מקסימוס הקונפסור

מקסימוס

מקסימוס הקונפסור (ביוונית: Μάξιμος ο Ομολογητής), המכונה גם התאולוג מקסימוס או מקסימוס של קונסטנטינופול (580 בערך – 13 באוגוסט 662), היה נזיר נוצרי, תאולוג, והיסטוריון. בצעירותו היה עובד מדינה, ואף שימש כעוזרו של הקיסר הביזנטי הרקליוס. עם זאת ויתר על החיים במרחב הפוליטי כדי להיכנס בעול הנזירות.

לאחר המעבר לקרתגו, למד מקסימוס ספרות נאו-אפלטונית והפך בעצמו לסופר בולט. מקסימום נקלע לעין הסערה ב-640, בעת המחלוקת אודות המונותליטיזם. הקיסר הרקליוס, שמאס בוויכוחים הדתיים המייגעים בין המונופיזיטים לאורתודוקסים אודות היחס בין טבעו האלוהי לטבעו האנושי של ישו, קידם מינות פשרה (שנוסחה בחופזה על ידי הפטריארך סרגיוס) שהכריזה כי לאלוהים שהתגשם בבשר היו אמנם שתי מהויות אך רצון אחד. מקסימוס, ששהה בקרתגו, נחרד מעצם הרעיון, ופתח במסע תעמולה נמרץ בקרב המנזרים והבישופים באפריקה כנגד התאולוגיה החדשה. משם נסע אל רומא, ושכנע את האפיפיור מרטינוס לגנות את המונותליטיזם בוועידה כנסייתית שנערכה ב-649. הקיסר קונסטנס השני, יורשו של הרקליוס, נאחז חמה והורה לאסור את מקסימוס והאפיפיור. הנזיר סירב לחזור בו ועמד בתקיפות על כך שלישו היו שני רצונות, על אף עינויים (לשונו נכרתה כדי שלא יוכל לדבר) ושנים ממושכות בכלא. הוא מת בגלות במצודת סכמרום, בגאורגיה של ימינו.

פחות מעשרים שנה לאחר מותו, האקלים הפוליטי השתנה: האפיפיור ויטליאנוס התברר כמתנגד נחרץ של דוקטרינת הרצון האחד, והקיסר קונסטנטינוס הרביעי היה אדיש מכדי להגן על התורה שקידמו אביו וסבו. ועידת קונסטנטינופול השלישית גינתה את המונותליטיזם והכריזה עליו כמינות. מקסימוס, יחד עם אחרים שסבלו על התנגדותם, הוכתר עתה כקדוש.

בכתב יד שהתגלה ששמו "חיי מקסימוס המודה" שנכתב על ידי "גרגוריוס מריש עינא", בישוף שהתנגד לגישתו של מקסימוס, יש התייחסות לכך שהוא נולד ב"חיצפין קריתא" כלומר בחספיה.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא מקסימוס הקונפסור בוויקישיתוף

• מקסימוס הקונפסור, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)