מקור-חסידה מצוי

מקור-חסידה מצוי
מיון מדעי
ממלכה:	צומח
מערכה:	בעלי פרחים
מחלקה:	דו-פסיגיים
סדרה:	גרנאים
משפחה:	גרניים
סוג:	מקור-חסידה
מין:	מקרו-חסידה מצוי
שם מדעי
	Erodium moschatum; ‏ברוטל, 1789

מקור-חסידה מצוי (שם מדעי: Erodium moschatum) הוא צמח חד-שנתי, ולעיתים דו-שנתי, ממשפחת הגרניים^[1]^[2]. גובהו נע בין 10 עד 50 ס"מ, והוא מכוסה בכל חלקיו שערות לבנות ובחלקו העליון גם שערות בלוטיות^[3]. הצמח שכיח מאוד הן בבתי גידול טבעיים, כגון בתה ושדות, והן בבתי גידול מופרים, כגון צידי דרכים, גינות ומעזבות, בכל אזורי ישראל, למעט המדבר^[4]. מין זה מאופיין בשערות דלילות ולבנות (אינו צמיר) ובעלים מנוצים (אך לא מנוצים פעמיים), עם עלעלים משוננים או שסועים. תקופת הפריחה העיקרית נמשכת מסוף ינואר ועד סוף אפריל. עם זאת, ניתן למצוא פרטים בודדים פורחים כבר בסוף נובמבר, ואף פירות ירוקים בתחילת דצמבר.

תפוצת מקור-חסידה מצוי בעולם

מקור-חסידה מצוי נפוץ באזורים רבים ברחבי העולם, ותחום תפוצתו הטבעי כולל את מקרונזיה, מערב אירופה, אגן הים התיכון, איראן ואתיופיה. זהו צמח חד-שנתי או דו-שנתי הגדל בעיקר בבתי גידול סובטרופיים, אך הוא הסתגל גם לאזורים ים-תיכוניים ואירנו-טוראניים, ואף התפשט לאזורים אירו-סיביריים וסודניים. בארצות רבות הצמח התאזרח והפך לחלק בלתי נפרד מהצמחייה המקומית, ובמקרים מסוימים הוא אף נתפס כמין פולש, כפי שניתן לראות בדרום אפריקה.

תכונות שונות מאפשרות למין זה להתפשט בהצלחה רבה. הוא עמיד לתנאים סובטרופיים, ים-תיכוניים ואף לאזורים צחיחים למחצה. שערות בלוטיות מגנות עליו מפני יובש וטורפים, ועליו המנוצים משפרים את יעילות הפוטוסינתזה בתנאים מגוונים. בנוסף, הזרעים שלו מוגנים בתוך הפרודה, מה שמאפשר להם להישמר לאורך זמן גם בתנאי סביבה קשים.

מקור-חסידה מצוי התאזרח והתפשט ברחבי העולם. באסיה הוא מופיע בטאיוואן, קוריאה ויפן. באירופה הוא נפוץ באוסטריה, בלגיה, גרמניה, בריטניה, אירלנד, הונגריה, שווייץ וצ'כוסלובקיה. באוקיאניה הוא נמצא בניו זילנד (האי הצפוני והאי הדרומי), איי צ'טהאם ונורפוק, וכן בטסמניה. באוסטרליה הוא נפוץ במדינות ניו סאות' ויילס, קווינסלנד, דרום אוסטרליה וויקטוריה.

באמריקה הוא התפשט לצפון-מזרח וצפון-מערב ארגנטינה, צ'ילה (צפון, מרכז ודרום), קולומביה, בוליביה, אקוודור, פרו, ונצואלה, אורוגוואי וגואטמלה. בארצות הברית הוא מופיע באריזונה, קליפורניה, אורגון, וושינגטון, מיין, מסצ'וסטס, ניו ג'רזי, דלאוור, פנסילבניה, ניו יורק וקונטיקט, ובקנדה הוא נמצא באונטריו ובקוויבק.

בית גידול ותפוצה בישראל

מקור-חסידה מצוי גדל בעיקר בבתי גידול טבעיים, אך נפוץ גם בסביבות מופרות על ידי האדם, כגון בתות, שדות בור, צידי דרכים ומקומות מוזנחים. תפוצתו רחבה, והוא מצוי בשפלה, בהר, בבקעה, בעמק יזרעאל, במדבר יהודה, בגולן, בסיני ובעבר הירדן.

מורפולוגיה

מקור-חסידה מצוי הוא צמח חד-שנתי, ולעיתים דו-שנתי, שגובהו נע בין 10 ל-50 ס"מ. כל חלקי הצמח מכוסים שערות לבנות, אך בעלים הן מופיעות רק בצדם התחתון ולאורך העורקים. בחלקו העליון של הצמח מצויות גם שערות בלוטיות^[5].

