מקלחת

ערך זה עוסק במתקן המשמש לרחצה. אם התכוונתם לפעולת הרחצה, ראו רחצה.

מקלחת היא פעולה יומיומית המבוצעת לרחצה באמצעות זרם מים הנובע מצינור שבקצהו משפך מנוקב, המותקן במקום גבוה, בדרך כלל מעל גובה הראש, או בקצה צינור מתכת גמיש שאפשר להחזיק ביד. המקלחת היא המצאה קדומה שהתפתחה במקומות שונים בעולם. מקלחות קדומות, שבהן המים נשפכו מדלי, ידועות ממצרים העתיקה, מסופוטמיה והודו. מציורים על כלי חרס ניתן ללמוד שביוון העתיקה השתמשו במקלחת שבה המים הובלו בצינורות, שחורים בפתחם ("ראש המקלחת") יצרו זרם המורכב מטיפות. בפרגמון (בטורקיה של ימינו) נמצא בית מרחץ יווני עתיק מהמאה השנייה לפנה"ס שבו הותקנו מקלחות.

מקלחת נמצאת לעיתים בחדר המשמש רק לה, וכן היא מרכיב חשוב של חדר אמבטיה.

מקלחות קדומות לא היו מעשי ידי אדם אלא נעשה שימוש במפלי מים לצורך רחצה. במקומות אחרים יצקו בני אדם מים האחד על משנהו, מתוך כדים או כלי אגירת מים אחרים. יש עדויות על כך שבמצרים ובמסופוטמיה הותקנו חדרי רחצה בהם משרתים רחצו את אדוניהם בפרטיות. מקלחות אלו שונות מהמקלחות המודרניות בכך שהמים הובאו אליהם בכדים ולא כמים זורמים.

מקלחת קרה

מקלחת קרה היא מקלחת מים בטמפרטורה נמוכה מספיק כדי לגרום לאדם השרוי בה להגיב לקור, והיא מהווה סוג של טיפול בקור (Cryotherapy).

השימוש במים כאמצעי רפואי החל עוד בעת העתיקה, בתרבויות כדוגמת יוון ומצרים.

החקר המדעי בנושא נערך בעיקר בתקופת המאה ה-18 וה-19. בין הראשונים לחקור אותו היה הפיזיקאי סֵר ג'ון פלויר, שב-1697 ו-1702 פרסם את הכתבים הראשונים בנושא. תרגומם של כתבים אלה לגרמנית ופיתוחם על ידי חוקרים נוספים הפך מדע זה לפופולרי יותר, כשחוואי אוסטרי בשם וינסנט פרייסניץ השתמש בהם בשנת 1829 כחלק מהקריירה הציבורית שלו בניהול משק בית.

עם השנים, בזכות תפוצת נפלאות השימוש במים (חמים וקרים) והמשך החקר שלהם, הובאו לעולם המערבי החמאם הטורקי והספא.