מצד בוקק

מצד בוקק
מיקום
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 31°12′04″N 35°21′32″E / 31.20111111°N 35.35888889°E / 31.20111111; 35.35888889
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
המצד וקטע מכביש 90. ברקע נראים מלונות עין בוקק וים המלח
מראה המצד מכיוון עין בוקק. בצידו השמאלי של המבנה נראים שרידי המגדל הדרום-מזרחי
פינתו הדרום-מזרחית של המצד

מצד בוקק הוא מצודה ביזנטית מדגם קסטלום, השוכנת ממערב לעין בוקק, על גדתו הצפונית של נחל בוקק, מקום בו הוא מגיח מערוצו הקניוני אל מניפת הסחף שיצר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעבר נחשבה המצודה כחלק מלימס פלשתינה, קו הביצורים הרומי אשר הגן על הדרכים העתיקות לאדום ולדרום מואב. אולם, הממצא הנומיסמטי והקרמי במקום מצביעים על כך כי המצודה נבנתה בתקופה מאוחרת יותר. בשנות השבעים זיהה במקום הארכאולוג מרדכי גיחון ארבע שכבות הרס המבדילות בין ארבעה שלבים שונים לאורך התקופה הביזנטית בהם הייתה המצודה בשימוש, עד שננטשה באופן סופי בתקופה הערבית בארץ ישראל:

  • ימי השושלת הקונסטנטינית (עד 363) - תקופה זו הסתיימה בחורבן כתוצאה מאסון טבע או פלישת שבטים ערבים;
  • מימי הקיסר ואלנס עד אמצע המאה ה-5 - גם תקופה זו הסתיימה בחורבן כתוצאה מאסון טבע או פלישת שבטים ערבים;
  • מאמצע המאה ה-5 עד הכיבוש הפרסי של ארץ ישראל בשנת 614 - תקופה זו הסתיימה בחורבן כללי של המצודה;
  • כעשור שנים בימי הקיסר הרקליוס, עד לכיבושה בידי הערבים - הכיבוש הערבי לא הביא לחורבנה המלא של המצודה, אך היא ננטשה או נכנעה;
  • לאחר מכן שכנה במצודה אוכלוסייה קבועה עד לתחילת שלטון בית אומיה, בשנת 661.

במאמרה משנת 1999 שופכת ג'ודי מאגנס אור על תיארוכו המדויק של המבצר, וקובעת שיש לתארך את זמן בנייתו לאמצע המאה השישית לספירה. את חורבנו של האתר קובעת לסוף המאה השביעית, וזאת על סמך קריאה מחודשת של הקרמיקה לאורך כל השכבות שזיהה גיחון. על פי הניתוח של מאגנס, אשר הוכיחה כי מטבעות של המאה השישית נמצאו גם מתחת לרצפות החדרים המשויכות על פי גיחון לשלב הראשון של המבנה, יש לתארך את כל שלבי המבנה ומשך קיומו אל התקופה הביזנטית המאוחרת[1].

האתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

החפירות באתר החלו בשנת 1968 ונוהלו על ידי פרופ' מרדכי גיחון מאוניברסיטת תל אביב. הו נמשכו שלוש עונות והסתיימו ב-1970[2]. המצודה נחפרה כחלק מפרויקט רחב באזור, במקביל נחשפו גם שתי בריכות מהתקופה הרומית למרגלותיה, וכן האופיקינה שעל חוף המלונות[3]. המצודה נצבת על גבעת חצץ ממערב לכביש 90, ומידותיה הן 20X20 מטרים. בארבע פינותיה קבועים מגדלים רבועים שמידותיהם 6X6 מטרים. חומותיה נבנו מאבנים בסיתות גס ובמילוי אבני גוויל ושברי אבן. רוחבן של החומות הוא כשני מטרים ושרידיהן ניצבים כיום לגובה של עד שישה מטרים. החומות הוקמו על גבי תעלות יסוד שנחפרו עד שכבת החצץ הקשה של הגבעה, ושכבות החצץ הרכות שפונו בתהליך זה שימשו לבניית רצפת החדרים בתוך המצד ולהתגברות על שיפוע הגבעה. שיטה בנייה זו העניקה למבנה יציבות מפני רעידות אדמה, ותרמה להשתמרותו.

על פי חלקו השמור של המצד, הניחו החוקרים כי בראש המגדלים והחומות נקבעו שינות, וכי בתוך שטח המצד הוקמו מבנים בני קומה בודדת וביתר סבירות בני שתי קומות. המגדלים סוגלו לתפקד כמוצבים העומדים ברשות עצמם, במקרה שחלקי המצד האחרים נתפסו בידי אויב, והם אפשרו כיסוי טוב של השטח שלמרגלות חומות המצד. אלמנט אדריכלי נוסף שהתגלה במצד, הן קשתות משחררות לחץ שנקבעו מעל פתחי הכניסה לארבעת המגדלים הפינתיים.

בנובמבר 2013 בוצעה חפירת הצלה בחצר המצד שנועדה להנגישו למבקרים, אשר נוהלה על ידי מירי פינס מאוניברסיטת תל אביב. מאז החפירה בוצעו עבודות שימור וחיזוק בקירות המבנה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מצד בוקק בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Magness, Jodi, The Roman and Byzantine Near East; Some Recent Archaeological Research. Vol. 2., 1999
  2. ^ Gichon, M., En Boqeq, Ausgrabung in einer Oase am Toten Meer. Band I – Geographie und Geschichte der Oase. Das spatromisch-byzantinische, Mainz, 1993
  3. ^ Gichon, M., Fischer, O. and O. Tal, En Boqeq. Excavations in an Oasis on the Dead Sea Shores, part II, Mainz, 2000