מקהלת נוגנים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מקהלת נוגנים הוא שיר ילדים של המשורר חיים נחמן ביאליק. חובר כנראה בראשית שנות העשרים והתפרסם לראשונה בתרצ"ג 1933.[1] צורף לקובצי שירה לילדים בגני ילדים ובתי ספר ונעשה אהוד מאוד ביישוב.

השיר מתאר שלישית נוגנים: יוסי, פֵּסִי ומשה, הפוסעת ברשות הרבים, ברחוב ובחתונה, מצוידת ומנגנת בכלי נגינה: כינור, חצוצרה ותוף. מספר הדמויות מתרבה בהדרגה במהלך השיר; אל שלושת הנוגנים מצטרף המון „וְהָמָה הָרְחוֹב”, ו„נָשִׁים וָטָף”, ובאווירה שמחה ועליזה, משתתפים הללו בריקודים ומוחאים כפיים לקצבם.

השיר המחורז הכולל שני בתים, הולחן בלחן עממי,[2] ובלחן עממי אידי בעיבודו של נחום נרדי.[1]

משנת 2007 מוצגים פסלים סביבתיים של "מקהלת נוגנים", לצד פסלי שירי ביאליק אחרים, בשדרות ח"ן ברחובות.[3]

מילות השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

 
יוֹסִי בַּכִּנּוֹר,
פֵּסִי בַּתֹּף,
משֶׁה בַּחֲצוֹצְרָה –
וְהָמָה הָרְחוֹב.

וּבָאוּ לַחֲתֻנָּה
נָשִׁים וָטַף,
יֵצְאוּ בַּמְּחוֹלוֹת
וְיִמְחֲאוּ כַּף.
 

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • זיוה שמיר, שירים ופזמונות גם לילדים - לחקר שירת ביאליק לילדים ולנוער, הוצאת פפירוס, 1986, הפרק: יסודות מאקאבריים סמויים בשירי הילדים של ביאליק, עמ' 125-113

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 ראו: מקהלת נוגנים, באתר זמרשת.
  2. ^ ראו: מקהלת נוגנים, באתר זמרשת.
  3. ^ ראו: פיסול בשדרות ח"ן רחובות, באתר gil-sadeh.com.