מקדש האימאם א-רידא
.JPG) | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | מסגד |
| על שם |
עלי א-רידא  |
| כתובת |
משהד |
| מיקום | משהד |
| מדינה |
 איראן |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | 818–הווה (כ־1,206 שנים) |
| קואורדינטות | 36°17′13″N 56°36′56″E / 36.286834°N 56.615679°E |
 | |
  | |
מקדש האימאם א-רידא או מקדש האימאם רזא (בפרסית: حرم امام رضا, תעתיק מדויק: הרם אמאם רצ'א) הוא אחד המתחמים הגדולים בעולם המקודשים לאסלאם השיעי. המתחם שוכן בעיר משהד באיראן. במרכזו המאוזוליאום של עלי א-רידא (שמו נהגה בפרסית "עלי רזא"), האימאם השמיני מבין תריסר האימאמים שלפי האמונה השיעית הם צאצאי משפחת מוחמד. ישנן חילוקי דעות באשר לנסיבות מותו של עלי א-רידא, חלק טוענים שלא מת מוות טבעי, אלא נרצח.
קבר זה הוא הקבר היחיד של אימאם שיעי, באיראן.
המתחם כולו הוא מרכז תיירותי באיראן, ומתואר כ"הלב של איראן השיעית".[1] לפי הערכה משנת 2007, מדי שנה מבקרים במקום כ-12 מיליוני שיעים, איראניים ולא איראניים.[2]
המתחם
[עריכת קוד מקור | עריכה]הקבר עצמו משתרע על שטח של 267,079 מטר רבוע, ושבע החצרות המקיפות אותו משתרעות על שטח של 331,578 מטר רבוע. השטח הכולל של המתחם הוא 598,657 מטר רבוע (כ-0.6 קילומטר רבוע).
קברו של האימאם נמצא במבנה עגול, תחת כיפה מוזהבת. מתחם הקבר כולל 6 חצרות, 23 אכסדרות, מסגד גוהרשאד (קרוי על שם השליטה הטימורית, גוהרשאד בגום), "אוניברסיטת רזאווי למדעי האסלאם", מבנה "קרן המחקר האסלאמי", מוזיאון, מתחם הספרייה המרכזית, משרדים, בית חולים, בית מלון והמבנים לביצוע "טהרה" לפני העלייה לקבר.[3][4]
המטבח שבמתחם מבשל ומכין אוכל לעשרות אלפי מבקרים ביום. במהלך הרמדאן המטבח מאכיל כמיליון עולי רגל ואזרחים.[5]
חשיבות דתית
[עריכת קוד מקור | עריכה]מקורות שיעים מצטטים מספר חדית'ים של אימאמים שיעים ואף של מוחמד עצמו, המדגישים את חשיבות העלייה לרגל למקדש. החדית' של מוחמד אומר: ”אחד מבשרי ודמי ייקבר בארץ ח'וראסאן. אלוהים העליון יסיר בוודאי את צערו של כל אדם עצוב שיבוא לעלות לרגל לקברו. אלוהים יסלח בוודאות על חטאיו של כל חוטא שיעלה לרגל לקברו.”[6]
תולדות המתחם
[עריכת קוד מקור | עריכה]המתחם נבנה על קברו של האימאם עלי א-רידא, שנקבר במקום בשנת 818. במהרה הפך מקום הקבר למרכז עלייה לרגל. במשך מאות שנים שופץ המתחם והורחב על ידי שליטים מוסלמים שונים. בתקופה המודרנית היה זה השאה נאדיר שאה, שמלך בשנים 1736–1747, אשר בנה את מרפסת המבנה ושיפץ ופיאר את המינרטים. בשנת 1928 הוקמה הרחבה הענקית ברדיוס של 180 מטרים מאזור הכיפה, והוחל בבניית המוזיאון, הספרייה ואולם הטקסים.
.
