מקדש מגדול

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מקדש מגדול הוא סוג ארכיטקטוני של מקדש. המקדש מופיע לראשונה בצפון סוריה בתקופת מרדיך 3א' (שנת 2000 לפנה"ס), מתפשט לארץ ישראל ומשם למזרח הדלתה של הנילוס בתקופת הברונזה התיכונה 2ב' (שנת 1700 לפנה"ס). המקדש מופיע לרוב כמבנה אורכי בעל קירות עבים שמעידים על הגובה הרב שאליו התנשא המקדש. הקירות הקיפו אולם אחד. בקיר מול הפתח ישנה בדרך כלל גומחה או במה מוגבהת, שבה ניצב כנראה פסל האל או חפץ קדוש כלשהו. המקדש המשיך להיבנות ולהתפתח גם בתקופת הברונזה המאוחרת ותקופת הברזל, הדוגמה הבולטת ביותר שלו היא מקדש שלמה שהכיל שלושה חללים אורכיים: אולם, היכל ודביר.

המקדשים בצפון סוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אבלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלושה מקדשים מסגנון מקדש המגדול נמצאו בעיר אבלה שבצפון מערב סוריה: מקדש N, מקדש B1 ומקדש D. המקדשים הוקמו בסביבות 2,000 לפנה"ס. מקדש N נמצא בעיר התחתית, צפונית לאקרופוליס. זהו מבנה עם חדר אחד שפונה למערב, עובי שני הקירות הצדדיים הוא 3 מטר והקיר הנגדי לכניסה הוא 4 מטר. זהו המקדש הכי גדול באתר. מקדש B1 נמצא בחלק הדרום מערבי של העיר התחתית. תוכניתו זהה למקדש N אך הוא קטן יותר, וגודלו 10.5X4.5 מטרים. אל המבנה הובילו שתי מדרגות והוא פנה צפונה. בקיר החזית ניצבה במה בגובה מטר. סמוך למבנה נתגלה אגן אבן מעוטר בראשי אריות שואגים ומעליהם לוחמים. מקדש D נמצא בעיר העליונה, והוא כולל שלושה מרחבים. אורכו כ-30 מטרים והוא פונה צפונה. בשלב הראשון עובי קירותיו היה 2 מטרים, אך יותר מאוחר הם עובו והגיעו לעובי של 4 מטרים. המתחם האחורי הוא הגדול ביותר ובו נמצא ספסל מאבן ובקיר החזית ישנה גומחה. במתחם זה נמצא אגן אבן מבזלת עם תבליט של ראשי לוחמים. מול הפתח בדרום נמצא אורתוסטאט בצורת אריה שאורכו 2.8 מטרים[1].

תל ביה'[עריכת קוד מקור | עריכה]

התל שוכן בעמק הפרת בצפון מזרח סוריה, התל מזוהה עם העיר הקדומה טוטול. מתחת לתל נמצא מקדש שמידותיו 16.5X11.5 מטרים עם קירות בעובי 2.5 מטרים, והקיר האחורי בעובי 5 מטרים. הקירות בצדדים בולטים החוצה ויוצרים כניסה עם שתי אנטות. בקיר האחורי ישנה גומחה. המקדש פונה מערבה. המקדש גם הוקם בתקופת הברונזה התיכונה 2 והמשיך להתקיים גם בתקופת הברונזה המאוחרת (1,200-1,500 לפנה"ס)[2].

מארי[עריכת קוד מקור | עריכה]

מארי היא עיר קדומה ששכנה בצפון מזרח סוריה, בגדה המערבית של הפרת. באתר נמצא מקדש שמידותיו 35.5X18.5 מטרים, עם קירות מאסיביים בעובי של 6 מטרים. המבנה כולל אולם אורך אחד שבקירו האחורי ישנה במה מוגבהת. מאחורי האולם ישנם שני חדרים מרובעים. בחזית המקדש הוצבו שני אריות מברונזה. בחצר מול המקדש נתגלו אגן, מספר במות או מזבחות ולידם עצמות בעלי חיים. המקדש תוארך לתקופת הברונזה התיכונה 2ב' (1,800 לפנה"ס)[3].

