מצעד האיוולת היהודי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מצעד האיוולת היהודי
עטיפת הספר
עטיפת הספר
מידע כללי
מאת אמוץ עשהאל
שפת המקור עברית
סוגה עיון - היסטוריה
הוצאה
הוצאה בשפת המקור ידיעות ספרים
תאריך הוצאה 2019
מספר עמודים 391
קישורים חיצוניים
מסת"ב ISBN 9789655648355
הספרייה הלאומית 005040838

מצעד האיוולת היהודי הוא רב-מכר מאת אמוץ עשהאל, המציע קריאה מהפכנית של ההיסטוריה הפוליטית היהודית מתקופת התנ"ך ועד המאה ה-21 ומציב במרכזה 12 מלחמות אזרחים מתקופת השופטים ועד הכיבוש הרומאי. עשהאל מייחס את מלחמות האזרחים למורשת אנרכיסטית שהובילה להפקרה של עתיד של העם היהודי על ידי מנהיגיו, עד עליית הציונות.

הסופר א.ב. יהושע כתב על מצעד האיוולת היהודי שהוא "נועז, חכם, עמוק, כתוב מצוין",[1] חוקר ההגות היהודית פרופ' משה הלברטל מהאוניברסיטה העברית כתב עליו שהוא "רב השראה",[2] והעיתונאי אורן נהרי בחר בו לאחד מעשרת הספרים הטובים בעשור השני של המאה.[3] המחבר הוזמן ע"י הרמטכ"ל רא"ל אביב כוכבי להרצות על מצעד האיוולת היהודי בפני פורום מטכ"ל ביום השנה לרצח יצחק רבין.[4] בישיבת הממשלה ב-8.5.2022 חילק רה"מ נפתלי בנט את מצעד האיוולת היהודי לשרי הממשלה.[5]


מטרת הספר, כדברי המחבר, אינה להעשיר את המחקר המדעי, אלא להפרות את הדיון הציבורי[6]. הספר יצא לאור בשנת 2019 בהוצאת ידיעות ספרים ונכלל ברשימות רבי המכר של סטימצקי, "עברית" וחנויות הספרים הפרטיות.[7]

הספר מחולק לחמישה חלקים: סולידריות,שלטון, מקום, זמן ונפש. בתוך כך יוצאים פרקי הספר לחמישה מסעות גאוגרפיים:

  1. מהרי מואב למֵצר קורינתוס שבשערי יוון.
  2. מעמק יזרעאל לרומא.
  3. ממדבריות ניו מקסיקו לברלין.
  4. מחורבות ירושלים דרך הגליל לנהרות בבל.
  5. מיצירותיהם של מלומדים כמו רש"י ודון יצחק אברבנאל והוגים כמו ז'אן-פול סארטר, והמהר"ל מפראג לחייהם הסוערים של מהפכנים כמו לאון טרוצקי ורוזה לוקסמבורג ולמפעל המדעי של ממציאי פצצת האטום, שחלקם הגדול היו יהודים שברחו מאירופה ערב מלחמת העולם, או במילים אחרות פליטי הגורל היהודי.

על האירועים המרכזיים המנותחים בספר נמנים: מאבקי הנביאים בתקופת יהושפט (המלך הנערץ על המחבר) ואחאב, מלחמות ישראל ויהודה, אירועי מגילת אסתר, המרד הגדול, גירוש ספרד, השואה ואירועים נוספים. בכולם מבקש המחבר להראות כיצד "הפקירו אבות היהודים את עתיד עמם".

התזה המרכזית בספר היא, שרבים ממנהיגי עם ישראל ניחנו בקוצר ראות פוליטי, מדיני וצבאי, ופעלו בניגוד לתבונה המדינית ובניגוד לסולידריות הלאומית.

בביקורת על הספר מימין, כתב יואב שורק שהמחבר "טווה יריעה שמצליחה לחדש ולהפתיע" אולם "בוחן את הכול מנקודת המבט של תבונה מדינית ואחריות לאומית, נראטיב שהינו בכוונה תחילה עיוור וחירש לקולות האחרים – אלה הנוגעים לייעוד המוסרי של עם ישראל, לבריתו עם אלוהים, לייחודו ההיסטורי."[8]

בביקורת משמאל כתב אברהם בורג שהספר אמנם "בעל אנלוגיות ותובנות מרתקות" ושהמחבר "מעלה טענות אמיצות", אבל באותו הזמן הוא "ציוני קלאסי ומכיוון שכך הוא נמצא בקרב מאסף".[9]

בביקורת מן המרכז כתב בן דרור ימיני בידיעות אחרונות שהספר הוא "שילוב מרתק בין ידע רחב וחובק עולם לבין הגות פוליטית".[10]

אריאל הורוביץ, עורך הספר, הגדיר את הספר "כתב אישום ארוך ונוקב כלפי אבות אבותינו"[11].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]