מצודת דמשק
 | |
| חצר המצודה והחומה הדרומית | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג |
טירה  |
| על שם |
דמשק |
| מיקום |
דמשק |
| מדינה |
סוריה |
| בעלים |
אתסיז אבן אוק |
| מפעיל |
אתסיז אבן אוק |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ?–1076 |
| תאריך פתיחה רשמי |
1076 |
| חומרי בנייה |
אבן גיר |
| קואורדינטות | 33°30′42″N 36°18′07″E / 33.511667°N 36.301944°E |
|
(למפת דמשק רגילה)   מצודת דמשק | |
  | |
מצודת דמשק (בערבית: قلعة دمشق) היא מצודה גדולה מתקופת ימי הביניים בדמשק שבסוריה. המצודה היא חלק מהעיר העתיקה של דמשק, ונמצאת ברשימת אתרי המורשת העולמית של אונסק"ו מ-1979.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המקום בו נמצאת המצודה בוצר לראשונה ב-1076 בידי אתסיז אבן אוק אל-חווראזמי הטורקמני. לאחר מותו של אל-חווראזמי המשיך השליט הסלג'וקי תתש הראשון את פעולות הבנייה. ביצורים ומבנים שונים במצודה נוספו על ידי אמירים מהשושלת הבורית (אנ') (ער') ומהשושלת הזנגית (אנ') (ער'). צבאות מוסלמים וצלבנים צרו לא אחת על המצודה והעיר. בשנת 1174 נפלה המצודה בידי סלאח א-דין מהשושלת האיובית, אשר קבע בה את משכנו וערך שינויים במצודה.
אחיו של סלאח א-דין, אל-מלכ אל-עאדל, בנה את המצודה מחדש בין השנים 1203 ל-1216 כך שתתמודד היטב בפני הטרבושות. לאחר מותו התקיימו מאבקים בין נסיכי השושלת האיובית, ואף שדמשק החליפה ידיים מספר פעמים, המצודה נכבשה בכוח רק פעם אחת ב-1239. המצודה נשארה תחת שלטון איובי עד לנפילתה ב-1260 לידי המונגולים בפיקוד כתבוגא. לאחר מרד כושל בפרץ במקום, הרסו המונגולים את מרבית המצודה. בהמשך נפלה דמשק לידי האימפריה הממלוכית. מלבד תקופות קצרות ב-1300 וב-1401 בהן כבשו המונגולים מחדש את דמשק, שלטו הממלוכים במצודה עד 1516, אז עברה סוריה לידי האימפריה העות'מאנית. דמשק נכנעה ללא קרב, ומהמאה ה-17 שוכנו במצודה יניצ'רים. במאה ה-19 החלה להיזנח המצודה. בשנת 1925 פרץ המרד הסורי הגדול נגד המנדט הצרפתי ובתגובה הפגיזו כוחות צרפתיים את דמשק. המצודה המשיכה לשמש למגורי חיילים וככלא עד 1986, אז החלו להתבצע בה חפירה ארכאולוגית ופעולות שימור.
המצודה שוכנת בקצה הצפוני מערבי של חומת העיר, בין בּאבּ אל-פראדיס ובּאבּ אל-ג'אבּיה. המצודה מורכבת מחומה המקיפה כ-230 על 150 מטרים ומוגנת על ידי 14 מגדלים, שמהם נותרו 12. למצודה שערים מצפון, ממערב וממזרח.
בשונה מרוב המצודות הערביות של ימי הביניים, שנבנו בנקודות משלט גבוהות, נבנתה מצודת דמשק באזור שטוח בגובה דומה לגובה העיר, בדומה למצודת בוסרה. מיקומה של המצודה חולש על נהר ברדה שזורם מצפון אליה. הנהר מספק הגנה גם מפני התקפה מצד המצודה, ותעלה המחוברת אליו מספקת הגנה נוספת על החומה הצפונית. חומותיה ומגדליה של המצודה נבנו מאבני גיר ובזלת. ארבעה מ-12 המגדלים של המצודה הוצבו בפינות המצודה, שלושה לאורך החומות הדרומיות, שלושה לאורך החומות הצפוניות ושניים פונים למזרח. במקור היו שני מגדלים נוספים בחומה המערבית, שעליהם דיווחו נוסעים אירופים, אך ב-25 בנובמבר 1759 הכתה בדמשק רעידת אדמה שגרמה לקריסת הביצורים המערביים של המצודה, והמגדלים שם לא נבנו מחדש.
