לדלג לתוכן

מקור-חסידה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
המונח "מקור החסידה" מפנה לכאן. לערך העוסק בפארק ומרכז צפרות בכפר רופין, ראו מקור החסידה (מרכז צפרות).
קריאת טבלת מיוןמקור-חסידה
בתמונה: מקור חסידה גזור

Erodium cicutarium

מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: גרנאים
משפחה: גרניים
סוג: מקור-חסידה
שם מדעי
Erodium
אייטון, 1789

מַקּוֹר-חֲסִידָה (שם מדעי: .Erodium L'Hér) הוא סוג של צמחים עשבוניים ממשפחת הגרניים, הכולל חד-שנתיים, דו-שנתיים ורב-שנתיים, ולעיתים רחוקות בני-שיח[1][2]. הסוג כולל 121 מינים, מהם 18 מצויים בישראל[3]. מקור-חסידה וגרניון שייכים לאותה משפחה ונראים דומים במבט ראשון, אך נבדלים במאפיינים מורפולוגיים שונים (ראו בהמשך).

מיני מקור-חסידה הם צמחים בעלי שחלה עילית, עטיף כפול, עלי גביע ועלי כותרת מפורדים, ומספר איברי הפרח בכפולות של 5, כולל אבקנים ועמודי שחלה. הפרי שלהם בעל מבנה ייחודי עם מקור, האופייני לסוג. בעת הבשלתו, בדומה לכל משפחת הגרניים, הפרי נפרד לחמש פרודות, הניתקות מהעמוד המרכזי, שהוא המשכה של מצעית הפרח. כל פרודה מצוידת במבנה דמוי מקור, המסייע להפצת הזרעים.

במרבית המינים בישראל, המקור של הפרודה נושא זיפים פשוטים לאורכו ואינו בעל מבנה דמוי נוצה. הזיפים מסייעים לפרודה להיאחז בקרקע. אולם, בארבעה מינים מדבריים - מקור-חסידה שעיר, מקור-חסידה קירח, מקור-חסידה מעוצה, ומקור-חסידה מלבין - המקור מתפתח לנוצה בעלת שערות משי רכות וצפופות, המסייעת בהפצת הזרעים.

מיני מקור-חסידה נפוצים באזורים נרחבים בעולם, מאירואסיה ועד צ'אד שבאפריקה, וכן בצפון ודרום אמריקה ואף באוסטרליה. לסוג זה תפוצה גאוגרפית רחבה ומגוונת הכוללת אזורי אקלים ממוזגים וסובטרופיים באירואסיה, לצד אזורים טרופיים ויבשים בצפון אמריקה ובדרומה. כמו כן, הוא התפשט גם לאזורים קרים וארקטיים, כגון אלסקה, גרינלנד ולפלנד.

האבחנה בין מקור-חסידה לגרניון

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרודה של מקור-חסידה

מיני מקור-חסידה דומים למיני גרניון, אך ישנם שלושה מאפיינים המבדילים ביניהם:

  1. עירוק העלים – במקור-חסידה העורקים בטרף מסודרים בצורה מנוצה, בעוד שבגרניון העירוק דמוי כף יד.
  2. מספר האבקנים הפוריים – בשני הסוגים ישנם 10 אבקנים, אך בגרניון כל האבקנים פוריים ונושאי מאבקים, בעוד שבמקור-חסידה רק 5 מתוך 10 האבקנים נושאים מאבקים.
  3. התפתלות מקור הפרודות הבשלות - בשני המינים מקור הפרודות מתפתל בהבשלה, אולם בגרניון, ההתפתלות דומה לסליל של שעון, כלומר המקור נגלל כלפי מעלה, ואילו במקור-חסידה, ההתפתלות דומה לבורג, כלומר מקור הפרודות מתפתל בצורה הדוקה ונגלל.
מקור החסידה הצומח בפירנאים Erodium glandulosum

שמו העברי והלועזי של הסוג ניתן לו בשל הדמיון בין הפרי המוארך של הצמח למקורה של חסידה. השם המדעי Erodium נגזר מהמילה היוונית "ερωδιός" (Erodios), שפירושה "חסידה".

לעוף חסידה יש שם נרדף נוסף ביוונית: "πελαργός" (Pelargos), וממנו נגזר השם המדעי של הסוג פלרגון (Pelargonium). לעיון נוסף אודות שם משפחת הגרניים, ראו בערך גרניים.

