מצעד הפזמונים העברי השנתי (ה'תש"ל–ה'תשל"ט)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מצעד הפזמונים העברי השנתי

ה'תשכ"ג–ה'תשכ"טה'תש"ל–ה'תשל"טה'תש"ם–ה'תשמ"ט
ה'תש"ן–ה'תשנ"טה'תש"ס–ה'תשס"טה'תש"ע–ה'תשע"ט
ה'תש"ף ואילך


ערך זה עוסק במצעדי הפזמונים העבריים השנתיים שנערכו בין שנת ה'תש"ל ל-ה'תשל"ט.

רשימת המצעדים השנתיים בשנים ה'תש"ל–ה'תשל"ט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ה'תש"ל-1970[עריכת קוד מקור | עריכה]

להקת חיל הים ידעה הרבה נחת במצעד של קול ישראל לשנה זו. אמנם השיר היחידי בביצועה שנכלל ברשימת השירים דורג במקום האחרון, אך היא נבחרה ללהקת השנה. כוכב הלהקה שלמה ארצי כבש את בימת פסטיבל הזמר והפזמון וזכה במקום הראשון עם השיר "פתאום עכשיו, פתאום היום (אהבתיה)" כשהוא לבוש במדי החיל. השיר כבש גם את פסגת המצעד השנתי של קול ישראל וארצי נבחר לזמר השנה. רבקה זהר, בוגרת הלהקה, זכתה בתואר זמרת השנה בפעם השנייה ברציפות, לאחר צאת אלבום הבכורה שלה. שנה רבת פעלים לנורית הירש, שהלחינה שמונה מתוך עשרים שירי המצעד.[1]

במצעד של גל"צ שיר השנה היה "למה לי לקחת ללב" של אריק איינשטיין ושלום חנוך, וזמר השנה היה אריק איינשטיין.[2]

הדירוג של "קול ישראל" לשנה זו:

הדירוג של גלי צה"ל לשנה זו:

ה'תשל"א-1971[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר "מתוק מתוק" של להקת פיקוד צפון והסולן יגאל בשן זכה בתואר "שיר השנה" בשני המצעדים. המצעד של קול ישראל גדוש בשירים של להקות צבאיות ובשירים של בוגריהן, והלהקה שקטפה את תואר להקת השנה היא להקת פיקוד הדרום. ששי קשת נבחר לזמר השנה של קול ישראל, ולזמרת השנה נבחרת אילנית שעתידה להחזיק בתואר עוד זמן רב. בתואר "זמר השנה" במצעד של גלי צה"ל זכה אריק איינשטיין, בתואר "זמרת השנה" חוה אלברשטיין ובתואר "להקת השנה" להקת פיקוד הדרום. כמו כן נבחרו אילן ואילנית כ"צמד השנה", אהוד מנור כ"פזמונאי השנה" ושלום חנוך כ"מלחין השנה".[3]

דירוג "קול ישראל" לשנה זו:

דירוג גלי צה"ל:

ה'תשל"ב-1972[עריכת קוד מקור | עריכה]

לזמר השנה של גלי צה"ל נבחר שלמה ארצי, ולזמרת השנה אילנית. שיר השנה בגל"צ היה "מה נשתנה" של יגאל בשן. היוצרים הנבחרים היו אהוד מנור וצביקה פיק, שכתבו את "עכשיו אני יודע" ששרו אילנית וארצי במסגרת "שיר הנבחרים".

במצעד הפזמונים של קול ישראל הוחלט להפריד בין הלהקות הצבאיות והלהקות האזרחיות בתואר להקת השנה, זאת עקב מספרם הרב של הלהקות הצבאיות וצוותי ההווי בצה"ל שהגיעו באותה השנה לשיא. הלהקה הצבאית שנבחרה כלהקת השנה היא להקת חיל הים, והאזרחית היא אחרית הימים. לזמרי השנה נבחרו אילנית ושלמה ארצי. דירוג השירים של קול ישראל לשנה זו:

דירוג השירים של גלי צה"ל לשנה זו:

ה'תשל"ג-1973[עריכת קוד מקור | עריכה]

כוורת הוציאה את אלבומה הראשון, "סיפורי פוגי", פרצה בסערה וכבשה את מצעדי הפזמונים וגם את תואר להקת השנה בקול ישראל ובגלי צה"ל. "המגפיים של ברוך" זכה בשיר השנה בשני מצעדי הפזמונים העבריים. ישראל השתתפה בפעם הראשונה בתחרות האירוויזיון, עם השיר "אי שם" בביצוע אילנית. אילנית הגיעה למקום הרביעי בתחרות, וזכתה בתואר זמרת השנה של קול ישראל. לעומת זאת, בגל"צ היא ושלמה צח הם צמד השנה (אילן ואילנית). שלמה ארצי הוא זמר השנה.

