מצודת אוסובייץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מצודת אוסובייץ
Twierdza Osowiec. Fort I-tunel zach..JPG
מידע על המבנה
סוג מוצב עריכת הנתון בוויקינתונים
עיר Osowiec-Twierdza עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה פוליןפולין  פולין
סיום הבנייה 1882 עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 53°28′07″N 22°38′38″E / 53.468611111111°N 22.643888888889°E / 53.468611111111; 22.643888888889
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg
אנדרטה במצודת אוסובייץ
המבצר השני של מצודת אוסובייץ
חיילים מחוץ לכנסיית מבצר אוסובייץ, 1915
קצין גרמני נלקח בשבי במצודת אוסובייץ, 1914

מבצר אוסובייץפולנית: Twierdza Osowiec) הוא מבצר מהמאה ה-19 הממוקם בצפון מזרח פולין, שנבנה על ידי האימפריה הרוסית. היא הייתה תחת לחימה קשה במלחמת העולם הראשונה, כשהוגנה במשך מספר חודשים על ידי חיל המצב הרוסי שלה מפני מתקפות גרמניות.

המצודה הוקמה בשנים 18821892 כחלק מצעדי ההגנה על גבולותיה המערביים של רוסיה כנגד גרמניה, וקיבלה מודרניזציה מתמדת אחר כך כדי להתמודד עם ההתקדמות בארטילרית מצור כבדה. בשנים 18891893 לקח המהנדס הצבאי נסטור בויניצקי (אנ') חלק חשוב ביצירת המצודה. היא הייתה ממוקמת על הנהר ביברזה (אנ') - כ-50 ק"מ מהגבול עם מחוז פרוסיה הגרמני, במקום האחד בו ניתן היה לחצות את אדמת הביצה של הנהר, ומכאן לשלוט על נקודת צוואר בקבוק חיונית. אזורי הביצות הנרחבות שהקיפו אותה הקשו על התקפות. קו הרכבת האסטרטגי ביאליסטוק - אלק - קניגסברג עבר גם דרך המבצר וחצה את נהר ביברצה שם. המצודה ראתה לחימה קשה במהלך תחילת מלחמת העולם הראשונה בחזית המזרחית מספטמבר 1914 עד שהצבא הרוסי נטש אותה באוגוסט 1915. בשנים הבין-מלחמתיות שימשה המצודה את הצבא הפולני. במהלך הפלישה הגרמנית לפולין בשנת 1939 הגרמנים עקפו אותה והיא לא ראתה הרבה לחימה.

כיום, חלקים מהמצודה נגישים למבקרים, ובמיוחד החלקים שבתוך הגבולות של הפארק הלאומי ביברזה (אנ'). מרכז המידע לתיירים בפארק ממוקם באוסובייץ-טוויארצה (אנ'),[1] יישוב קטן שנמצא בגבולות המצודה. חלקים אחרים של המצודה עדיין שייכים לצבא הפולני והגישה אליהם מוגבלת.

מלחמת העולם הראשונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התקיפה הגרמנית הראשונה (ספטמבר 1914)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספטמבר 1914 הותקפו הגנות השדה הרוסיות סביב המצודה על ידי 40 גדודי חי"ר של הצבא השמיני הגרמני; התוקפים נהנו מיתרון מספרי משמעותי. עד 21 בספטמבר הביאה ההתקדמות הגרמנית את המבצר לתחום טווח הארטילריה שלהם; הארטילריה חוזקה עוד יותר עם 60 תותחים נוספים בעלי קוטר של עד 203 מ"מ, אך אלה יכלו להיכנס לפעולה רק ב־26 בספטמבר. יומיים לאחר מכן תקיפה חזיתית של הגרמנים נהדפה על ידי ארטילריה רוסית. למחרת, שתי מתקפות נגד איגופיות רוסיות אילצו את התותחנים הגרמניים לשנות מיקום, ולקחו את המצודה מחוץ לטווח התותחנים הגרמני.

הקרב השני (פברואר-מרץ 1915)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב־3 בפברואר 1915, הגרמנים בעלי העליונות המספרית פתחו בתקיפה נוספת. השורה הראשונה של הגנות השדה הרוסיות כללה תעלות רדודות והוחזקה במשך חמישה ימים. ב־9 בפברואר נסוגו הרוסים לקו ההגנה השני שם היו תעלות עמוקות. הרוסים הקימו שם עמדות מקלע, ולא נתנו לגרמנים להתקדם כלל במשך יומיים נוספים. הקו השני נותר שלם.

הנסיגה מהקו הראשון אפשרה לתותחנים גרמנים להתחיל לירות על המבצרים ב־13 בפברואר. קליבר תותחני המצור הגרמני הכבדים השתנה בין 100 מ"מ ועד 420 מ"מ, ירה במטחים של 360 יריות בכל ארבע דקות. לאורך מטח הארטילריה שנמשך שבוע, נורו 250,000 יריות מהתותחים הכבדים ונורו כמיליון פגזים מתותחני הארטילריה הקלה.

הפיקוד המרכזי הרוסי ציפה שהמצודה תיפול; הוא פנה למגינים להחזיק מעמד לפחות 48 שעות כדי לאפשר פינוי אזרחים. המבצר בסוף החזיק עד אוגוסט.[דרוש מקור]

הרוסים ספגו אבידות כבדות ממטח התותחנים שהיה החזק ביותר בין 14 ל־16 בפברואר וב־25 בפברואר עד 5 במרץ 1915. פגיעות מרובות בתוך המצודה והתמוטטותם של מבנים רבים גרמו לכך שתנועה בין חלקים שונים של המצודה הייתה כמעט בלתי אפשרית. בהמשך, הגזרה חזרה לקרב חפירות.