השם "מקור-חסידה" הוצע לראשונה במילון ילקוט הצמחים (הערה 428) משנת 1930, בהתבסס על השמות הלועזיים[4]. במילון זה, בהערה 412, הומלץ גם השם "מחט הרועים", שנגזר מהשמות הערבי והגרמני. לבסוף, השם "מקור-חסידה" אושר רשמית במילון צמחי ארץ ישראל – שמות המשפחות והסוגים משנת 1946 (סעיף 348)[5]. השם הסופי, "מקור-חסידה", עם מקף וללא ה' הידיעה, נקבע בהתאם להחלטת האקדמיה ללשון העברית מיום 12 באפריל 1965.

מורפולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור-חסידה הוא צמח עשבוני חד-שנתיים, דו-שנתיים או רב-שנתיים או לעיתים רחוקות בן שיח[2][6].

הלוואים קיימים ופטוטרת העלה ארוכה.

העלים מסורגים או נגדיים, פשוטים, משוננים, מאונים או מנוצים. אורך הטרף עולה על רוחבו, והוא בעל עירוק מנוצה, כלומר, מעורק מרכזי מסתעפים לאורכו עורקים צדדיים דקים (בשונה מגרניון שהעלים שלו בעלי עירוק דמוי כף יד, כלומר העורקים בגודל דומה מסתעפים מנקודה אחת אל האונות העיקריות של העלה)[7].

התפרחות דמויות סוכך בעלות עוקץ ניכר וחפים.

הפרחים דו-מיניים, בעלי עטיף כפול, נכונים או מעט בלתי נכונים (עלי הכותרת אינם שווים זה לזה באורכם)[6]. עלי העטיף והאבקנים עולים ישר ממצעית הפרח. איברי הפרח בכפולה של 5.

הגביע בעל 5 עלים שווים, מפורדים (ניתן לתלוש את העלים אחד אחד) אינם נושרים לאחר הפריחה ומשתייר בפרי.

הכותרת מורכבת מחמישה עלי כותרת מפורדים, המסודרים לסירוגין עם חמשת הצופנים, ונושרים לאחר הפריחה.

מספר האבקנים הוא 10, אך רק 5 מהם פוריים ונושאים מאבקים, בניגוד לגרניון, שבו כל 10 האבקנים נושאים מאבקים. חמשת האבקנים העקרים אינם נושאים מאבקים. המאבקים הם בני שתי לשכות, המשחררות את האבקה דרך חריץ אורך.

השחלה עילית, בת 5 עלי שחלה מאוחים היוצרים עמוד מרכזי (ציר) ויוצרים עמוד מרכזי בהמשכה של מצעית הפרח. עמודי השחלה 5, מפורדים פחות או יותר ובקודקודם צלקות מגובששות.

הפרי הוא מפרדת בעלת מקור שאורכו גדול מגוף הפרי, וגביע משתייר. עם הבשלתו, הפרי נפרד לחמש פרודות בעלות מקור, הניתקות מהעמוד המרכזי, שהוא המשכה של מצעית הפרח. הפרודה היא יחידת התפוצה. חלקו העליון של המקור מכוסה בשערות משי רכות וצפופות או זיפים פשוטים, ארוכים בודדים והדוקים.

בראש הפרודה מצויות שתי גומות, גומה אחת בכל צד (לעיתים הגומות חסרות, למשל במקור-חסידה רומאי ובמקור-חסידה גזור). מתחת לכל גומה עוברים לרוחבה חריצים שמקבילים זה לזה או קמטים (לכל היותר שלושה, ולעיתים חסרים).

מקור הפרודות מתפתל וגלול בדמות בורג בעת ההבשלה. חלקו התחתון של המקור הארוך משתזר בצורה הדוקה כצורת בורג. בגרניון, המקור נגלל כלפי מעלה בהבשלה בצורת סליל של שעון.