הופעת מקדש המגדול בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

דגם מקדש המגדול מופיע לראשונה בארץ ישראל בחלק הצפוני של עמק הירדן. המקדשים הראשונים מוקמים בתחילת תקופת הברונזה התיכונה 2 א' (1,900 לפנה"ס). בתקופה זו אנו רואים לראשונה את הדגם החדש של המקדשים והוא מקדש המגדול, שצורתו מבנה אורכי עם קירות עבים. באזורים אחרים בארץ ממשיך להתקיים הדגם הישן, שהוא מבנה מלבני רוחבי עם קירות דקים ובמה, כמו המקדש שנחשף צפונית לתל נהריה[4].

תל אל הייאת[עריכת קוד מקור | עריכה]

תל אל הייאת שוכן בעמק הירדן, כ-7 קילומטרים דרומית מערבית לעיר פלה. על התל נחפר מקדש שמידותיו 11X10 מטרים. הקירות בפתח עוביים 2.5 מטרים ובצדדים 2 מטרים. הפתח במזרח והמקדש פונה מערבה. בקיר האחורי ישנה גומחה, ונמצאו שרידי טיח צבועים בצבע אדום. מול הפתח ישנה חצר מתוחמת בקיר, בחצר התגלו עצמות רבות של בעלי חיים (עזים, בקר וכבשים). המקדש תוארך לתחילת הברונזה התיכונה 2 א', והתקיים עד סוף התקופה (1,500 לפנה"ס). המקדש כלל 4 שלבי בניה[5].

תל כיתן[עריכת קוד מקור | עריכה]

תל כיתן שוכן כ-12 קילומטרים מצפון לבית שאן. באתר זה זוהו שני מקדשים. המקדש הקדום משכבה V הוא כמעט רבוע ומידותיו 6.9X5.5 מטרים. הוא כלל אולם אחד שסביבו נבנה ספסל. הפתח היה במזרח והמקדש פנה מערבה. בחזית המקדש היו אומנות, ובכניסה ניצבו שני עמודים. בחזית המקדש ניצבו מצבות מחלוקי נחל גדולים. אחת מהמצבות עוצבה בדמות אישה עירומה, שידיה תומכות בחזה. המקדש תוארך לברונזה התיכונה 2 ב'. המקדש המאוחר יותר משכבה IV בצורת מלבן שמידותיו 14.3X11.5 מטרים. קירותיו בעובי 2.5 מטרים, גם הפתח שלו במזרח והוא פונה מערבה. בחצר ממול למקדש נמצא ספסל לבנים, סמוך לו מוקדי אפר עם עצמות בעלי חיים. גם מקדש זה תוארך לברונזה התיכונה 2 ב'[6].

התפתחות מקדש המגדול בעקבות העיור בארץ ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופת הברונזה התיכונה 2 ב' (1,800 לפנה"ס) מתחילים לצמוח הערים הגדולות בארץ ישראל, ובעקבות כך מופיעים מקדשים גדולים יותר ומפוארים יותר בערים חצור, מגידו ושכם.

תל חצור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתל חצור זוהו שני מקדשי מגדול: מקדש H ומקדש A. המקדש משטח H נמצא סמוך לקצה הצפוני של העיר התחתית. מידותיו 20X18 מטרים. פונה צפון מערב. המבנה הוקם על גבי מילוי מלאכותי, והוא כולל שני מרחבים עיקריים. במרחב האחורי ישנה גומחה בקיר, והמרחב הקדמי הכיל כניסה שמצידיה שני חדרים שאולי שימשו בסיס למגדלים. עובי הקירות 2.3 מטרים. מול המבנה הייתה חצר מוגבהת שאליה הובילו 2 מדרגות, החצר רוצפה בחלוקים. המבנה תוארך לברונזה התיכונה 2 ג' (1,650 לפנה"ס) והמשיך לשמש עד לסוף תקופת הברונזה המאוחרת. המבנה כלל 4 שלבי בניה. בחצר נתגלה אובליסק מבזלת, פסל שבור, חמישה מזבחות, ארבעה פסלים של נשים, נחש ופר. נמצאה אבן בזלת עם תבליט של דיסקוס במסגרת מרובעת עם ארבע קרניים יוצאות. סמוך למבנה התגלו שתי אבנים עם סיתות של אריות[7]. המקדש משטח A נמצא על התל. מידותיו 16.2X11.6 מטרים, הקירות בעובי 2.35 מטרים. הפתח במזרח והוא פונה מערבה. בקיר הנגדי לכניסה ישנו מזבח עשוי מלבנים מטויחות. על הקירות נתגלו שרידי טיח וצבע. לפני המקדש הייתה חצר מרוצפת בחלוקים ומטויחת. אל החצר עלו ממזרח במדרגות ובה ניצבו מספר מצבות. המקדש והחצר ניבנו על מילוי מלאכותי. המקדש תוארך לתחילת תקופת הברונזה המאוחרת 1 (1,500 לפנה"ס)[8].