המרד ב-1935
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביולי 1935 התרחש מרד במקדש האימאם א-רידא נגד השאה, בתגובה למסע ההתמערבות שלו שכלל בין היתר, איסור לצאת למרחב הציבורי בלבוש אסלאמי. שיעים דתיים שראו בכך כפירה, ביצעו פעולות איבה נגד המשטר ובין היתר השתלטו על המתחם הקדוש. כוחות מקומיים של משטרה וצבא סירבו להיכנס למתחם והמרד חוסל רק כשהגיעו כוחות ביטחון בפיקודו של רזא שאה פהלווי, מייסד שושלת פהלווי. במהלך ההשתלטות נהרגו ונפצעו חלק מהמורדים וכן אנשי כוחות הביטחון. מספר הנפגעים אינו ידוע בבירור. על פי אחת הגרסאות החיילים קברו את כל ההרוגים בקבר אחים באחת השכונות במשהד. על פי מסמכים מסוימים, מספר ההרוגים היה בין 22 ל-1750 איש.[7]
לאחר המהפכה האסלאמית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1997 הוקמו מחלקות שונות לניהול האתר הקדוש (ראו להלן: ניהול המתחם) וכן מוסדוּ תוכניות הפיתוח והקרקעות.
בשנת 1984 נוסדה במתחם "קרן המחקרים האסלאמיים" שמטרתה להפיץ את התרבות האסלאמית ובאותה שנה הוקמה במתחם "אוניברסיטת מדעי האסלאם" שמציעה קורסים לתואר ראשון ולתואר שני כמו: מדעי הקוראן והחדית', פילוסופיה ותאולוגיה אסלאמית, ספרות ערבית, ספרות פרסית, היסטוריה אסלאמית, תולדות התרבות והציוויליזציה של אומות האסלאם, משפט אסלאמי, משפט פלילי, משפט בינלאומי וקרימינולוגיה.[8] בשנת 2006 למדו בה מעל 700 תלמידים.
פיצוץ ב-1994
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-20 ביוני 1994, במהלך חגיגות העשוראא התפוצץ במתחם מטען חבלה במשקל של כ-5 קילוגרם, שגרם למעל 25 הרוגים ו-70 פצועים. את האחריות לקה על עצמה קבוצה סונית והממשלה האיראנית הטילה את האשמה על המוג'אהדין ח'לק, על רקע אי שקט ומהומות פוליטיות שהיו אותה עת ברחבי איראן.[9]
פיגוע דקירה ב-2022
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-5 באפריל 2022 התרחש פיגוע דקירה במתחם. התוקף עבדולאטיף מוראדי (Abdullatif Moradi), אפגאני ממוצא אוזבקי, בן 21 דקר למוות 2 אנשי דת שיעים ופצע אדם נוסף. השלטונות עצרו אותו מיד, יחד עם שישה נוספים שסייעו לו.[10] על פי הדיווחים, מוראדי עשה זאת משום ש"ראה במוסלמים השיעים כופרים והאמין שצריך לשפוך את דמם".[11] הוא הוצא להורג בתלייה ביוני 2022.[12]
.
תיפוף נקארה
[עריכת קוד מקור | עריכה]במקדש האימאם א-רידא מקובל לתופף בתופים מיוחדים שנקראים נָקָארָה (בפרסית: نقاره; באנגלית: Naqarah) וכן להשמיע תרועות בכלי נשיפה דמויי קרנות, מדי יום, לפני הזריחה ולפני השקיעה וכן כדי להודיע על הגעת אישיות חשובה, או כאשר מתרחש נס וחולה, או פצוע נרפאים בעת ביקורם במקדש. מקור המנהג הוא במאה ה-15, עת הגיע למקום בנו החולה של סולטאן טימורי, לאחר שנואש מטיפולי הרופאים והוא נרפא במקדש. המתופפים הודיעו על בואו ופעם נוספת על הנס שנעשה לו.[13] ראו קישור לסרטון.
סקאחאנה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המושג "סַקַאחָאנה" (בפרסית: سقاخانه), הוא שילוב של שתי מילים: המילה סקא (سقا) שמשמעותה "מחלק מים" והמילה חאנה (خانه) שמשמעותה היא "בית" או "מקום". "סקאחאנה" הוא מבנה קטן במקום ציבורי שנועד לספק מי שתייה לעוברים ושבים, מעשה הנחשב ל"צדקה" בתרבות האסלאמית. באסכולה השיעית מבנה כזה קיבל משמעות דתית, כי הוא מזכיר את רצח האימאם חוסיין וחסידיו בקרב כרבלא, לאחר שצמו 3 ימים. במקדש א-רידא ישנם מספר "סקאחאנה" והגדול והמפואר ביניהם נמצא באמצע "חצר המהפכה" ( Sahn-i Inqilab). זהו מבנה בצורת משושה, שנבנה בתקופת שלטונו של נאדיר שאה אפשאר (1747-1688), בעל קיבולת של 1,130 ליטר. החלקים העליונים של קשתות המבנה מכוסים בכתובות זהב, ותחתית המזרקה סותתה מאבן שיש אחת. לעיתים נקרא המבנה בשם "סקאחאנה אסמאעיל טלאעי" על שם האומן שהקים אותו. בשל הבלאי שנוצר עם השנים, בשנת 1966 נהרס המבנה ונבנה מחדש. לאחר המהפכה ב-1979 המבנה שופץ.[14]
י
אסטאן קודס רזאווי
[עריכת קוד מקור | עריכה]המתחם מנוהל על ידי קרן פילנתרופית איראנית: אסטאן קודס רזאווי.
