מצדה (מיני-סדרה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מצדה (מיני סדרה))
מצדה
מבוסס על The Antagonists עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה דרמה היסטורית
יוצרים בוריס סגל (מפיק)
כותבים ארנסט גאן
ג'ואי אוליאנסקי
בימוי בוריס סאגאל
שחקנים פיטר שטראוס
פיטר או'טול
ברברה קאררה
פרסים 9
ארץ מקור ארצות הברית
שפות אנגלית
מספר עונות 1
מספר פרקים 4
הפקה
מפיק George Eckstein עריכת הנתון בוויקינתונים
הפצה נטפליקס עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר צילומים מדבר יהודה, ישראל
צלמים פול לומן עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה ג'רי גולדסמית' עריכת הנתון בוויקינתונים
אורך פרק 90 דקות
שידור
רשת שידור ABC (ארצות הברית)
תקופת שידור מקורית 5 באפריל 1981 – 8 באפריל 1981 עריכת הנתון בוויקינתונים
קישורים חיצוניים
דף התוכנית ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
פיטר שטראוס בתפקיד אלעזר בן יאיר, מנהיג המורדים במצדה.

מצדהאנגלית: Masada) היא מיני סדרה אמריקאית משנת 1981 המגוללת את סיפור הקרב האחרון במרד הגדול של היהודים ברומא, שהתרחש במבצר מצדה במדבר יהודה בשנת 74/73 לספירה. הסרט מבוסס על הרומן של ארנסט גאן, ועל פי תיאורי הקרבות שבספרו של יוספוס פלאביוס, "מלחמת היהודים".

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חלק ראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרק נפתח בתצלום אווירי של מצדה, ומסע של חיל שריון העולה למבצר על מנת להישבע אמונים למדינת ישראל. משם חוזרים בזמן לשנת 70 לספירת הנוצרים, עת נכבשה ירושלים בידי הלגיונות הרומאיים ובית המקדש נחרב. אלעזר בן יאיר (פיטר שטראוס), משפחתו וכמה מחבריו מצליחים להימלט מהעיר הנחרבת, כשהם מגלים כי הנהגת המרד חוסלה כליל. למרות היאוש אלעזר לוקח על עצמו את ההנהגה וממשיך במלחמת גרילה כנגד חיילים רומיים וכנגד משלוחי המיסים מיהודה לרומא, כאשר צבאו הקטן ובני משפחותיהם חיים במצדה. בזמן זה ממונה פלביוס סילבה (פיטר או'טול) למפקד הלגיון וניסיון התנקשות בחייו, על ידי אחד מחייליו בשם לינטיוס נכשל, אך גורם לו לפציעה בבירכו. סילבה אמור להוציא את לינטיוס להורג בשל כך, אך מוחל לו. כאשר אלעזר וחייליו פושטים על חברון ומשמידים את משלוח המס במקום, מעכב סילבה את נסיעתו לרומא ודורש להיפגש עם מנהיג המורדים פנים מול פנים. אלעזר מגיע למקום המפגש אולם סירובו של אלעזר לפזר את צבאו הקטן וביטחונו הרב, גורם לסילבה ללכוד אותו. במהלך שהותו של אלעזר בשבי, מתיידד עמו סילבה ומציע לו הסכם הפסקת אש. אלעזר מציב תנאים וסילבה מבטיח להעביר תנאים אלה לקיסר אספסיאנוס ומשחרר את אלעזר כאשר שני הצדדים מבטיחים כי עד שתגיע התשובה, לא תהיה לחימה משני הצדדים. על מנת לא לעורר היתקלויות נוספות סילבה משלם את מסי הפרובינקיה מכיסו הפרטי. ברומא, לקיסר אספסיאנוס (טימותי וסט) יש אופוזיציה רחבה מאוד בסנאט אשר תוקפים את מדיניותו של אספסיאנוס וסילבה ביהודה, אספסיאנוס עצמו דוחה את התנאים שסילבה הביא מיהודה ויוצא בהצהרה חד משמעית כי הלגיון הרומי יעזוב את יהודה וישוב לרומא תוך שישה חודשים. סילבה רועם על כך, אולם הקיסר תומך בו, ממנה אותו לנציב יהודה, מגלה לו כי סגניו קוואדרטוס ומורביוס הם למעשה מרגלים עבור הסנאט, מספח אליו יועץ מקצועי בשם רוביוס גאלוס (אנתוני קווייל) אולם דורש ממנו להביא את הנהגת המורדים לרומא בזמן שהוקצב לו. כמו כן סילבה מתיידד עם בחור שאפתן בשם פאלקו (דייוויד וורנר) שעוזר לו ולקיסר בהתנצחויות עם הסנאט. בזמן זה ביהודה, מפותים קוואדרטוס ומורביוס להצעות חיילים למענקי שחרור של חלקות אדמה פוריות ביהודה. הם מסכימים ומפנים יישובים רבים עבור חיילים אלה, ביניהם גם יישובים של איסיים, ולמעשה הפסקת האש מסתיימת לה במהלך פשיטות אלה נלכדת גם בחורה יפה בשם שיבא והיא נחשבת למעשה לרכושו של מורביוס. מפוני היישובים פונים למצדה ואלעזר מבטיח להעניק להם הגנה בתנאי שנטל העבודה והמלחמה יוטל על כולם (כולל האיסיים שמתנגדים למלחמה באופן עקרוני).

