מצודת בריס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ירושלים, 37 לפני הספירה, חומות העיר המודרניות בצבע כחול.

מצודת בריס או מצודת הבירה הייתה מצודה, שנבנתה מצפון להר הבית בירושלים שהתקיימה בתקופת הממלכה החשמונאית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נחמיה מתייחס ל"בירה" על הר הבית או בסמוך לה[1]. ייתכן שזו הייתה קודמתה או זהה למבצר ההלניסטי המוזכר באיגרת אריסטיאס.[2] לא ברור אם מבנה זה נהרס תחת הסלאוקים או במהלך מרד המכבים. יש הרואים בבירה זו את המשכה של מגדל חננאל[3].

הבריס נבנה מחדש או שימש כמעון-מבצר תחת החשמונאים בסוף המאה ה-2 לפנה"ס. מעט ידוע על צורתו מלבד היותו מלבני ובעל מספר מגדלים גבוהים, שאחד מהם היה ידוע בשם "מגדל סטראטון". הכהן הגדול התגורר בבארי, ויוספוס מדווח שהורקנוס הראשון בילה בו יותר מאשר בארמון החשמונאים בעיר העליונה של ירושלים. הבריס חוברה להר הבית במעבר תת-קרקעי והיו בה גם בגדי הקודש שלבש הכהן הגדול.[4] הבריס הייתה תחת מצור של פומפיוס במהלך המצור שלו על ירושלים בשנת 63 לפנה"ס, במהלכו נפל אחד ממגדליה בעת המתקפה הרומית.[4][5] תחת הורדוס הגדול עברה מצודת בריס החשמונאית שיפוץ או בנייה מחדש, ושמה שונה לאנטוניה לכבוד מרקוס אנטוניוס.[6][7]

ככל הנראה התייחס רבי יוחנן לבירה זו באומרו ”מגדל היה עומד בהר הבית והיה קרוי בירה” (תלמוד ירושלמי, מסכת פסחים, פרק ז', הלכה ח'[8])[3].

שרידים וממצאים ארכאולוגיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם שרידי הבירה מזוהים שלושה בורות שבמתחם הר הבית: בורות מספר 15 ו־16 ובור 46 שנהרס בחלקו בידי פועלי הורדוס כאשר הרחיבו את תחומי ההר ובנו את הכותל המערבי של ימינו.[3]

חלק מהשרידים מצפון להר הבית זוהו בהיסוס עם בריס החשמונאית.[9] על פי התפיסה המודרנית, מבצר זה בוודאי היה ממוקם בקרבת הפינה הצפון מערבית של הר הבית, כפי שתיאר יוסף בן מתתיהו. מכיוון שבקשות לאפשר חפירה ארכאולוגית בתוך חומות הר הבית הנוכחיות נדחו על ידי הווקף המנהל את השטח, העדויות העדכניות אינן מאפשרות לקבוע את היקף וגבולותיו המדויקים של המבנה.[10]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ נחמיה, ב', ח' וז', ב'
  2. ^ The Letter of Aristeas, 100. Translation by R. H. Charles
  3. ^ 1 2 3 ארנון סגל, ‏שלושה מבצרים זרים: סיפור של בנייה והרס בהר הבית, בעיתון מקור ראשון, 28 בנובמבר 2021
  4. ^ 1 2 Wightman, Gregory J. (1991). "Temple Fortresses in Jerusalem Part II: The Hasmonean Baris and Herodian Antonia". Bulletin of the Anglo-Israeli Archaeological Society. 10: 7–35.
  5. ^ יוסף בן מתתיהו, ‏תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, ספר ראשון, פרק שביעי, ד, באתר "דעת"
  6. ^ יוספוס, תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, v:4, XXI:1.
  7. ^ יוספוס, קדמוניות היהודים, XIII:307, XV:409, XVIII:91–94.
  8. ^ מוזכר גם בתלמוד בבלי, מסכת יומא, דף ב', עמוד א'
  9. ^ Bahat, Daniel. 1994. "The Western Wall Tunnels" in Ancient Jerusalem Revealed, Jerusalem: Israel Exploration Society, p. 185.
  10. ^ Levine, Lee I. 2002. Jerusalem: Portrait of the City in the Second Temple Period. Philadelphia: Jewish Publication Society, pp. 112–113. ISBN 978-0-8276-0750-7