השורש שיפודי. הגבעולים מעטים או רבים, לרוב שרועים, מסתעפים, ועבים למדי^[5].

פטוטרות העלים ארוכות (בדומה לעוקץ התפרחת), והלוואים קרומיים, לבנים, דמויי ביצה רחבה עד מוארכת, קהים, ואורכם 8 עד 10 מ"מ.

העלים מסורגים, מנוצים פעם אחת, ואורכם 5 עד 15 ס"מ. לכל עלה יש 7 עד 13 עלעלים המרוחקים זה מזה במידה ניכרת. העלעלים 7 עד 13 במספרם, דמויי ביצה, אורכם נע בין 2 ל-4 ס"מ (אורכם עולה על רוחבם), ושפתם משוננת או שסועה^[6]. העלה בעל עירוק מנוצה, כלומר, מהעורק המרכזי מסתעפים עורקים צדדיים דקים לאורך העלעלים. תכונה זו מבדילה אותו מגרניון, שעליו בעלי עירוק דמוי כף יד, שבו העורקים הראשיים מסתעפים מנקודה אחת אל האונות העיקריות של העלה^[7].

התפרחות דמויות סוכך, נושאות בין 2 עד 8 פרחים, ולעיתים רחוקות עד 12. הן נישאות על עוקצים שאורכם נע בין 8 ל-16 ס"מ, וארוכים יותר מהעלים שמחיקם הם יוצאים. מה שמקנה לתפרחת בולטות מעל שאר חלקי הצמח^[7]. חפי התפרחת קרומיים ושקופים, בצורת ביצה עד ביצה-מוארכת, ומחוברים חלקית בבסיסם^[5].

עוקצי הפרחים ארוכים מעלי הגביע, מכוסים שערות ארוכות ושערות בלוטיות, לעיתים כמעט קרחים, בצבע חום בהיר.

הפרחים קטנים, ורוד-סגול, דו-מיניים, בעלי עטיף כפול, נכונים או מעט בלתי נכונים (עלי הכותרת אינם שווים באורכם)^[6]. עלי העטיף והאבקנים יוצאים ישירות ממצעית הפרח. אברי הפרח מופיעים בכפולות של 5. עלי הגביע נותרים על הצמח לאחר הפריחה, בעוד שעלי הכותרת נושרים לאחר הפריחה.

הפרחים קטנים, בצבע ורוד-סגול, דו-מיניים, סימטריים או כמעט סימטריים (כאשר עלי הכותרת אינם שווים באורכם)^[6]. איברי הפרח מסודרים בכפולות של 5. העטיף כפול ויחד עם והאבקנים יוצאים ישירות ממצעית הפרח, עלי הכותרת נושרים לאחר ההפריה.

הגביע מורכב מחמישה עלים שווים ומפורדים, הניתנים לתלישה בנפרד והוא משתייר בפרי לאחר הפריחה. עלה הגביע מוארך, קעור, באורך 5 עד 7 מ"מ, לאורכו עורק ירוק ובראש כל עלה גביע מצוי פיטם, אך בשונה ממינים כגון מקור-חסידה רומאי או מקור-חסידה גזור, הפיטם אינו מסתיים בזיף אחד או שניים קשים ובהירים, שאורכם כאורך הפיטם או אף ארוכים ממנו. עלי הגביע מכוסים בצפיפות בשערות בלוטיות, תכונה הבולטת במיוחד בפרי צעיר.

הכותרת מורכבת מחמישה עלי כותרת נפרדים, המסודרים לסירוגין עם חמשת הצופנים, ונושרים לאחר הפריחה. עלי הכותרת דמויי ביצה הפוכה או מוארכים, מעט ארוכים מעלי הגביע, וקוטר הכותרת הפתוחה קטן מ-3 ס"מ. הם בצבע ורוד-סגול, ובבסיסם כתם סגול כהה, שממנו מתמשכים שלושה עורקים כהים לאורך כל עלה כותרת.

האבקנים הפוריים, הנושאים מאבקים, הם חמישה, בשונה מגרניון שבו כל עשרת האבקנים נושאי מאבקים. בנוסף, קיימים חמישה אבקנים עקרים (שאינם נושאים מאבקים). האבקנים קרחים, והאבקנים הפנימיים מתרחבים בבסיסם ומצוידים בשן בכל צד^[5].

השחלה עילית ומורכבת מחמישה עלי שחלה מאוחים, היוצרים עמוד מרכזי. עמודי השחלה חמישה, נפרדים במידה מסוימת, ובראשם צלקות חוטיות, מה שמקנה למבנה מראה של עמוד שחלה המחולק לחמש אונות.