חלק שני[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתגובה להפרת הפסקת האש אלעזר וצבאו משיבים מלחמה ומרעילים את בארות הרומאים, עניין שגורם להרוגים רבים בקרב הלגיון. סילבה שב ליהודה, כנציב הפרובינקיה וגוער בסגניו. הוא אוסף את הלגיון ויוצא עמו למצדה, שם שוכן צבא המורדים של אלעזר. אלעזר מרגיע את חייליו ובני משפתחותיהם (כ-900 איש, אישה וילד) מפני הצבא הרומאי הגדול, ומבטיח כי מזג האוויר והמחסור במים יהיה בעוכריהם של הרומאים. בבוקרו של יום עורכים הלגיונרים מצעד צבאי סמוך למבצר והם מותקפים על ידי הקנאים. החיילים הרומאים הצרים על מצדה נאלצים להסתפק במנות מים מצומצמות בעוד לנצורים הקנאים יש מים בשפע בזכות מערכות אגירת המים המצוינות שבנה המלך הורדוס. סילבה לא שכח את חוסר נאמנותם של סגניו שהפרו את שביתת האש, והוא שולח אותם למשימת התאבדות בה מצאו את מותם. שיבא, כרכושו של ליטיוס, מועברת להיות תחת חסותו של סילבה שמופתע מחוצפתה. סילבה נמשך לשיבא, הסבורה בתחילה כי הוא מעוניין בה רק כשפחת מין, אולם מה שסילבה באמת מחפש הוא אוזן קשבת, ועם הזמן אף שיבא נמשכת אליו. גאלוס מוצא דרך לכבוש את המבצר וזאת על ידי בניית סוללה לעבר חומות המבצר. פתרון זה נחגג על ידי כוהני הצבא בקורבן לאל מארס. במהלך העבודה נתקל סילבה בבעיה נוספת והיא ההתקפות החוזרות של תושבי המבצר על חייליו. הוא מוצא פתרון על ידי שימוש ביהודי האזור לשם בניית הסוללה, אותם לא יכלו הנצורים לתקוף מטעמי מצפון. גאלוס דורש מהחיילים לא לענות את היהודים במחנה יתר על המידה, משום שהם זקוקים להם למאמץ המלחמתי. אלעזר פנה ללוחמה פסיכולוגית, על מנת שצבאו של סילבה יפנה לו עורף. הוא מקים בריכת רחצה אל מול עיני הצופים הרומים, מצווה לנקז את מי השופכין על גב ההר אל מול עיניהם, ונואם להם נאומים שאמורים לשבור את רוחם תוך כדי לגלוג על חולשת השתייה של סילבה. בינתיים מתגלה ויכוח בין אלעזר למרים אשתו (ג'וליה פגאנו), כאשר אלעזר איבד את אמונתו באל לאחר חורבן המקדש, ואילו מרים שומרת בקנאות על אמונתה, ועל מנת לרצות אותה הוא מצטרף אל המתפללים בבית הכנסת.