רבים מהמבקרים נוהגים לתחוב שטרות כסף ותכשיטים לתוך כלוב העשוי זהב וכסף שמגן על קברו של האמאם והסכומים מצטברים בקופת "אסטאן קודס רזאווי". יש המעריכים שהקרן היא האימפריה העסקית העשירה והגדולה ביותר, ברפובליקה האסלאמית. הקרן היא בעלים של מכרות, מפעלי טקסטיל, מפעל להרכבת אוטובוסים, מפעל תרופות ([15]Samen Pharmaceutical Company), עשרות מפעלים מסוגים שונים וכן אדמות. בבעלות הקרן כשלושה רבעים מהאדמות בעיר משהד (העיר השנייה בגודלה באיראן) וכן שטחים נרחבים במקומות אחרים. החברה מעורבת בפרויקטים מחוץ לאיראן, כמו: הנחת צינורות מים בלבנון.[2]
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
המקדש מופיע על צדו האחורי של שטר 10,000 ריאל איראניים שיצא לאור לראשונה בשנת 1981 (ראו צילום מצורף).
.jpg)
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל איראן | ||
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מסע מצולם אל המתחם הקדוש במשהד (באנגלית)
- סרטון תיפוף ותרועות במקדש.
- אתר קרן אסטאן קודס רזאווי (בפרסית).
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ See Iran's Imam Reza Shrine Through A Pilgrim's Eyes, HuffPost, 2014-04-24 (באנגלית)
- ^ 1 2 Inside Iran's Holy Money Machine – WSJ, web.archive.org, 2016-04-24
- ^ The Holy Shrine of Emam Reza (A.S.) || Imam Reza (A.S.) Network, web.archive.org, 2005-02-15
- ^ The Glory of the Islamic World || Imam Reza (A.S.) Network, web.archive.org, 2010-06-12
- ^ توزیع بیش از یک میلیون بسته افطاری در حرم رضوی, isna.ir, 29 במרץ 2023 (۹ فروردین ۱۴۰۲ )
- ^ Chapter 66: On the Reward of Visiting the Shrine of Imam Ali ibn Musa Ar-Ridha’ (a.s.) | Uyun Akhbar Ar-Ridha Volume 2 | Books on Islam and Muslims | Al-Islam.org, web.archive.org, 2017-10-24
- ^ قیام گوهرشاد، دردناکترین حادثه تاریخ معاصر ایران, ایسنا, 2022-07-12 (בפרסית)
- ^ دائرة المعارف بزرگ اسلامی - مرکز دائرة المعارف بزرگ اسلامی - کتابخانه مدرسه فقاهت, lib.eshia.ir
- ^ Bomb kills 25 and injures 70 at Iran's holiest shrine, The Independent, 1994-06-20 (באנגלית)
- ^ حضور معنادار مردم در مراسم تشییع پیکر شهید اصلانی/ پیکر شهید رمضان در کنار شهدای انفجار حرم رضوی آرام گرفت + فیلم و تصاویر - تسنیم, خبرگزاری تسنیم | Tasnim
- ^ Three Iranian clerics stabbed, one killed in attack at shrine – Al-Monitor: The Middle Eastʼs leading independent news source since 2012, www.al-monitor.com
- ^ Iran hangs extremist accused of murdering Shia clerics, alarabiya, 20 June ,2022
- ^ ::Al-Maaref:: Islamic Organization | Naqqar Khanah (Beating Kettle-Drums) in the Holy Shrine of Imam Rida (A.S.), english.almaaref.org (באנגלית)
- ^ admin2, Saqqa khaneh | Saqakhaneh | Saqqa khaneh, Mashhad Tourist, 2019-08-21 (באנגלית)
- ^ Pharmaceutical Company Tied to Supreme Leader Under Investigation, Iran International, 2024-06-16 (באנגלית)
| אתרי עלייה לרגל באסלאם | ||
|---|---|---|
|
