מקסימיליאן הראשון, קיסר האימפריה הרומית הקדושה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מקסימיליאן הראשון בדיוקן מאת אלברכט דירר, (1519, המוזיאון לתולדות האמנות, וינה), אוחז ברימון, סמלו האישי

מקסימיליאן הראשון (22 במרץ 1458 - 12 בינואר 1519) היה בנו של הקיסר פרידריך השלישי, מבית הבסבורג. ב-1477 נישא למארי מבורגונדיה, בתו ויורשתו של שארל הראשון, דוכס בורגונדיה. באמצעות נישואים אלה בית הבסבורג קיבל לידיו את נחלותיה של בורגונדיה בארצות השפלה. לאחר שמת אביו ב-1487 הוכתר מקסימיליאן לקיסר האימפריה הרומית הקדושה.

מארי, אשתו, מתה ב-1482, לאחר שנפלה מסוס בציד עם בעלה. לאחר מותה, הוא כתב ספר בשם "האביר טויהורדנק" (השואף להרפתקאות) שנראה כי הוא מתאר בכך את עצמו ואת אהבתו לאשתו המנוחה. ואכן, בהזדמנויות שונות כינה את עצמו בכינוי זה. ב- 1493 נשא לאישה את ביאנקה מריה ספורצה, בתו של דוכס מילאנו. באמצעות נישואים אלה קיבל אחיזה בדוכסות מילאנו - מה שגרם לשרשרת המלחמות האיטלקיות.

מקסימיליאן נחשב לאחד הקיסרים הטובים של גרמניה, ובמובן מסוים היה זה הוא שהפך את גרמניה לאימפריה, והרחיב את השפעתה הבינלאומית, כתוצאה משילוב בין מזל ובין פעילותו הפוליטית הנמרצת.

מקסימיליאן הראשון דגל בדוקטרינה הידועה "אין לך אימפריה קיסרית טובה יותר מן השלום" והשתדל לפעול ברוח זו. כך יצר קשרים אמיצים עם כל עמי אירופה - עם זיגמונד הראשון מיגילוניה מלך פולין, עם צאר רוסיה ואסילי השלישי, ועם הנרי השמיני מלך אנגליה, והיה הגורם המקשר בין כולם, פרט למלך צרפת שהיה עמו ביחסי איבה כל השנים. הוא השתדל שלא להסתבך במלחמות ככל הניתן, פרט לשאיפתו להילחם בטורקים, שאף היא לא יצאה אל הפועל. להשפעתו הרחבה עזר גם המזל - בנו, פיליפ היפה, ואחר כך נכדו, קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, מלכו על ספרד (קרלוס הראשון). למרות זאת פרצה בימיו מלחמת אזרחים בגרמניה - מלחמת לנדסהוט ב-1503, כאשר הנסיך הבוחר מפפאלץ תבע את ירושת בווריה לנדסהוט לחתנו, בניגוד לחוק. אך גם את מלחמה זו, על כל מוראותיה, הצליח מקסימיליאן לסיים בהסכם שלום ובפשרה (1505).

עוד בחייו ניסה מקסימיליאן להוריש את כתרו לנכדו קרל, ולשם כך כינס אסיפת ממלכה באוגסבורג בשנת 1518, אך חפצו לא עלה בידו. הוא מת ב-12 בינואר 1519 בדרכו לווינה. לאחר מותו הוצע הכתר לנסיך הבוחר פרידריך החכם מסקסוניה, אך זה עבר באותה עת את גיל חמישים וויתר על התואר. ב-28 ביוני 1519 נבחר נכדו של מקסימיליאן, קרל החמישי, לקיסר גרמניה.

יחסו ליהודים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילה לא אהד מקסימיליאן את היהודים, אם כי לא רדף אותם. ב-1510 חל מפנה לטובה - הוא מינה את רבי יוסף בן גרשון מרוסהיים למפקד יהודי גרמניה, ומאז התייחס באהדה אל היהודים בממלכתו.

צאצאים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]