לעיתים נטען - שלא בצדק, כי הירי הנגד הרוסי השמיד שתי מרגמות כבדות גרמניות; התותחים הללו נלקחו לפעולות בחזית אחרת.[2]

הקרב השלישי (יולי-אוגוסט 1915)[עריכת קוד מקור | עריכה]

סגן ולדימיר קרפוביץ' קוטלינסקי, מפקד מצודת אוסובייץ במהלך המתקפה

הגרמנים פתחו במתקפה חזיתית מלאה בתחילת יולי; ההתקפה כללה 14 גדודי חי"ר, גדוד חבלנים אחד, 24–30 תותחי מצור כבדים, ו-30 סוללות ארטילריה מצוידות בגז רעיל שהובל על ידי גנרל-פלדמרשל פאול פון הינדנבורג. ההגנות הרוסיות היו מאוישות על ידי 500 חיילי גדוד הרגלים ה-226 זמלינסקי, ו-400 מיליציות.

הגרמנים המתינו עד ארבע לפנות בוקר ב־6 באוגוסט לתנאי רוח מועדפים, כשנפתחה ההתקפה בהפצצות ארטילריה רגילה בשילוב גז כלור.[3] הקרב שלאחר מכן נודע כ"מתקפת המתים".

הרוסים לא השאירו את שליטתם באוסובייץ הרבה זמן לאחר מכן. הגרמנים איימו להקיף את המצודה עם לכידת מבצר קובנה (אנ') והמצור על נוגוגורגייבסק (אנ'). הרוסים הרסו חלק גדול מאוסובייץ ונסוגו ב־18 באוגוסט.[2][4]

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר מלחמת העולם הראשונה שיפצה הרפובליקה הפולנית השנייה חלקים ממצודת אוסובייץ והשתמשה בה כדי לאכלס יחידות צבא פולניות, כולל בית הספר המרכזי לקצינים שאינם מוסמכים של חיל הגבול.[5]

גדוד חיל הרגלים המילואים ה-135 נוסד בבית הספר לאחר שגרמניה פלשה לפולין בראשית מלחמת העולם השנייה. הפולנים נטשו את המצודה ב־13 בספטמבר. הגרמנים תפסו אותה והעבירוה לחטיבת חיל הרגלים והמקלע ה-20 של רוסיה הסובייטית ב־25 בספטמבר. לאחר מכן הצבא העשירי הסובייטי הוצב לשמור על אוסובייץ. הגרמנים שבו לכבוש את אוסובייץ ב־27 ביוני 1941 במהלך מבצע ברברוסה; שימוש אחד במבצר היה שם כמזבלה לתחמושת. ב־14 באוגוסט 1944, הצבאות ה-49 וה ה-50 הסובייטים כבשו שלושה מהמבצרים במהלך מתקפת אוסובץ של מבצע בגרטיון. המבצר השני נשאר בידי גרמנים עד ינואר 1945, אז ננטש במהלך מתקפת הויסלה-אודר.[5]

לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1953 המבצר הפך למתחם התחמושת של חיל האוויר הפולני,[5], שנקלט לתוך הבסיס המטריאלי האזורי ה-11 בשנת 1998.[6] בשנת 2011 הפך חיל המצב של אוסובייץ לחלק מהבסיס הלוגיסטי האזורי ה-2.[7]

בשנת 2019 הוציאה להקת הפאוור-מטאל השוודית סבטון שיר, חלק מאלבומם "המלחמה הגדולה", שנקרא "מתקפת המתים" על האירוע שהתרחש במצודה במהלך מלחמת העולם הראשונה.[8]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מצודת אוסובייץ בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Lonely Planet guidebook Poland
  2. ^ 1 2 Kauffman & Kauffman, 2016, pp. 112–113
  3. ^ Regarding the gas attack of the 6 August 1915, historians' accounts conflict in some details. Chlorine gas was used according to some authors (Kauffman & Kauffman, 2016 ; Buttar, 2017), whereas a mixture of chlorine and bromine was used according to other authors (Cherkasov et al., 2011 ; Khmelkov, 1939). The gas was contained in artillery shells according to one source (Kauffman & Kauffman, 2016), whereas the gas was contained in cylinders according to other sources (Buttar, 2017; Cherkasov et al., 2011; Khmelkov, 1939).
  4. ^ Kauffman & Kauffman, 2016, p. 225
  5. ^ 1 2 3 {{(הקישור אינו פעיל, 5.4.2020)Cite web|url=http://szuwarygoniadz.pl/twierdza.html%7Ctitle=Historia Twierdzy Osowiec|last=Worona|first=Mirosław|date=|website=szuwarygoniadz.pl|language=pl-PL|accessdate=2017-06-08}} שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם "Worona" הוגדר מספר פעמים עם תוכן שונה שגיאת ציטוט: תג <ref> בלתי־תקין; השם "Worona" הוגדר מספר פעמים עם תוכן שונה
  6. ^ "11 RBM – 11 Rejonowa Baza Materiałowa Olsztyn". 11 במאי 2009. אורכב מ-המקור ב-2009-05-11. בדיקה אחרונה ב-8 ביוני 2017. 
  7. ^ "RYS Historyczny". 2rblog.wp.mil.pl (בפולנית). אורכב מ-המקור ב-2017-06-12. בדיקה אחרונה ב-8 ביוני 2017. 
  8. ^ (הקישור אינו פעיל, 5.4.2020)"The Attack Of The Dead Men - Lyrics". Sabaton Official Website (באנגלית). בדיקה אחרונה ב-19 בפברואר 2020.