מעקה (הלכה)
 | |
| בניין מגורים עם מעקה גבוה סביב לגג, בטרייבקה, ניו יורק | |
| מקרא | דברים, כ"ב, ח' |
|---|---|
| תלמוד בבלי | תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף נ"א, עמוד א' |
| תלמוד ירושלמי | תלמוד ירושלמי, מסכת שקלים, פרק א' |
| משנה תורה | ספר נזקים, הלכות רוצח ושמירת נפש, פרק י"א; ספר אהבה, הלכות ברכות, פרק י"א, הלכה י"ב |
| שולחן ערוך | חושן משפט, סימן תכ"ז |
| ספרי מניין המצוות |
ספר המצוות, עשה קפ"ד, לאו רצ"ח ספר החינוך, מצווה תקמ"ו, מצווה תקמ"ז |
מצוות מעקה היא מצווה מהתורה המחייבת בניית מעקה לגג. המצווה מתחלקת למצוות עשה לבנות את המעקה ומצוות לא תעשה על הנחת מכשול.
חז"ל הפליגו בחשיבות מצווה זו, ואמרו[1] שהפסיק עמוד אש בהלווייתו של רב חנינא בר פפא בין מטתו, לבין מי שלא עשה מעקה לגגו. יש שכתבו שמצווה זו מתקיימת כל רגע ורגע[2].
מקור המצווה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בתורה נאמר : ”כִּי תִבְנֶה בַּיִת חָדָשׁ וְעָשִׂיתָ מַעֲקֶה לְגַגֶּךָ, וְלֹא תָשִׂים דָּמִים בְּבֵיתֶךָ כִּי יִפֹּל הַנֹּפֵל מִמֶּנּוּ:”[3].
לדעת ר' נתן בתלמוד מצוות מעקה לא מצטמצמת רק במעקה אלא כל מיפגע בטיחותי העלול לגרום לסכנה יש להסיר. ”רבי נתן אומר: מניין שלא יגדל אדם כלב רע בתוך ביתו, ואל יעמיד סולם רעוע בתוך ביתו? ת"ל: לא תשים דמים בביתך[4]” אך עם זאת אין מברכים על כך משום שאין זה גג.
טעם המצווה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ספר החינוך מסביר שעל פי הדרכת התורה יש להיזהר ש"לא נסכן נפשותנו על סמך הנס". וכן בכל דבר יש להתנהג לפי חוקי הטבע[5]
כי האל ברא עולמו ובנאו על יסודות עמודי הטבע, וגזר שתהיה ... או אם יפול האדם מראש הגג הגבוה לארץ שימות; והוא ברוך הוא חנן גופות בני אדם ויפח בהם נשמת חיים - בעלת דעת לשמור הגוף מכל פגע..." "ואחר שהאל שיעבד גוף האדם לטבע... ציוהו לשמור מן המקרה, כי הטבע שהוא מסור בידו יעשה פעולתו עליו אם לא ישמר ממנו...
הרב משה רבקש[6] כתב שטעם הלאו, משום שהמזלזל במצווה זו (שמירת הנפש) "כאילו מואס ברצון בוראו (להיטיב) ואינו רוצה לא בעבודתו ולא במתן שכרו, ואין לך זלזול והפקרות יותר מזה".
פרטי המצווה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ברכת המעקה
|
|---|
|
בָּרוּךְ אַתָּה ה' אֱלֹהֵינוּ מֶלֶךְ הָעוֹלָם אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְווֹתָיו וְצִוָּנוּ
|
רוב פרטי הלכות מעקה מובאים בספרי:
כי תבנה בית חדש, אין לי אלא בונה. לקח, ירש ונתן לו במתנה - מנין? תלמוד לומר "בית" מכל מקום.
לא תשים דמים בביתך, אין לי אלא בית. מנין לבונה בית התבן, בית הבקר, בית העצים, בית האוצרות? תלמוד לומר: "ולא תשים דמים בביתך". יכול אף הבונה בית שער, אכסדרה ומרפסת? תלמוד לומר "בית", מה בית מיוחד שהוא בית דירה, יצאו אלו שאינם בית דירה.
ועשית מעקה לגגך, אין לי אלא גג. מנין לרבות בורות, שיחים ומערות, חריצים ונעיצים? תלמוד לומר "ולא תשים דמים בביתך". אם כן למה נאמר גג פרט לכבש בית לרבות היכל, גג פרט לאולם.
חדש, רבי אומר משעת חדשו עשה לו מעקה. כמה הוא מעקה? מעגילו שלשה טפחים בית דורסו עשרה.
ועשית מעקה לגגך, מצות עשה. ולא תשים דמים בביתך, מצות לא תעשה. [...] בית מיכן אמרו בית שאין בו ארבע על ארבע פטור מן המעקה.— ספרי כי תצא
- מידות המעקה: גובה המעקה לא פחות מעשרה טפחים (כ-80 ס"מ[7]) לדעת הרמב"ם[8]. ולדעת הראב"ד מספיק רק שחלקו של המעקה יהיה עשרה טפחים והשאר שלשה טפחים. מקור למחלוקת זו טמונה בהסבר דברי הספרי ”כמה הוא מעקה? מעגילו שלשה טפחים, בית דורסו עשרה”. להלכה, נפסק כדעתו של הרמב"ם.
