מצעד הבהמות
_-_The_gay_pride_parade_at_the_Hebrew_University.jpg)
מצעד הבהמות (או מצעד החמורים) הוא כינוי למספר מצעדים שארגנו פעילי ימין קיצוני ותושבים חרדים ברחובות ירושלים. המצעדים כונו בשם "מצעד העוז והענווה" והתקיימו כשהם מלווים בחמורים, עיזים וכלבים, כאות מחאה על מצעד הגאווה והסובלנות שנערך בעיר. המצעדים הפכו לסמל לשנאת הקהילה הגאה על ידי פלגים קיצוניים בחברה הדתית ובציבור הימני.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
מצעדי הגאווה, בהובלת קהילת הלהט"ב, החלו להתקיים בתל אביב-יפו ב-1998, וב-2002 החלה מסורת המצעדים גם בירושלים. בהמשך התקיימו מצעדים בערים נוספות כמו חיפה, חדרה, פתח תקווה ועוד.
במקביל לקיום המצעדים החלה תנועת התנגדות מצד חוגים שמרניים מסורתיים. עיקר ההתנגדות התרכזה בירושלים, ולעיתים תורגמה ההתנגדות המילולית גם לאלימות פיזית. כך למשל במצעד הגאווה בירושלים ב-2005 דקר ישי שליסל מספר צועדים. לאחר ריצוי עונש של עשר שנות מאסר, השתחרר שליסל, וב-2015 רצח את שירה בנקי במהלך המצעד.
התמיכה התורנית[עריכת קוד מקור | עריכה]
הקישור בין משכב זכר למשכב בהמה נעשה עוד בימי הרמב"ם כשכתב: "איסור זָכָר ובהמה ברור מאוד. אם שׂנוא לבוא בדרך הטבע אלא לצורך, על אחת כמה וכמה שלא בדרך הטבע ולבקש רק הנאה" (מורה נבוכים, חלק שלישי, פרק מ"ט).
בעת החדשה ביטאו מספר רבנים ופוליטיקאים מהמגזר החרדי התנגדות למצעד וטוו את הקשר בין הומואים לבהמות:
- הרב מאיר מאזוז: "צריך להתרחק ממצעד הגאווה, מתפארים עושים מצעד הגאווה בירושלים, כשיש מצעד כזה צריך לסגור את החלונות, ולומר לילדים יש כאן מצעד של בהמות, יש פה בהמות הולכות על שתיים, זו חוצפה."[1]
- ניסים זאב: "יש בלשכה שלו הומואיסט שכולם נגעלים ממנו. הומו, על פי ההלכה, הוא יותר גרוע מבהמה." (על יועץ שר הפנים אברהם פורז 23 ביולי 2003)
- אלי ישי: גם אם מישהו חי איך שהוא חי, אין שום עניין לבוא לצעוד, להבליט ולהראות זאת קבל עם ועדה. בטח לא בירושלים. זה פוגע בכל הרגשות. יש לי חתימות של למעלה מ־70 ח"כים, מכל הקשת הפוליטית, המתנגדים ל'מצעד הזוהמה' בירושלים. ובוא נאמר את האמת: אסור שזה יהיה בשום מקום בארץ."
- הרב עובדיה יוסף: "בעוונות הרבים לא מתביישים, בלי שום בושה, הולכים לעשות 'מצעד הגאווה'; קוראים לזה [...] מצעד התועבה! [...] מביאים האנשים רשעים האלה, ששוכבים משכבי זכר, להביא אותם מכל העולם לעבור בירושלים לטמאת אותה" וגם "זה מצעד התועבה. כולנו כאיש אחד נמחה על הדבר הזה. אנחנו מוחים בכל כוחנו [...] ביום שיוכרז נעשה הפגנה [...] נמחה על כבוד התורה, נמחה על כבוד הקדושה שלנו - קדושת עם ישראל. בעזרת השם (דרשה, מוצ"ש 8 ביולי 2006, בית הכנסת "היזדים", ירושלים).
ההיסטוריה של המצעדים[עריכת קוד מקור | עריכה]
2006[עריכת קוד מקור | עריכה]
מצעד הבהמות הראשון התקיים ב-9 בנובמבר 2006 (יום לפני מצעד הגאווה) ותוכנן לצעוד באותו מסלול של מצעד הגאווה. במצעד, אותו יזם ארגון קוממיות שהוקם באותה שנה, נטלו חלק כ-200 חרדים ופעילי ימין קיצוניים בהובלת ברוך מרזל, איתמר בן גביר ובצלאל סמוטריץ'. הצועדים צירפו למצעד חמורים, כלבים ועיזים, כהשוואה ללהט"בים, והצטיידו בשלטים שקראו "הזדעזעי ירושלים", "איפה הבושה?", "די לתועבה", "בשל שליחות דמים, גילוי עריות ועבודה זרה, חרבה ירושלים" ו"די לטומאה"[2][3][4].
