מקדונית עתיקה
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
| היסטוריה של היוונית אלפבית יווני, כתב ליניארי ב', כתב קיפרי הברתי (אנ') |
| פרוטו־יוונית (בערך 2000 לפנה"ס) |
| יוונית מיקנית (בערך 1600–1100 לפנה"ס) |
| יוונית עתיקה (בערך 800–300 לפנה"ס) ניבי היוונית העתיקה: איולית, ארקדו-קיפרית, אטית־איונית, דורית, יוונית הומרית ניב אפשרי: מקדונית |
| יוונית קוינה (החל מ־300 לפנה"ס) |
| יוונית ביזנטית (בערך 330–1453 לספירה) |
| יוונית מודרנית (מ־1453) צאקונית, יווניטיקה, קאתארבוסה, דימוטיקי, יוונית פונטית, יוונית מודרנית סטנדרטית, קפריסאית יוונית, יוונית כרתית |
מקדונית עתיקה היא הלשון שדוברה על ידי תושבי מקדוניה העתיקה בזמן האלף ה-1 לפנה"ס. לקראת המאה ה-5 לפנה"ס, החלה השפה לדעוך בהדרגה, והוחלפה בשפת הקוינה. השפה דוברה בעיקר באזורים היבשתיים הרחוקים מן החוף. עדיין לא הוחלט האם שפה זו היא חלק מהניבים היווניים העתיקים, שפת-אחות ליוונית עתיקה, או שפה הודו-אירופית עצמאית שקרובה ליוונית ותראקית.
מידע על השפה הוא מועט מאוד מפני שאין טקסטים שנכתבו בוודאות בשפה זו, אף על פי שגוש של מילים מקדוניות הורכבו ממקורות עתיקים, בעיקר מחריטות על מטבעות, ומהלקסיקון שנכתב על ידי הסיכיוס מאלכסנדריה במאה החמישית, שבו כ-700 מילים. את רוב המילים ניתן לזהות בוודאות כיווניות, אבל חלקן לא מתאימות לפונולוגיה היוונית הרגילה.
טבלת הקללה מפֶּלָה (Pella), טקסט שנכתב בניב יווני נפרד, הניב הדורי, נמצא בפלה ב-1986, ותוארך בין המאה ה-3 לפנה"ס וה-4 לפנה"ס, הפך לעדות שמקדונית עתיקה היא ניב יווני דורי צפון-מערבי. לפני תגלית הטקסט, הוצע שמקדונית עתיקה היא צורה עתיקה של יוונית, שדוברה באותה עת עם היוונית הדורית.