הפרודות אינן נפתחות והן בעלות אחד או שני זרעים

מיני מקור-חסידה הגדלים בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור-חסידה ארוך

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקור חסידה ארוך (Erodium ciconium), ליד בארי

מקור-חסידה ארוך (Erodium ciconium) - צמח חד-שנתי בעל "מקור" ארוך המעניק לו את שמו. גדל על הכרמל, ברמות מנשה, לאורך מישור החוף וכן בערוצי נחלים ועל קרקעות חוליות בצפון הנגב ובמדבר יהודה, פורח בחודשים מרץ עד מאי ופרחיו גדולים ותכולים.[8]

מקור-חסידה גדול

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור-חסידה גדול (Erodium gruinum) מתייחד בפרחיו הגדולים בעלי הגוון התכול, המייחדים אותו ממינים אחרים של מקור-חסידה שצבעם, כאמור, על פי רוב ורוד או סגול. עם זאת, קיימים עוד שני מינים בצבעים דומים מקור-חסידה ארוך ומקור חסידה מלבין.

הצמח חד-שנתי, גובהו כ-20 ס"מ, ולרוב הוא שרוע על הקרקע. קוטר הפרחים נע בין 20 ל-24 מ"מ, והם משנים את כיוון פריחתם במהלך היום לעבר השמש. תקופת הפריחה חלה בין פברואר לאפריל. הפרי בעל מקור גדול מאוד ביחס למינים האחרים, כ-11 ס"מ אורכו. מקור-חסידה גדול נפוץ ברחבי החבל הים תיכוני בשדות פתוחים ובמקומות עזובים.

מקור-חסידה גזור

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקור-חסידה גזור, תקריב פרח ואבקנים

מקור-חסידה גזור (Erodium cicutarium) – ראו ערך מורחב – ניתן לזהותו על פי עליו הגזורים, השסועים עד לעורק הראשי של העלה ומחולקים לאונות רבות וצרות.

המין נפוץ מאוד בחבל הים-תיכוני, בעיקר בצידי דרכים ובמקומות עזובים. תקופת הפריחה נמשכת מפברואר עד מאי.

מקור-חסידה חלמיתי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מַקּוֹר-חֲסִידָה חֶלְמִיתִי (Erodium malacoides) צמח עשבוני חד-שני או דו-שנתי ניתן לזהותו על פי עליו הפשוטים (שאינם גזורים), הדומים לעלי חלמית. שפת העלה משוננת או משונשנת ולעתים רחוקות בעלת אונות אשר אורכן קצר מרוחבן. אורך המקור 3 עד 4 ס״מ, אורך הפרודה 5 מ״מ. הגומות שבראש הפרודה והחריץ שמתחת כל אחת יש שערות בלוטיות.

מקור-חסידה חלק

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור-חסידה חלק (Erodium alnifolium) הוא צמח עשבוני חד-שנתי נדיר, הנחשב לאפיזודי. הוא זוהה בוודאות בפריחה רק בשנת 2018. אורך הפרודה 4 מ״מ ואורך המקור 2 עד 3 ס״מ. אורך הפרח מגיע עד 6 מ"מ. עלי הגביע בעלי קצה מעוגל עם קבוצת זיפים ארוכים. האוכלוסייה הידועה כוללת כמאה פרטים בגבעה חולית קטנה בשרון. הוא גדל בעיקר קרקעות חוליות. פריחתו מסוף פברואר ועד תחילת מאי[9][7].

מקור-חסידה יפה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור-חסידה יפה (Erodium botrys) - צמח עשבוני חד-שנתי נדיר, ים-תיכוני הגדל לאורך מישור החוף. קוטר הפרח 2 עד 1.5 ס"מ. צבע הכותרת סגול-ארגמן.

מקור-חסידה מדברי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקור-חסידה מדברי במרוקו
מקור-חסידה מדברי במרוקו

מקור-חסידה מדברי (Erodium touchyanum) הוא צמח מדברי חד-שנתי נמוך יחסית, שגובהו נע בין 5 ל-9 ס"מ מעל פני הקרקע. גבעוליו שרועים על הקרקע או גדלים באלכסון. מין זה מתאפיין בשערות בלוטיות, הגורמות לגרגרי חול להידבק אליו, וכן בשערות פשוטות. עליו גזורים, ופרחיו בקוטר 6 עד 10 מ"מ. הוא פורח מינואר עד אמצע אפריל.

תחום התפוצה הטבעי של מקור-חסידה משתרע באיים הקנריים ומצפון אפריקה ועד איראן. זהו צמח חד-שנתי, הגדל בעיקר באזורי מדבר וחורש יבש.

