מצעד האיוולת היהודי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מצעד האיוולת היהודי
עטיפת הספר
עטיפת הספר
מידע כללי
מאת אמוץ עשהאל
שפת המקור עברית
סוגה עיון - היסטוריה
הוצאה
הוצאה בשפת המקור ידיעות ספרים
שנת הוצאה 2019
מספר עמודים 391
קישורים חיצוניים
מסת"ב ISBN 9789655648355
הספרייה הלאומית 005040838

מצעד האיוולת היהודי הוא רב-מכר מאת אמוץ עשהאל, המציע קריאה מהפכנית של ההיסטוריה הפוליטית היהודית מתקופת התנ"ך ועד המאה ה-21 לפיה רבים ממנהיגי ישראל הקדום, והעם היהודי שירש אותו, היו נגועים ברוח אנרכיסטית שהובילה להפקרת עתידו של העם היהודי.

הסופר א.ב. יהושע כתב על מצעד האיוולת היהודי שהוא "נועז, חכם, עמוק, כתוב מצויין",[1] חוקר ההגות היהודית פרופ' משה הלברטל מהאוניברסיטה העברית כתב עליו שהוא "רב השראה",[2] והעתונאי אורן נהרי בחר בו לאחד מעשרת הספרים הטובים בעשור השני של המאה.[3]

מטרת הספר, כדברי המחבר, אינה להעשיר את המחקר המדעי, אלא להפרות את הדיון הציבורי[4]. הספר יצא לאור בשנת 2019 בהוצאת ידיעות ספרים ונכלל ברשימות רבי המכר של סטימצקי, "עברית" וחנויות הספרים הפרטיות.[5]

הספר מחולק לחמישה חלקים: סולידריות, ממשל, מקום, זמן ונפש. בתוך כך יוצאים פרקי הספר לחמישה מסעות גאוגרפיים:

  1. מהרי מואב למֵצר קורינתוס שבשערי יוון.
  2. מעמק יזרעאל לרומא.
  3. ממדבריות ניו מקסיקו לברלין.
  4. מחורבות ירושלים דרך הגליל לנהרות בבל.
  5. ממכתבותיהם של מלומדים כמו רש"י ודון יצחק אברבנאל והוגים כמו ז'אן-פול סארטר, והמהר"ל מפראג לחייהם הסוערים של מהפכנים כמו לאון טרוצקי ורוזה לוקסמבורג ולמפעל המדעי של ממציאי פצצת האטום, שחלקם הגדול היו יהודים שברחו מאירופה ערב מלחמת העולם, או במילים אחרות פליטי הגורל היהודי.

על האירועים המרכזיים המנותחים בספר נמנים: מאבקי הנביאים בתקופת יהושפט (המלך הנערץ על המחבר) ואחאב, מרד צדקיהו, אירועי מגילת אסתר, המרד הגדול, גירוש ספרד, השואה ואירועים נוספים בכולם מבקש המחבר להראות כיצד "הפקירו אבות היהודים את עתיד עמם". התזה המרכזית בספר היא שרבים ממנהיגי עם ישראל ניחנו בקוצר ראות פוליטי, מדיני, צבאי, ופעלו בניגוד לתבונה המדינית ובניגוד לסולידריות הלאומית.

בביקורת על הספר מימין, כתב יואב שורק שהמחבר "טווה יריעה שמצליחה לחדש ולהפתיע" אולם "בוחן את הכול מנקודת המבט של תבונה מדינית ואחריות לאומית, נראטיב שהינו בכוונה תחילה עיוור וחירש לקולות האחרים – אלה הנוגעים לייעוד המוסרי של עם ישראל, לבריתו עם אלוהים, לייחודו ההיסטורי."[6]

בביקורת משמאל כתב אברהם בורג שהספר אמנם "בעל אנלוגיות ותובנות מרתקות" ושהמחבר "מעלה טענות אמיצות", אבל באותו הזמן הוא "ציוני קלאסי ומכיון שכך הוא נמצא בקרב מאסף".[7]

בביקורת מן המרכז כתב בן דרור ימיני בידיעות אחרונות שהספר הוא "שילוב מרתק בין ידע רחב וחובק עולם לבין הגות פוליטית".[8]

אריאל הורוביץ, עורך הספר, הגדיר את הספר "כתב אישום ארוך ונוקב כלפי אבות אבותינו"[9].

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]