הפרי הוא מפרדת בעלת מקור שאורכו ארוך מגוף הפרי, ונושא גביע משתייר המתפרה יחד עמו. בעת ההבשלה וההתייבשות, הפרי מתפרק לחמש פרודות מוארכות, שכל אחת מהן מצוידת במקור ומתנתקת מהעמוד המרכזי, שהוא המשכו של מצעית הפרח. כל פרודה משמשת כיחידת תפוצה עצמאית.

הפרודות חד-זרעיות ואינן נפתחות. גוף הפרודה באורך 4 עד 5 מ"מ, בעוד שאורך המקור מגיע ל-3 עד 4 ס"מ. חלקו העליון של המקור אינו מנוצה, אלא נושא זיפים פשוטים, ארוכים, בודדים וצמודים לאורך צידו הפנימי. בראש הפרודה, מתחת למקור, נמצאות שתי גומות – אחת בכל צד, כשמתחת לכל גומה עובר לרוחבה חריץ אחד בלבד. בקרקעית הגומה מצויות שערות בלוטיות, אך הגומה עצמה אינה מגוממת ואינה מוקפת בשורת ריסים^[6].

עם ההבשלה וההתייבשות, הפרודה ניתקת מהעמוד המרכזי ונותרת תלויה. בשלב זה, מקור הפרודה מתפתל ומשתרג מלמעלה למטה בצורת בורג, בניגוד לגרניון, שבו המקור נגלל כלפי מעלה בצורת סליל בכיוון השעון. תנועה סיבובית זו מאפשרת לכל יחידת תפוצה – הפרודה והמקור – להתנתק מהעמוד, לנשור ולהינעץ בקרקע. הודות למנגנון זה, המקור מתברג לתוך סדקים בקרקע, ובכך מגביר את הסיכוי לנביטת הזרעים בעונה הבאה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מקור-חסידה מצוי בוויקישיתוף

מקור-חסידה מצוי, באתר ITIS (באנגלית)
מקור-חסידה מצוי, באתר המרכז הלאומי למידע ביוטכנולוגי (באנגלית)
מקור-חסידה מצוי, באתר האנציקלופדיה של החיים (באנגלית)
מקור-חסידה מצוי, באתר צמח השדה
מקור-חסידה מצוי, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
מקור-חסידה מצוי, באתר Tropicos (באנגלית)
מקור-חסידה מצוי, באתר GBIF (באנגלית)
מקור-חסידה מצוי, באתר The Plant List (באנגלית)
מקור-חסידה מצוי, באתר האינדקס הבין-לאומי לשמות צמחים (באנגלית)

הערות שוליים

^ Erodium moschatum (L.) L'Hér., POWO plants of the World Online. Published on the Internet
^ Erodium moschatum (Burm.f.) L'Hér., WFO: World Flora Online. Published on the Internet, ‏4-6-2024
^ Zohary, M., Flora Palaestina – Part Two, Jerusalem: The Israel Academy of Sciences and Humanities, 1966, עמ' 236
^ מקור-חסידה מצוי, באתר צמחיית ישראל וסביבתה
^ ¹ ² ³ ⁴ Zohary, M., Flora Palaestina – Part Two, Jerusalem: The Israel Academy of Sciences and Humanities, 1966, עמ' 236
^ ¹ ² ³ ⁴ מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 272-276
^ ¹ ² נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, תל אביב: כנה, 1998, עמ' 384-8

[1] Erodium moschatum (L.) L'Hér., POWO plants of the World Online. Published on the Internet

[2] Erodium moschatum (Burm.f.) L'Hér., WFO: World Flora Online. Published on the Internet, ‏4-6-2024

[:03-3] Zohary, M., Flora Palaestina – Part Two, Jerusalem: The Israel Academy of Sciences and Humanities, 1966, עמ' 236

[4] מקור-חסידה מצוי, באתר צמחיית ישראל וסביבתה

[:0-5] ¹ ² ³ ⁴ Zohary, M., Flora Palaestina – Part Two, Jerusalem: The Israel Academy of Sciences and Humanities, 1966, עמ' 236

[:12-6] ¹ ² ³ ⁴ מיכאל זהרי, מגדיר חדש לצמחי ישראל, מהדורה חדשה מתוקנת ומורחבת, תל אביב: עם עובד, 1989, עמ' 272-276

[:22-7] ¹ ² נעמי פינברון-דותן, אבינעם דנין, המגדיר לצמחי בר בארץ ישראל, תל אביב: כנה, 1998, עמ' 384-8

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]