מצעד הפזמונים של קול ישראל:[4]

מצעד הפזמונים של גלי צה"ל:[5]

ה'תשל"ד-1974[עריכת קוד מקור | עריכה]

למצעד השנתי של קול ישראל נכנסו שירים רבים שנכתבו בהשפעת מלחמת יום הכיפורים, כמו "היה לי חבר היה לי אח", "ללכת שבי אחרייך", "נפגשנו שוב", "אין לך מה לדאוג", מה חשוב היום"," וכמובן "לו יהי", שהגיע למקום השני. את המקום הראשון קטף השיר שייצג את ישראל באירוויזיון, ונשא אף הוא מסר פוליטי, "נתתי לה חיי" בביצוע כוורת. הלהקה הוציאה בשנה זו את אלבומה השני, "פוגי בפיתה", ונבחרה ללהקת השנה. אילנית ויגאל בשן היו זמרי השנה של קול ישראל. דירוג השירים:

ה'תשל"ה-1975[עריכת קוד מקור | עריכה]

להקת כוורת הוציאה את אלבומה השלישי, "צפוף באוזן", וזכתה בתואר להקת השנה של קול ישראל. שירה של הלהקה "גליית" נבחר כ"שיר השנה", ובכך הייתה כוורת ללהקה היחידה שזכתה עד אז בתואר שלוש פעמים ברציפות. שלמה ארצי, אשר ייצג את ישראל באירוויזיון, זכה בתואר זמר השנה. חוה אלברשטיין הוציאה את האלבום המצליח "כמו צמח בר", אך את תואר זמרת השנה קטפה אילנית. דירוג המצעד של קול ישראל:

ה'תשל"ו-1976[עריכת קוד מקור | עריכה]

למרות התפרקותה בשנה זו, כוורת זכתה שוב בתואר "להקת השנה", בפעם הרביעית ברציפות. אריאל זילבר ואילנית היו זמרי השנה של קול ישראל. בשנה זו נחנכו שידוריה של רשת ג', והמצעד של קול ישראל החל לשדר את המצעד השנתי ברשת זו. 26 שירים דורגו במצעד זה כיוון שלמקום ה-25 הגיעו בתיקו שני שירים.

ה'תשל"ז-1977[עריכת קוד מקור | עריכה]

"קפטן ג'ק" של גרי אקשטיין זכה בתואר "שיר השנה" בגלי צה"ל. ברשת ג' זכתה במקום הראשון זמרת אלמונית בשם יהודית רביץ, עם השיר "סליחות" אותו ביצעה בפסטיבל הזמר והפזמון שהתקיים באותה שנה. זמרות נוספות שקיבלו חשיפה בפסטיבל זה היו אילנה אביטל ("אותך") ודפנה ארמוני ("בתוך"), אך על כולן האפילה אילנית אשר ייצגה את ישראל באירוויזיון, וקטפה שוב את התואר זמרת השנה. צביקה פיק נבחר לראשונה כזמר השנה בעיקר בזכות להיטו המצליח "אהבה בסוף הקיץ", ובכך חיזק את מעמדו בתור אליל נוער. לרגל שידור המצעד השנתי של רשת ג' הקליט פיק את "נאסף תשרי" של נתן יונתן בלחנו. ללהקת השנה נבחרה רביעיית האחים והאחיות. רשת ג' הגדילה את מספר השירים הצועדים לשלושים:

ה'תשל"ח-1978[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שבע שנים רצופות בהן זכתה אילנית בתואר זמרת השנה של קול ישראל, הצליחה חוה אלברשטיין לקטוף את התואר לשנה זו בעקבות צאת אלבומה "התבהרות". אל שלושת המקומות הראשונים במצעד הגיעו להיטי ענק – "עטור מצחך" של אריק איינשטיין, "אבניבי" של יזהר כהן שזכה במקום הראשון באירוויזיון ו"נאסף תשרי" בביצוע צביקה פיק שנבחר לזמר השנה. עקב מיעוט ההרכבים שפעלו בישראל בשנה זו ומיעוט החומרים שהנפיקו הוחלט לוותר על קטגוריית להקת השנה, דווקא בשנה בה נערכו חגיגות השלושים למדינה. דירוג רשת ג' של קול ישראל לשנה זו:

המצעד השנתי של גלי צה"ל:

ה'תשל"ט-1979[עריכת קוד מקור | עריכה]

השנה בה ניצח השיר "הללויה" בתחרות האירוויזיון שנערכה בירושלים. השיר בביצוע להקת חלב ודבש עם גלי עטרי קטף גם את המקום הראשון במצעדים של רשת ג' ושל גלי צה"ל, והעניק לעטרי את התואר זמרת השנה. עם זאת את תואר להקת השנה קטפה גזוז. זמר השנה היה צביקה פיק. דירוג השירים על פי רשת ג':

המצעד השנתי של גלי צה"ל:

נתונים סטטיסטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמנים בעלי המספר הרב ביותר של שירים במצעד הפזמונים העברי השנתי של קול ישראל / רשת ג'[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלמה ארצי הצליח להביא את מספר הלהיטים הרב ביותר למצעד הפזמונים העברי השנתי של רשת ג' במהלך העשור (16 שירים)
אמן מספר השירים
שנכנסו למצעד
שלמה ארצי 16
צביקה פיק 14
אילנית 14
כוורת 11
יגאל בשן 11

אמנים בעלי המספר הרב ביותר של שירים במצעד הפזמונים העברי השנתי של גלי צה"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]


הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ המצעד השנתי של קול ישראל, באתר פזמונט, בדיקה אחרונה ב־27 בספטמבר 2023
  2. ^ יואב קוטנר, ביוגרפיה של אריק איינשטיין, אתר "סטריאו ומונו"
  3. ^ מצעדי הפזמונים, להיטון, 24 בספטמבר 1971, עמ' 41
  4. ^ מצעד הפזמונים העברי השנתי של קול ישראל לשנת תשל"ג, באתר פזמונט
  5. ^ מצעד הפזמונים העברי השנתי של גלי צה"ל לשנת תשל"ג, באתר פזמונט