תל מגידו[עריכת קוד מקור | עריכה]

על התל באזור המקדשים מתקופת הברונזה הקדומה, זוהה מבנה 2048 כמקדש מתקופת הברונזה התיכונה 2. מידות המבנה 21.5X16.5 מטרים. המבנה כולל שני מרחבים. קירות המבנה בעובי 4 מטרים, ובקיר הנגדי לכניסה ישנה גומחה. הפתח בכיוון צפון מזרח ולכן המבנה פונה דרום מערבה. מול המקדש הייתה חצר. המבנה תוארך לתקופת הברונזה התיכונה 2 ג', והמשיך לשמש עד סוף תקופת הברונזה המאוחרת[9].

שכם (תל בלאטה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתל בלאטה זוהו שני מקדשי מגדול: מקדש משטח IV ומקדש משטח V. בשטח IV נמצא מבנה שקיבל את המספר 7300, זהו מבנה אורך שמידותיו 12X19.5 מטרים, והוא כולל שלושה חדרים על ציר אחד. עובי הקירות 1.5 מטרים. המבנה הוקם על מילוי מלאכותי. הכניסה למבנה מדרום מערב. בקיר הנגדי לכניסה ניצב מזבח. המבנה נמצא ריק ממצאים אבל נתגלו בו עצמות בעלי חיים בעיקר עזים וכבשים. במבנה זוהו ארבעה שלבי בניה שכולם מתוארכים לברונזה התיכונה 2 ג'[10]. בשטח V נמצא מבנה מאסיבי שמידותיו 26.3X21.3 מטרים. עובי הקירות 5.2 מטרים, והוא בנוי על מילוי מלאכותי. הכניסה למבנה ממזרח. בכניסה ניצבו שני מגדלים גדולים וביניהם עמוד אחד. משני צידי הכניסה ניצבו שתי מצבות קטנות. המקדש כלל חדר אחד ובו עמודים שתמכו את התיקרה. מול המקדש ישנה חצר ובו נמצא מזבח. במבנה זוהו שלושה שלבי בניה, שניים מתוארכים לברונזה התיכונה 2 ג' והאחרון מתוארך לברונזה המאוחרת. המקדש נמצא ריק מממצאים[11].

הופעת מקדש המגדול בנגב ובצפון מזרח הדלתה במצרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מחוץ לערים הגדולות בארץ ישראל ניבנו חיקויים קטנים יותר של מקדש המגדול. דוגמה לכך הוא המקדש שנחפר בגבעת שרת שנמצאת כקילומטר מדרום לבית שמש. המקדש בגודל 7X10 מטר וכולל שני חדרים. הפתח שלו במזרח והוא פונה מערבה. בחדר הפנימי נמצא מזבח שגובהו 20 סנטימטרים. בחדר הקידמי נמצאו שני ספסלי אבן ליד קירות האורך. במקדש נמצאו קערית עם שבעה גביעים, כלי מנחה קטנים וכני קטורת. המקדש תוארך לברונזה התיכונה 2 ב' ושימש גם בברונזה התיכונה 2 ג'[12].