מקור-חסידה מדברי נפוץ בדרום המדברי של ישראל, בעוד מקור-חסידה גזור גדל בצפון הארץ. בשל הדמיון הרב ביניהם, יש הסבורים כי הם למעשה תתי-מינים של אותו מין.

מקור-חסידה מלבין

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקור-חסידה מלבין בירדן
מקור-חסידה מלבין

מקור-חסידה מלבין (Erodium oxyrhinchum subsp. bryoniifolium) גדל באזורים יבשים במיוחד בנגב. זירי האבקנים שעירים. שמו ניתן לו בשל הגוון של עליו. פרחיו בצבע תכול-חיוור שפורחים בבוקר למשך שעות ספורות בלבד. זירי האבקנים שעירים. מקור הפרודה מכוסה שערות ארוכות, רכות ודומה לנוצה. לרוב, זהו צמח חד-שנתי, אך בתנאים מסוימים – בהתאם לשכיחות המשקעים באזור – ניתן למצוא גם פרטים דו-שנתיים.

מקור-חסידה מעוצה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור-חסידה מעוצה (Erodium arborescens) הוא בן-שיח בעל שורשי אגירה עבים. לרוב הוא עשבוני רב-שנתי, פרטים נדירים גדולים במיוחד מפתחים בסיס מעוצה. ניתן לזהותו על פי עליו השלמים והקירחים (חסרי שערות וללא אונות).

מין זה דומה מאוד למקור-חסידה שעיר (Erodium crassifolium), וגדל באותו בית גידול. עם זאת, ניתן להבחין ביניהם בקלות: למקור-חסידה מעוצה יש עלים שלמים וקירחים, ואילו למקור-חסידה שעיר יש עלים מחולקים לאונות עמוקות והם לרוב מכוסים בשערות צפופות.

תקופת הפריחה חלה מסוף פברואר ועד תחילת אפריל. המין נפוץ באזורי מדבר קיצוניים ובקרקעות סלעי גיר.

מקור-חסידה מפוצל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מקור-חסידה מפוצל

מקור-חסידה מפוצל (Erodium laciniatum) הוא צמח חד שנתי ים תיכוני, שלרוב שרוע על הקרקע. הגבעולים ללא שערות בלוטיות. שמו ניתן לו בשל עליו המחולקים או השסועים לאונות גדולות ועמוקות אשר שפתן משוננת או שסועה, אם כי קיימות אוכלוסיות שבהן העלים כמעט שלמים. ניתן לזהותו בבירור לפי עלי לוואי גדולים בבסיס כל עלה, וכן עלי לוואי נוספים במפרקי הגבעול. פרחיו הסגולים נפתחים בבוקר אך נושרים כבר בצהריים. עלי הגביע מסתיימים בחוד קטן בקודקודם, אך ללא זיף.

אורך הגביע בפרי בין 7 ל-8 מ"מ לעיתים רחוקות 9 מ"מ לעומת מקור-חסידה ארוך שאורכו 13 מ"מ. אורך מקור הפרודה 5 עד 6 לעיתים רחוקות 3 או 8 מס"מ.

המקור של הפרודה נושא זיפים פשוטים. מתחת למקור יש לפרודה שתי גומות, גומה בכל צד שמתחתיה אין חריצי רוחב.

מקור-חסידה מפוצל הוא המין הנפוץ ביותר בנגב ובמישור החוף, ופורח מסוף פברואר ועד תחילת מאי.

מקור-חסידה מצוי

[עריכת קוד מקור | עריכה]
עלה מנוצה של מקור חסידה מצוי בקריית השרון, נתניה

מקור-חסידה מצוי (Erodium moschatum) הוא צמח חד-שנתי, ולעיתים דו-שנתי, ממשפחת הגרניים[10][11]. גובהו נע בין 10 עד 50 ס"מ, וגבעוליו, כמו גם עוקצי התפרחות, מכוסים בשערות לבנות, אך הם אינם צמירים[12]. העלים מנוצים פעם אחת, ועלעליהם משוננים או שסועים ומרוחקים זה מזה. הפיטם שבראש עלי הגביע חסר זיפים שאורכם כאורך הפיטם. אורך המקור אינו עולה על 3 עד 4 ס"מ, ואורך גוף הפרודה 4 עד 5 מ"מ – תכונות המבדילות אותו ממינים קרובים כמו מקור-חסידה גדול ומקור תל אביב, שפריים ארוך יותר. בתוך הגומה שבראש הפרודה מצויות שערות בלוטיות, ומתחתיה עובר חריץ רוחבי יחיד.

