מצע מנותק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
Gnome-edit-clear.svg
ערך זה זקוק לעריכה: הסיבה לכך היא: חסר הסבר על השיטה החקלאית, צריך פישוט מושגים הלכתיים, אין מקורות.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

מצע מנותק היא שיטה חקלאית לגידול צמחים באדמה, אך במנותק מקרקע כדור הארץ. צמח הגדל בשיטה זו גדל בנוסף במקום מקורה (כגון: בית או חממה) בעציץ אטום שאינו נקוב המונח מעל משטח אטום. שיטת גידול זו, היא המצאה שנוצרה עקב האיסור ההלכתי בעבודת האדמה בשנת השמיטה, והיא משמשת בעיקר לגידולי ירקות ללא חרקים, ולשימושים ביתיים בקרב יהודים שומרי מצוות, המעוניינים לשמר את צמחי הנוי בביתם על פי גדרי ההלכה.

יש להדגיש שמדובר בגידול על מצע אדמה ולא מים (כמו בשיטה ההידרופוניקה). השוני בין השיטות הוא שמצע מנותק זה השיטה היבשה המבוססת על אדמה ואילו ההידרופוניקה זו השיטה הרטובה המבוססת על מים.

יסודות ההתר[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסיסו של ההתר בספק המובא בתלמוד הירושלמי במסכת ערלה[1] האם התורה אסרה עשיית מלאכות בשמיטה כאשר הן נעשות בתוך בית. בעל פאת השולחן הכריע שבזמן הזה ששמיטה אינה נוהגת אלא מדרבנן, יש להקל בספק זה של הירושלמי, ולכן זריעה בבית מותרת[2]. החזון איש[3] והרב שלמה זלמן אוירבך[4] כתבו לסמוך על סברה זו רק בצירוף ההתר של עציץ שאינו נקוב.

אופן הגידול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגידול מתבצע בתנאים הבאים:

  • הגידול חייב להיות בתוך כלי אטום, המונח על משטח ואין די בעפר המונח ישירות על גבי משטח אטום ללא כלי.
  • הכלי בו מונח הגידול, צריך להיות אטום לחלוטין וללא שום נקב בתחתיתו או בצידיו.
  • הכלי יהיה בגודל הניתן לטלטול.
  • המשטח עליו מונח הכלי עם הגידול, צריך להיות עשוי מחומר חזק שאינו חדיר למים ושאינו חדיר לשורשי הצמחים שגדלים בו.
  • המשטח צריך להיות רחב כדי שנוף הצמחים לא יבלוט ממנו החוצה. אם יש נקבים בצד הכלי - המרחק בינו לבין שפת המשטח יהיה לפחות 24 ס"מ.
  • על המשטח להיות נקי, כך שלא תיווצר עליו שכבת עפר דקה.

התועלת לשומרי שמיטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש פוסקי הלכה הטוענים, כי גידול מצע מנותק בחממה, אינו מותר בשנת השמיטה ואינו פוטר מאיסורי מלאכות שביעית, מאחר שחממה היא מקום המיוחד לגידול צמחייה ואין דינה כבית רגיל, שגם הגידול במצע מנותק בו נתון למחלוקת פסיקתית.

לדעת המתירים את השימוש בשביעית בגידול מצע מנותק, אופן הגידול המיוחד מתיר אפילו פעילות חקלאית האסורה בשנת השמיטה מן התורה, כגון:
זריעה, שתילה, גיזום ודילול הפרי. לדעה זו, על יבול הגדל במצע מנותק לא חלה קדושת שביעית. לכן, מותר לקטוף, למכור ולייצא את היבול הגדל בשיטה זו בשנת השמיטה. משום כך, ירקות הגדלים על גבי מצע מנותק חייבים בתרומות ומעשרות מספק, ללא ברכה ומפרישים מהם מעשר עני ומעשר שני. יש לברך על היבול ברכת "בורא פרי האדמה". אולם, התנאי הנוסף לשתילה או זריעה על גבי מצע מנותק היא רכישת השתילים או הזרעים אצל מגדל שומר שמיטה, שהכין אותם בשנה השישית או בדרכים המותרות בשמיטה.

גם לדעת המחמירים שלא לזרוע ולשתול על גבי מצע מנותק בשנת השמיטה, מותר במקום הצורך לבצע בו מלאכות המותרות מדרבנן על מנת לשמר את הגידול.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרק א' הלכה ב'
  2. ^ סימן כ' בית ישראל סוף סעיף קטן נ"ב.
  3. ^ סימן כ"ב ס"ק א'.
  4. ^ מנחת שלמה ח"א סימן נ"א ס"ק ז'


הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.