלה דרורית שטיינמינץ. הוועדה עסקה במקרים חריגים והומניטריים, קבעה קריטריונים לסיוע למבקשים לשוב לישראל ואישר בקשות. במוקד הטלפוני, הצטברו כ-8,000 מקרים של חולים כרוניים, משלחות נוער וספורט, ילדים ששהו בחו"ל בלא הוריהם, נשים בהריון מתקדם, אנשים שבני זוגם גויסו למילואים, ובעלי תפקידים חיוניים במערכת הביטחון, במגזר הציבורי ובמשק.[12]
משרד התחבורה, בראשות השרה מירי רגב, הוביל את המבצע ברמה הממשלתית והפעיל את מפקדת אלון במשימה לסייע בשתי משימות בממשק הביטחוני-אזרחי:
• סיוע בארגון הפלגות קצרות של ספינות נוסעים מקפריסין לישראל ובתיאום המורכב של אבטחתן.
• סיוע בתיאום טיסות חילוץ לישראל בידי חברות התעופה הישראליות, ובעיקר בהפעלת מוקד שירות לאזרחים במצוקה.
במהלך ימי הלחימה, פיתחה מפקדת אלון במהירות שיא מערכת מידע משוכללת לאיסוף בקשות הסיוע של האזרחים, שרצו לשוב ארצה, הפעילה צוותי רפואה ורווחה לבחינתן, והעבירה את המידע המעובד שנאסף להחלטת ועדת החריגים הממשלתית. בתום התהליך, סייעו אנשי המפקדה בתיאום בין האזרחים, שקיבלו אישור חריג לחברות התעופה, ברכישת כרטיס טיסה בעדיפות גבוהה.
בסך-הכל, טיפל מוקד השרות של מפקדת אלון במשך שישה ימים ביותר מ-18,000 פניות, מהן כ-12,000 פניות טלפוניות ועוד כ-6,000 פניות בוואטסאפ. במבצע ההגעה לישראל דרך הים, טיפלה מפקדת אלון בחמש הפלגות לישראל, בהן שבו ארצה למעלה מ-7,200 אזרחים. עוד כ-4,200 אזרחים זרים יצאו מישראל באותן ספינות חזרה לקפריסין.
מפקדי מפקדת אלון
[עריכת קוד מקור | עריכה]| שם | תקופת כהונה | הערות |
|---|---|---|
| ניסן דוידי | 2020 - 2021 | מפקד המפקדה בגל השני והשלישי |
| רלי מרגלית | 4 במרץ 2021 - 22 בדצמבר 2021 | מפקד המפקדה בגל הרביעי ובתחילת התפרצות וריאנט האומיקרון |
| שלומי בן מוחה | 22 בדצמבר 2021 - 30 במרץ 2023 | מפקד המפקדה בגל החמישי ובקליטת העלייה והפליטים מאוקראינה |
| 7 באוקטובר 2023 - 1 במרץ 2024 | הקמה מחדש לאחר טבח שבעה באוקטובר ומלחמת חרבות ברזל | |
| אל"ם ב' | 2 במרץ 2024 - 31 במרץ 2025 | מפקד המפקדה בזמן מלחמת חרבות ברזל |
| שילה אדלר | 1 באפריל 2025 - היום | מפקד המפקדה בזמן מבצע עם כלביא |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אמיר בוחבוט, עם טופס מקוון, בצה"ל נלחמים לקטוע את שרשרת ההדבקה תוך 30 שעות, באתר וואלה, 16 בספטמבר 2020
- אמיר בוחבוט, החוקרים הוכשרו ומערכות המידע הוטמעו, אך למפקדת אלון נותר עוד מכשול אחד, באתר וואלה, 1 בנובמבר 2020
- ריקי כרמי, הצצה אל מאחורי הקלעים של מערך החקירות האפידמיולוגיות, באתר ynet, 11 בדצמבר 2020
- אמיר בוחבוט, אלפי מבודדים בעשרות מלוניות: כך ייראה המבצע לקליטת השבים מחו"ל, באתר וואלה, 22 בדצמבר 2020
- רן בליצר, קבינט המומחים על מפקדת אלון, ינואר 2021
- שרית רוזנבלום, "בוודאות יגיעו לפה וריאנטים חדשים. השאלה כמה חזק נסתער עליהם", באתר ידיעות אחרונות, 23 באפריל 2021
- יאיר קראוס, תחקיר: כך החמיצה ישראל הזדמנות לנצח את הקורונה, בעיתון מקור ראשון, 31 בדצמבר 2020
- אדריאן פילוט, "מצאנו ש-33% מהחולים הקשים אותרו במקור בחקירות", באתר כלכליסט, 6 בספטמבר 2021
- יאיר קראוס, מאוחר מדי לעצור את האומיקרון, אך במפקדת אלון מנסים להציל חיים, בעיתון מקור ראשון, 13 בינואר 2022
- עידן יוסף, חברי ועדת החוקה קראו לדחות העברת המשלט לידיים אזרחיות, באתר News1 מחלקה ראשונה, 31 בדצמבר 2023
- ינון שלום יתח, בעקבות הפרסום בוואלה: הוארכה פעילות מינהלת החטופים בפיקוד העורף, באתר וואלה, 29 בינואר 2024
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ איתמר אייכנר, גלנט יוזם: מפקדת הקורונה תעבור לנהל "משברים לאומיים" - ותהפוך לקבועה, באתר ynet, 15 בינואר 2023
- ↑ אור הלר, מרכז בדיקות ומערכי חקירות והסברה: כך תפעל מפקדת הקורונה, באתר חדשות 13, 4 באוגוסט 2020
- ↑ אלישע בן קימון, בשל הירידה בתחלואת הקורונה: מפקדת "אלון" תיסגר, באתר ynet, 25 במאי 2021
- 1 2 3 כך פועלת מפקדת "אלון" לסיוע בקטיעת שרשרת ההדבקה בקורונה, באתר צה"ל, 14 בספטמבר 2020
- ↑
אושרה הקמת יחידת "אלה" לחקירות אפידמיולוגיות, באתר צה"ל, 9 בספטמבר 2020 - ↑ לילך שובל, גנץ הנחה את צה"ל להיערך להקמת בית חולים שדה, באתר ישראל היום, 21 בספטמבר 2020
- ↑ צוות המשרוקית של גלובס, האם 27 אחיות עושות את כל התחקירים האפידמיולוגיים?, באתר גלובס, 23 בספטמבר 2020
- ↑ משל״ט מהל״ב, באתר משרד ראש הממשלה
- ↑ הקמת מנהלת החטופים, הנעדרים, השבים ארצה ומשפחותיהם והסדרה בעניין פעילות משל"ט 'מהלב' - החלטה 1058, באתר משרד ראש הממשלה, 12/11/2023
- ↑ מיכאל אור, חוזרים הביתה: מוקד מיוחד יסייע לישראלים התקועים בחו"ל, באתר בחדרי חרדים, 19 ביוני 2025
- ↑ מזכירות הממשלה, הצעת מחליטים 3158, באתר משרד ראש הממשלה, 18.06.2025
- ↑ איריס ליפשיץ-קליגר, גל גנות, מנגנון תיעדוף מוקד טלפוני וטיפול מהיר בנחיתה: כך תיראה השבת הישראלים מחו"ל, באתר ynet, 16 ביוני 2025