הצמח שכיח מאוד הן בבתי גידול טבעיים, כגון בתה ושדות, והן בבתי גידול מופרעים, כגון צידי דרכים, גינות ומעזבות, בכל אזורי ישראל, למעט המדבר[13]. תקופת הפריחה העיקרית נמשכת מסוף ינואר ועד סוף אפריל. עם זאת, ניתן למצוא פרטים בודדים פורחים כבר בסוף נובמבר, ואף פירות ירוקים בתחילת דצמבר. ראו ערך מורחב.

מקור-חסידה מצרי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור-חסידה מצרי (Erodium neuradifolium) - צמח עשבוני מדברי חד-שנתי. ראו ערך מורחב.

מקור חסידה נגבי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור חסידה נגבי (Erodium guttatum) הוא צמח עשבוני רב-שנתי נדיר הגדל בירדן.

מקור-חסידה קירח

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור-חסידה קירח (Erodium glaucophyllum) הוא צמח רב-שנתי לא מצוי, קירח א או מקריח. השורשים מעובים.

מקור-חסידה קצר-פרי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור-חסידה קצר-פרי (Erodium brachycarpum) הוא צמח חד-שנתי שעיר, בעל גבעולים זקופים או אלכסוניים, המכוסים שעירות זיפנית לבנה, וגובהם נע בין 10 ל-40 ס"מ. הצמח מתאפיין בשושנת עלים בבסיסו, כאשר עלי הגבעול גזורים יותר ושונים מעלי השושנת. הפרחים בצבע ורוד עד סגול, ועלי הכותרת שלהם באורך של כ-8 מ"מ. הפרי באורך של כ-8 ס"מ, פרודותיו בעלות גומות עם שערות דלילות, ומתחת לכל גומה נמצא חריץ בודד.

בישראל, מקור-חסידה קצר-פרי גדל ברום של 700 עד 1,000 מטרים, בעיקר ברמת הגולן, מאזור יער אודם ועד גבעת אורחה, וכן ברמת דלתון שבגליל העליון. תפוצתו העולמית משתרעת סביב אגן הים התיכון, כולל מרוקו, אלג'יריה, תוניסיה, האיים הקנריים, ספרד, צרפת וטורקיה. בנוסף, הוא מופיע כמין גר בארצות הברית, אוסטרליה ומקומות נוספים.

מקור-חסידה קצר-פרי פורח בישראל בין מרץ לאפריל. הוא גדל בקרקעות כבדות, שדות בור, צידי דרכים, חורשים פתוחים, יערות אורנים ושטחים מופרעים.

מקור-חסידה רומאי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור-חסידה רומאי (Erodium acaule) הוא צמח עשבוני רב-שנתי נדיר הגדל באזורים ממוזגים. מין זה חסר גבעולים, וממרכז שושנת העלים יוצאים עוקצי תפרחת חסרי עלים. עלי השושנת מסורגים, גזור פעמיים, שם העלעלים משוננת. פרחיו ורודים.

מקור-חסידה שעיר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור-חסידה שעיר (Erodium crassifolium) הוא פרחיו של מין זה גדלים קרוב לקרקע, עליו מחולקים לאונות עמוקות ולרוב הם מכוסים שערות צפופות. הפרחים בצבע לילך ומרכזם סגול כהה. הפרח פורח לאורך שעות האור. הוא נפוץ באזורי המדבר ובעיקר במדרונות. ניתן לראות את הקבוצות הגדלות בצפון מדבר יהודה אשר חסרות שערות על העלים כזן מיוחד.

מקור-חסידה תל אביבי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור-חסידה תל אביבי (Erodium telavivense) הוא מין חד-שנתי אנדמי בארץ ישראל, הוא קרוב מאוד בתכונותיו למקור-חסידה גדול, אך נבדל ממנו בכיסוי של שערות בלוטיות על גביו. ניתן למצאו באזור מישור החוף.