בג"ץ שהגיש ארגון תנו לחיות לחיות למניעת המצעד בטענה של התעללות בבעלי חיים נדחה.
המצעד נתקל בהתנגדות מארגונים שונים וביניהם רבנים רפורמים כמו גלעד קריב שהצהיר ”השימוש בבהמות מזכיר ימים אפלים בתולדות העם היהודי, בהם הותר דמם של בני עמנו על ידי השוואתם לבהמות וחיות אחרות. קיומו של מפגן המחאה הברברי, ביום בו מציין עמנו את ארועי ליל הבדולח, מביא את מתנגדי המצעד לשפל חדש של התבהמות. מפגן זה הינו חילול שם שמיים ברבים והפניית עורף גסה לערכים היהודים של כבוד האדם ואהבת ישראל”.
2010[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2010 התקיים מצעד בהמות בירושלים, במקביל למצעד הגאווה, בהשתתפות חרדים בהובלת סגן ראש העיר יצחק פינדרוס[5] ופעילי ימין קיצונים בהובלת איתמר בן גביר וברוך מרזל. במצעד נעשה שימוש בדמויות קרטון של חמורים. המצעד עבר בסמוך למצעד הגאווה ומספר עימותים נרשמו ובסופו נעצר ברוך מרזל ו-3 מפגינות ימין אחרות[6][7].
2011[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2011 התקיים מצעד בהמות נוסף בירושלים בצמידות למצעד הגאווה. במצעד צעדו מספר מצומצם של חרדים ופעילי ימין קיצוני בליווי חמורים כשהם נושאים שלטים כמו "חולים סוטים עופו מירושלים", "ואת זכר לא תשכב משכבי אישה תועבה היא", "חולים סוטים תחזרו לארון" ועוד[8].
2012[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2012 קיימו מספר מאות חרדים ופעילי ימין קיצוניים, בהנהגת ברוך מרזל, מצעד בהמות בירושלים. משה פייגלין תמך במצעד והצהיר: "יתכבדו נא הצועדים – ויחזרו איש איש לארונו. שלא יתבכיינו, אף אחד לא מתערב להם שם בענייניהם. יואילו נא לוותר על ניסיונות ההשתלטות שלהם, וישאירו את רשות הרבים לאנשים נורמליים"[9][10].
תגובות[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-2015, במסגרת הפריימריז לקראת הבחירות לכנסת העשרים, נבחר בצלאל סמוטריץ' למקום השמיני המפלגת הבית היהודי וכשנשאל על השתתפותו במצעד ב-2006 הגיב: "ארגנתי את זה כשהייתי צעיר וטיפש. כעת אני מתחרט על כך".[11][12] יחד עם זאת, בריאיון שנתן ל"ידיעות אחרונות" ב-2021 פרש את דעותיו נגד הורות של זוגות שאינם אב ואם ושוב השווה מודלים אחרים לחיות.[13]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ קובי נחשוני, אלישע בן קימון, רב בכיר המקורב לדרעי, בן גביר וקרעי: אוחנה נגוע במחלה. מצעד גאווה - בהמות, באתר ynet, 1 בינואר 2023
- ^ אבירם זינו, אבנים בגהה, "מצעד בהמות" בירושלים, באתר ynet, 9 בנובמבר 2006
- ^ אפרת פורשר ועדי הגין, בג"צ הכריע ומצעד הבהמות יצא לדרכו, באתר nrg, 9 בנובמבר 2006
- ^ מחר יתקיים מצעד "כבהמות נדמו", באתר ערוץ7
- ^ לטענת פינדרוס תמך הרב יוסף שלום אלישיב בהפגנות אלו
- ^ יונתן כהן, גאים למחות: ברוך מרזל ואיתמר בן גביר הציגו את מצעד החמורים, באתר "סרוגים", 30 ביולי 2010
- ^ יקי אדמקר, פינדרוס יצעד בראש מצעד החמורים, באתר "חדרי חרדים", 28 ביולי 2010
- ^ תמונות ממצעד הבהמות שנערך בצהרים בירושלים, באתר "סרוגים", 28 ביולי 2011
- ^ אלי שלזינגר, מצעד החמורים של ברוך מרזל בכיכר השבת, באתר "חדרי חרדים", 2 באוגוסט 2012
- ^ ארי גלהר, בפעם העשירית: מצעד הגאווה נערך בירושלים, באתר nrg, 2 באוגוסט 2012
- ^ מס' 9 בבית היהודי ארגן את "מצעד הבהמות", באתר ynet, 18 בינואר 2015
- ^ חיים לוינסון, מספר 9 ברשימת הבית היהודי ארגן בעבר מצעד נגד הומואים, באתר הארץ, 19 בינואר 2015
- ^ מורן אזולאי, סמוטריץ' על מצעד הגאווה: אצלנו, לא כמו אצל בעלי החיים, הילד זקוק להוריו, באתר ynet, 25 ביוני 2021