מקדש המגדול מופיע בנגב בסוף תקופת הברונזה התיכונה 2 ב' (1,700 לפנה"ס). בתל הרור נחפר מתחם מקודש שהוקף בקיר בעובי 1.2 מטר. המתחם הכיל מזבח, ספסלי אבן, ובורות שהכילו עצמות בעלי חיים שכללו בעיקר עורבים וגורי כלבים. נמצאו כלי מנחה זעירים, שברי בולות, כנים גליליים, קערות קטורת ועצמות של כבשים ועזים. במרכז המתחם ניצב מקדש מגדול עשוי מלבני בוץ, שאחד מקירותיו התמוטט בשלמותו, וגובהו 9 מטרים[13]. בערך באותה תקופה בתל א-דבע שבמזרח הדלתה, שמזוהה כיום כעיר אווריס שהייתה בירת ממלכת החיקסוס, ניבנו שני מקדשי מגדול סמוכים זה לזה. המקדש המערבי גודלו 33.75X21.5 מטרים. הפתח מצפון מערב, והוא פונה לדרום מזרח. עובי קירות האורך 4 מטרים, והקיר האחורי 5 מטרים. בקיר האחורי ישנו כוך. המקדש כולל שלושה חדרים והוא כולל פתחים רבים. המקדש המזרחי מצב השתמרותו גרוע, אך כנראה גודלו היה זהה. מול המקדשים הייתה חצר מוקפת מבנים. מחוץ למקדשים נמצאו שרידי טיח צבועים בכחול. נמצאו קערות על רגל אחת וכני קטורת. מול המקדש המערבי נמצא מזבח, ובחצר נמצאו עצמות של בקר ומעט כבשים. בחצר גם נמצאו קבורות קדומות לבניית המקדשים, ואחת מהן היא קבורת חמור. המבנים שימשו עד תקופת הברונזה התיכונה 2 ג' (1,600 לפנה"ס)[14].

בניית מקדשי המגדול מתפשטת במזרח התיכון על פני שלוש תקופות ארכאולוגיות: תקופת הברונזה התיכונה 2, תקופת הברונזה המאוחרת ותקופת הברזל. המקדש מתפתח ומהווה דוגמה להתפתחות ההיררכיה בפולחן הדתי, כאשר בחצר מול המקדש מתרחש הפולחן של הציבור הרחב, שם מתקהלים ומקריבים את הקורבנות. במקדש עצמו שהוא בשיאו ישנה חלוקה לשלושה חדרים, כאשר בחדר האחרון, שכנראה לא כל אחד מורשה להיכנס אליו, ישנו קודש הקודשים שהוא כנראה חפץ או פסל האל שניצב על במה. רוב המקדשים הפתח שלהם במזרח והם פונים מערבה, אולי הדבר קשור לזריחת השמש. המקדש בתל א-דבע הפתח בדרום אולי קשור למקור הנילוס. המקדשים בערים היו מפוארים והיו מטויחים וצבועים באדום או כחול. המקדשים החילו חפצי פולחן שכללו קעריות ונרות שבע פיות, כנים גליליים וכלי מנחה זעירים.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Matthiae, P., 1981, Ebla, N.Y.: 125-131.
  2. ^ Bonfil, R. and Greenberg R., 1997, 'Area A', Hazor v, ed. Ben Tor, A. and others, Jerusalem: 97.
  3. ^ מזר, ע., תשמ"ז, "מקדשים בתקופת הברונזה התיכונה והמאוחרת ובתקופת הברזל", האדריכלות בארץ ישראל בימי קדם, עורכים: כצנשטיין, ח. ואחרים, ירושלים: 145-136.
  4. ^ בן דור, ע., תשי"א, "מקדש כנעני בנהריה", ארץ ישראל א: 28-17.
  5. ^ Magness-Gardiner, B. and Falconer, S.E., 1994,'Community, Polity and Temple in a Middle Bronze Age Levantine Village', Journal of Mediterranean Archaeology 7.2: 127-164.
  6. ^ איזנברג, ע., תשל"ז, "המקדשים בתל כיתן", קדמוניות 4 (36): 109-105.
  7. ^ Yadin,Y., 1975, Hazor, Jerusalem: 75-79.
  8. ^ ידין, י., תשל"ג, "עונת החפירות החמישית בחצור (1969-1968)", ארץ ישראל יא: 139-134.
  9. ^ דונויבסקי, ע. וקמפינסקי א., תשל"ג, "מקדשי מגידו", ארץ ישראל יא: 24-23.
  10. ^ Dever, W.G., 1974, 'The MB II c Stratification in the Northwest Gate Area at Shechem', BASOR 216 : 40-48.
  11. ^ Bull, R.J. and Ross, J.F., 1963, 'Fields V and VI The Sacred Area', BASOR 169: 10-18.
  12. ^ בהט, ד., תשל"ה, "החפירות בגבעת שרת שליד בית שמש", קדמוניות 8: 67-64.
  13. ^ אורן, א., תשנ"א, "שש עונות חפירה בתל הרור", קדמוניות 2-1 (94-93): 9-2.
  14. ^ Bietak, M., 1979, 'Avaris and Piramese, Archaeological Explorations in the Eastern Nile Delta', Proceedings of the British Academy 65.