מקור-חסידה תמים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור-חסידה תמים (Erodium subintegrifolium) מקור-חסידה תמים (Erodium integrifolium) הוא צמח חד-שנתי ים-תיכוני נדיר, הגדל על קרקעות חול וכורכר פריך במישור החוף של ישראל. הוא בלעדי לישראל (אנדמי) ונמצא בסכנת הכחדה בשל פגיעותו מפיתוח עירוני וזחילה אורבנית, המאיימים על בתי הגידול שבהם הוא מצוי.

מקור-חסידה תמים מאופיין בעלים פשוטים, לרוב תמימים או משוננים קלות, ללא אונות משמעותיות, תכונה המבדילה אותו מהמין הקרוב מקור-חסידה מפוצל (Erodium laciniatum), שלו עלים שסועים וגזורים. על פני העלים פזורות בלוטות זהובות. הגבעולים שעירים, אבל ללא שערות בלוטיות. בנוסף, פרחיו גדולים יותר בהשוואה למקור-חסידה מפוצל.

התפרחות דמויות סוכך, ומכילות 3 עד 7 פרחים ורודים-לילכיים (סגול בהיר). עלי הגביע שעירים, באורך 6 עד 8 מ"מ, ובקודקודם חוד קצר הנושא 1 עד 3 זיפים זקופים. קוטר הכותרת מגיע ל-1.5 ס"מ. הפרי הוא מפרדת, והפרודות באורך 6 עד 7 מ"מ, עם מקור באורך 5 עד 8 ס"מ שנושא זיפים בודדים לאורכו, ומתחת לגומה אין חריץ – מאפיין ייחודי המבדיל אותו ממינים קרובים נוספים.

נביטתו בתחילת החורף ופריחתו מתרחשת בין סוף פברואר לאפריל והפצת הזרעים מאמצע מאי[14].

מקור-חסידה תמים נפוץ בעיקר בשרון ומישור החוף הדרומי, עם מספר אתרים נוספים בחוף הכרמל ובנגב הצפוני (רוחמה). תפוצתו כמעט רציפה מבנימינה ועד גבעת ברנר, עם ריכוזים באזור דור ומעגן מיכאל. הוא גדל בבתי גידול חוליים, בגבעות כורכר ובקרקעות חמרה חולית וסיינית.

מקור-חסידה תמים נמצא בסכנת הכחדה, בשל פיתוח עירוני נרחב במישור החוף. הצמח אינו מוגן בשמורות רבות, ולכן קיימת חשיבות להכרזה על אזורי מחייתו כשמורות טבע מוכרזות, במטרה להגן עליו ולמנוע את המשך הצמצום באוכלוסיותיו[15][16].

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Erodium L'Hér, POWO plants of the World Online. Published on the Internet
  2. ^ 1 2 Erodium L'Hér, WFO: World Flora Online. Published on the Internet, ‏12-2023
  3. ^ מקור-חסידה, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
  4. ^ מילון ילקוט הצמחים, באתר האקדמיה ללשון העברית, ‏1930
  5. ^ צמחי ארץ ישראל (תש"ו), באתר האקדמיה ללשון העברית, ‏1946
  6. ^ 1 2 מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 272-276
  7. ^ 1 2 נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, תל אביב: כנה, 1998, עמ' 381-389
  8. ^ מקור חסידה ארוך, באתר "צמחיית ישראל וסביבתה"
  9. ^ מקור-חסידה חלק, באתר צמחיית ישראל ברשת
  10. ^ Erodium moschatum (L.) L'Hér., POWO plants of the World Online. Published on the Internet
  11. ^ Erodium moschatum (Burm.f.) L'Hér., WFO: World Flora Online. Published on the Internet, ‏4-6-2024
  12. ^ Zohary, M., Flora Palaestina – Part Two, Jerusalem: The Israel Academy of Sciences and Humanities, 1966, עמ' 236
  13. ^ מקור-חסידה מצוי, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
  14. ^ מקור-חסידה תמים, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
  15. ^ אלוני ע, מקור-חסידה תמים, צמח אנדמי הגדל במישור החוף, כתב-עת "כלנית" 9, 1-2024
  16. ^ מקור-חסידה תמים, באתר פורטל הערכות הסיכון לטבע בישראל, ‏1-1-2011