- על המעקה להיות חזק כך שימנע נפילה של אדם אף אם יישען עליו.
- שימוש הגג: רק על גג בית המשמש למגורים ששייך ליהודי יש חובה לשים מעקה[9].
- חובת מעקה היא רק בגג שעולים עליו מדי פעם, אך גג שאין מגיעים אליו אינו חייב במעקה.
- ברכה: יש לברך על עשיית מעקה שחייבים לבנות[10]. זמן הברכה בתחילת בניית המעקה[11] ובמידה ושכחו לברך יכולים לברך כל עוד לא סיימו את בניית המעקה. אין מברכים על בניית מעקה ברכת "שהחיינו"[12]. בספר שולחן ערוך לא צוין שיש לברך על מעקה, ולכן ישנם פוסקים המורים שלא לברך.
- אם בעל הבית יודע לבנות את המעקה בעצמו מוטב שיבנה במו ידיו אך כשאינו יודע או כשאינו רוצה יכול לבנות באמצעות פועל יהודי והפועל יברך[13]. אם הפועל אינו יהודי אי אפשר לברך את הברכה, לאחר שיהיה מעקה אין בעל הבית חייב לבנות מעקה אך את המצווה לא קיים[14].
- בור שעומקו 80 ס"מ ויותר צריך לשים מעקה וכן בכול מקום שניתן להסתכן כמו חצר שבה שני מפלסים וניתן ליפול מהאחד לשני[15]. יש האומרים שגם למדרגות יש חובה לשים מעקה ויש לנהוג כמוהם[16].
- כאשר יש סכנה להולכים בדרך ציבורית ליפול לתוך רשותו של אדם אין מי שחייב לבנות מעקה ורצוי שיבנו שם מנהיגי המקום מעקה. עם זאת כאשר הסכנה גדולה[17] חובה על מנהיגי המקום להקים שם מחיצה.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קונטרס הלכות מעקה, הרב חיים קניבסקי (סוף ספר מסכת מזוזה, עמוד קל"ז ואילך)
- ספר "ועשית מעקה", אברהם זאב רוזנר, בני ברק תשס"א
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הרב אליעזר מלמד, מצוות מעקה, באתר ישיבה
- הרב מרדכי אליהו, ועשית מעקה, באתר ישיבה
- קצת על מצוות מעקה (אורכב 10.06.2020 בארכיון Wayback Machine) באתר אור תורה (אורכב 13.08.2019 בארכיון Wayback Machine)
- מאמרים בנושא מעקה, באתר ספריית אסיף
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ תלמוד בבלי, מסכת כתובות, דף ע"ז, עמוד ב'
- ^ ספר חרדים פרק טז,כב. שערי צדק לרב אברהם דנציג בהקדמה
- ^ דברים כ״ב, ח׳
- ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא קמא, דף ט"ו, עמוד ב'
- ^ בכך עונה מחבר ספר החינוך לטענה שאדם אינו צריך להיזהר מהטבע כי הכול בידי שמיים.
- ^ באר הגולה סוף סימן תכז
- ^ קיימת שיטה האומרת שעשרה טפחים הם 96 ס"מ (שיטת ה"חזון איש").
- ^ משנה תורה לרמב"ם, ספר נזקים, הלכות רוצח ושמירת נפש, פרק י"א, הלכה ג'
- ^ בית להלכה היהודית מוגדר כמבנה קבע שגדלו 4 אמות על ארבע אמות ובגובה עשרה טפחים (שטח 1.96 מטר על 1.96 מטר ובגובה 0.8 מטר) לפחות.
- ^ מיעוט הפוסקים חולקים על כך ואומרים שאין לברך כי עיקר המצווה היא מצוות לא תעשה שלא תהיה סכנה בבית, והנוהגים בשיטה זו במיעוט.
- ^ עם זאת יש הסוברים שיש לברך רק לפני סיום מלאכת בניית המעקה ולא בתחילת הבניה (חת"ס או"ח נ"ב)
- ^ לדעת הרמב"ם יש לברך ברכת "שהחיינו" ואפשר לברך על דבר אחר המחייב בברכת "שהחיינו" ולהתכוון בעת הברכה גם על מצוות המעקה.
- ^ בעל הבית יכול לבקש מהפועל לבנות קצת ואז יכול לברך בעצמו.
- ^ ישנן דעות בנושא איך ניתן בכל זאת לברך או לקיים את המצווה.
- ^ גם כאן כשהפרש המפלסים לפחות 80 ס"מ.
- ^ גם כאן אין מברכים.
- ^ דרך צרה, תהום עמוקה ועוד.
