מקסים סלומון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Gnome-edit-clear.svg
יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: "תורת הצילום" "אהב את החיים הטובים" בהקשר של שתייה ו"חובב נשים".
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.
מקסים סלומון
אין תמונה חופשית
לידה 1922
תל אביב-יפו, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1991 (בגיל 69 בערך) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות ? – 1991 עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מקסים סלומון (19221991), צלם ישראלי, צלם המערכת של "העולם הזה" ושל "במחנה", מחלוצי הצילום העיתונאי החופשי בישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סלומון נולד בתל אביב, אבי-סבו היה אחיו של יואל משה סלומון, ממייסדי פתח תקווה.

סלומון למד את תורת הצילום בעצמו. הוא העלה בצילומיו שאלות חברתיות ופוליטיות נוקבות בישראל הצעירה. בשנות החמישים, בשיתוף עם אורי אבנרי, פיתח את גישת הכתבה המצולמת (הרפורטז'ה) הנהוגה עד היום. סלומון צילם את בתי תל אביב הישנים והמתפוררים, את האמנים שושנה דמרי ושייקה אופיר בראשית דרכם, ואת יושבי בית הקפה כסית. בתל אביב אהב לצלם את הקבצנים, מוכרי הנקניקיות ואת הקשישים. צילומיו בשחור לבן היו ישירים, הומוריסטיים לוכדים בתוכם התרחשויות מגוונות.

סלומון אהב את החיים הטובים, היה שתיין וחובב נשים מושבע. היה חבר של בעל הכפר של רפי נלסון בטאבה, שהייתה מוקד חיי הבוהמה בשנות השישים עד שנות השמונים. סלומון בילה שם שעות רבות בשתייה וגם ניהל באיזה שלב את המקום. בתחילת שנות ה-60 היה בבעלותו מועדון על שפת הכנרת בשם "מינוס 206", אותו מכר מאוחר יותר לצלם אחר, דוד אולמר[1]. הוא התחתן ארבע פעמים ונולדו לו ארבעה ילדים ב-1991 מת בבית החולים "יוספטל" באילת מחוסר כל. בשנת 2007 נערכה לזכרו תערוכה במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב - "מקסים סלומון - רפורטז'ות, 1947- 1957" אוצר: גיא רז.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מקסים סלומון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לא ידוע, "מינוס 206" בטבריה - נמכר, מעריב, 13 בינואר 1962