חלק שלישי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעזרתו של השוחט המקומי (ראובן בר יותם), וכחלק מהמלחמה הפסיכולוגית שמנהל אלעזר כנגד הצבא הרומי, הוא יורד לבסיס הרומאים ומרעיל את התיישים המיועדים לקורבן. בבוקר למחרת, מגלים אנשי הדת הרומאיים כי במיעי הקורבן יש תולעים - עניין אשר בעיני הרומאים מסמל אסון חמור. סילבה אינו מקבל דעה זו, ובטוח כי אלעזר ואנשיו אחראים לעניין זה. עניין נוסף שלא עוזר למורל הצבא הרומי, הוא סופת חול אשר הרסה את המחנה הרומי כמעט לחלוטין. תנאים קשים גורמים לארבעה מחיילי הלגיון לתכנן להרוג את סילבה, אולם פעולה זו מסוכלת בזכות דיווח שנתן לינטיוס לסילבה. סילבה דן את האשמים למוות על ידי שליחתם למדבר. הנצורים במבצר חוגגים את פורים, כאשר היהודים במחנה הרומי מתמלאים בגעגועים. במבצר עצמו מתחיל לחץ עם התקרבותה של הסוללה לחומות. יש הצעות לתקוף את העבדים היהודים על מנת לסכל את העבודה, אולם אלעזר מסרב בתוקף. היחסים בין שיבא לסילבה מתחממים והם מתנחמים זה בזרועותיו של זו. ידידו של סילבה, פאלקו מגיע מרומא למחנה הרומי ביחד עם משלחת גדולה. פאלקו מתקבל בשמחה אולם רוביוס גאלוס חושד בכוונותיו של פאלקו. פאלקו עצמו מציע לסילבה להשתמש בעבדים היהודים כבני ערובה על מנת לגרום למורדים להיכנע - סילבה מסרב. מותו הבלתי צפוי של גאלוס גורם לפאלקו לשלוף אישור קיסרי המקנה לו את הזכות לשלוט בלגיון. סילבה כבר מתכנן את שובו לרומא, ופאלקו מוציא יהודים להורג עד שאלעזר וצבאו יאותו להיכנע. אלעזר נשבר בבית הכנסת ומתחנן לאלוהים לעזרה. לקול תחנוניה של שיבא, סילבה מחזיר לעצמו את הפיקוד על צבאו, פאלקו נאסר והטבח נפסק. הפסקת הטבח בזמן בו אלעזר התפלל בבית הכנסת, מקנה לו את אהדתם של האיסיים והם מבטיחים לו כי בעת הצורך הם ילחמו לטובתו.

חלק רביעי[עריכת קוד מקור | עריכה]

סילבה נפגש עם אלעזר במעלה ההר ומנסה להסביר את אירועי היום. אלעזר לא משתכנע ומסרב להיכנע. הפגישה מסתיימת ללא תוצאות כאשר סילבה מבחין בתהליכי התקרבות לדת אצל אלעזר - עניין שפוסל כל אפשרות למשא ומתן עמו. כמו כן ככל שהסוללה מתקדמת הנצורים מתחילים להילחץ, ומתגלים חיכוכים בין שיבא לסילבה, כאשר שיבא, למרות אהבתה, טוענת כי מעולם לא קיבלה את זכות הבחירה - להיות עם סילבה או לחזור לעמה. עם סיום בניית הסוללה, הרומאים שולפים את נשקם הסודי - את מגדל איל הניגוח שנבנה על מנת לשבור את חומות המבצר. אלעזר בהחלטה של רגע מחליט לבנות חומת עץ על גבי אזור הפגיעה העתידי. הרומאים מנגחים את חומת האבן אולם נתקלים בחומת העץ הבלתי שבירה. סילבה פוקד לשרוף את חומת העץ. הרוח המהתלת גורמת להפצת עשן סמיך על יושבי המגדל, והרומאים נסוגים ומתכננים את הפריצה למבצר למחרת בבוקר. אלעזר מבין כי למרות נסיגת הרומאים הקרב אבוד ובערב הוא אוסף את חייליו הבכירים ומודיע להם את כוונתו לגבי סיום הלחימה. תכנונו הוא שכל תושבי המחנה יתאבדו לבל יפלו חיים בידי הרומאים, הם מקבלים את דעתו באומץ. לאחר מכן מספר אלעזר לכל תושבי המבצר את תוכניתו, ומודיע להם כי נבחרו 10 אנשים שמוכנים לעזור לכל מי שיתקשה בביצוע המשימה. עם עזרתה של אשתו מרים, תושבי המבצר משתכנעים למרות הקושי הרב. במהלך הלילה סילבה מעניק לשיבא את חירותה לעשות את הבחירה לעשות כרצונה והיא בוחרת לנטוש את סילבה למרות אהבתה אליו. בבוקר פורצים סילבה וחיליו למבצר ורואים כי הוא נטוש, אולם בבתים הם מגלים את גופות תושבי המבצר. סילבה רואה את גופתו של אלעזר ומשפחתו ומקונן עליו כחבר.

הסדרה מסתיימת עם שבועת האמונים של חיילי צה"ל בפסגת ההר עם הכתובת הנודעת "שנית מצדה לא תיפול".

שחקנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחקן תפקיד
פיטר או'טול פלביוס סילבה
פיטר שטראוס אלעזר בן יאיר
ברברה קאררה שיבא
אנתוני קווייל רוביוס גאלוס
דייוויד וורנר פומפיניוס פאלקו
טימותי וסט אספסיאנוס קיסר
ג'וליה פגאנו מרים
פול ל. סמית' גדעון
קלייב פרנסיס אטיוס
וורן קלארק פליניוס
קן האצ'יסון פרונטו

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]