מקל ניקוי אוזניים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקל ניקוי אוזניים

מקל ניקוי אוזניים (לפי האקדמיה ללשון העברית: מָטוֹשׁ[1]) הוא קיסם עשוי עץ, פלסטיק או נייר דחוס, שבשני קצותיו צמר גפן. המקל נועד לניקוי תעלת האוזן משעוות אוזניים, ומכאן שמו, אך יש לו גם שימושים נוספים בתחומי הרפואה, ההיגיינה והקוסמטיקה. אורכם המקובל של המקלות הוא כ-7.5 ס"מ, ואולם קיימים גם מקלות המיועדים לצרכים רפואיים, שאורכם מגיע לכ-15 ס"מ, ורק בצדם האחד צמר גפן.

ממציא המקלות היה ליאו גרסטנצאנג (Gerstenzang), אמריקאי ממוצא יהודי-פולני, אשר בשנות ה-20 של המאה ה-20 הצמיד כותנה לקיסמי שיניים, לשם ניקוי אוזניו. גרסטנצאנג שיווק את המקלות בשם Baby Gays, ואחר כך בשם Q-tips, שם שמהווה שם גנרי למקלות בארצות הברית גם כיום.[2]

שמו העברי מָטוֹשׁ רוֹוח בקרב אנשי רפואה ומעבדה, אך פחות מוכר בקרב הציבור. ‍‍‍‍‍‍ ‍‍‍‍‍‍‍‍ ‍‍ המילה חודשה על ידי האקדמיה ללשון העברית על פי הפועל טָשׁ שמשמעו שפשף. מקור הפועל בלשון חז"ל, והוא קרוב אל טִשְׁטֵשׁ.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש הנפוץ ביותר למטוש הוא לניקוי תעלת האוזן משעוות אוזן. עם זאת, העמדה הרווחת בקרב רופאים היא כי שימוש זה מיותר ויכול להזיק, שכן השעווה נועדה להגן על תעלת האוזן מפני דלקות, והסרתה הופכת את התעלה לפגיעה יותר.[3] בנוסף, השימוש עלול לשרוט את עור התעלה ולגרום לזיהום. מחקר שנערך במרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל מצא קשר בין שימוש במקלות אוזניים לשכיחות דלקת האוזן החיצונית בקרב ילדים.[4]

ברפואה נעשה שימוש במקלות לשם נטילת תרביות וכן לשם נטילת דגימות לבדיקת סמני DNA. שימוש נוסף ברפואה הוא לשם מריחת חומרי חיטוי, כגון יוד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עברית לבריאות, באתר האקדמיה ללשון העברית
  2. ^ Rod Moser, "Q-Tips Weapons of Ear Destruction", WebMD, 13.11.2006
  3. ^ שעווה באוזניים באתר "איגוד רופאי אף אוזן גרון"
  4. ^ שרית רוזנבלום, "מחקר: מקלות אוזניים גורמים נזק לילדים" ידיעות אחרונות, 7 במאי 2007 (באתר מרכז שניידר)