מקס ורסטאפן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מקס ורסטאפן
Max Verstappen
ורסטאפן, 2017
ורסטאפן, 2017
לידה 30 בספטמבר 1997 (בן 26)
האסלט, בלגיה
שם לידה מקס אמיליאן ורסטאפן
לאום הולנדהולנד הולנדי
מקום מגורים מונקו עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג Kelly Piquet (ינואר 2021–?) עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
קבוצה נוכחית אוסטריהאוסטריה רד בול
קריירת פורמולה 1
אליפויות 3 (2021, 2022, 2023)
מרוצים 188
ניצחונות 57
פודיומים 101
נקודות בקריירה 2663.5
זינוקים מפול פוזישן 35
הקפות מהירות 31
קבוצות

איטליהאיטליה טורו רוסו (20152016)

אוסטריהאוסטריה רד בול (2016–)
www.verstappen.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מקס אמיליאן ורסטאפןהולנדית: Max Emilian Verstappen; נולד ב-30 בספטמבר 1997) הוא נהג מרוצים הולנדי-בלגי המתחרה בפורמולה 1 עבור קבוצת רד בול. הוא ערך את הופעת הבכורה שלו בפורמולה במירוץ הפתיחה של עונת 2015, בגיל 17 שנים ו-166 ימים, והפך לנהג הצעיר ביותר בתולדות האליפות. עונה לאחר מכן קבע שיא נוסף כשהפך לנהג הצעיר ביותר שניצח במרוץ. זכה שלוש פעמים רצופות באליפות העולם בפורמולה 1 בעונות 2021, 2022 ו-2023. בשל אופיו הישיר וחם המזג, ולצד סגנון הנהיגה האגרסיבי, זכה לכינויים האריה ההולנדי (Dutch Lion), סופר מקס (Super Max) ומקס הזועם (Mad Max, על שם זיכיון סרטים בשם דומה).

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקס נולד למשפחה בעלת מסורת מוטורית: אביו, יוס ורסטאפן, הוא נהג עבר בפורמולה 1, ואמו, סופי קומפן, התחרתה בקארטינג[1]. דודו, אנתוני קומפן, התחרה בעבר במרוצי אנדורו ואחר כך בסבב אליפות אירופה בנאסקאר. כבן לאב הולנדי ואם בלגית הוא מחזיק באזרחות כפולה. אף על פי שנולד בבלגיה הוא מתחרה תחת הדגל ההולנדי.

ורסטאפן החל להתחרות בפורמולה 1 עוד בטרם קיבל רישיון נהיגה אזרחי, אותו קיבל בגיל 18, כחצי שנה לאחר שהחל להתחרות בסבב[2].

מאז ינואר 2021 נמצא במערכת יחסים עם קלי פיקה, אשת יחסי ציבור ודוגמנית, בתו של אלוף הפורמולה 1 נלסון פיקה.

קריירת מרוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קארטינג[עריכת קוד מקור | עריכה]

ורסטאפן החל להתחרות בקארטינג בגיל ארבע וחצי. בשנת 2006 התחרה בקטגוריית המינימקס וזכה באליפות בלגיה[3], שנה לאחר מכן זכה באליפות הולנד באותה קטגוריה[4]. בשנת 2008 החל להתחרות גם בקטגוריית הקדאט וזכה האליפות בקטגוריה, במקביל לזכייה בקטגוריית המינימקס[5][6]. בשנת 2009 זכה באליפות פלנדריה בקטגוריית המינימקס[7] ובאליפות בלגיה בקטגוריית KF5[8]. בשנת 2010 החל להתחרות בתחרויות בינלאומיות - הוא סיים במקום השני באליפות העולם בקטגוריית KF3[9] וזכה באליפות אירופה באותה קטגוריה[10]. הוא זכה שוב בתואר בעונה לאחר מכן[11] ובשנת 2012 זכה באליפות בקטגוריית ה-KF2[12]. בשנת 2013 התחרה באליפות אירופה בקטגוריית ה-KZ1 ובקטגוריית ה-KF וזכה בתואר האליפות הכפול.

בשנת 2014 התחרה במשך עונה אחת באליפות אירופה בפורמולה 3 אותה סיים במקום השלישי.

פורמולה 1[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 2014 הצטרף ורסטאפן לתוכנית הפיתוח של רד בול, לאחר ששקל הצטרפות לקבוצת הפיתוח של מרצדס[13]. שישה ימים לאחר מכן הוכרז כי ורסטאפן ינהג בעונה הקרובה עבור קבוצת טורו רוסו[14]. ב-15 במרץ 2015 השתתף בגרנד פרי אוסטרליה שפתח את עונת 2015 והפך לנהג הצעיר ביותר בתולדות הפורמולה 1, כשהוא בן 17 שנים ו-166 ימים[15]. במהלך המרוץ הראשון נאלץ לפרוש בעקבות בעיות במנוע ואת הנקודות הראשונות צבר כשסיים במקום השביעי בגרנד פרי מלזיה, המרוץ השני של העונה. במהלך העונה הצליח לסיים פעמיים במקום הרביעי (הונגריה וארצות הברית) ובסיומה צבר 49 נקודות. לאחר סיום העונה זכה בשלושה תארים: רוקי העונה, אישיות העונה ופרס על המהלך של השנה, שניתן לו בעקבות עקיפה שביצע על פליפה נאסר במהלך גרנד פרי בלגיה[16].

את עונת 2016 פתח בקבוצת טורו רוסו, אך לאחר ארבעה מרוצים הועבר לקבוצת רד בול, במקומו של דניאיל קוויט[17]. בגרנד פרי ספרד השיג את ניצחונו הראשון בפורמולה 1 והפך לנהג הצעיר ביותר אי פעם שניצח במרוץ גרנד פרי[18]. לאחר הניצחון המשיך לבלוט בסגנון הנהיגה החזק שלו והשיג שישה פודיומים עד לסיום העונה, אותה סיים במקום החמישי עם 204 נקודות.

עונת 2017[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך 14 המרוצים הראשונים של עונת 2017 פרש שבע פעמים: ארבע פעמים בשל בעיות מכניות[19] ושלוש פעמים נוספות בשל תאונות במהלך ההקפה הראשונה. במרוצים שהצליח לסיים הגיע לפודיום (סין) ובחמישה מרוצים נוספים סיים במקום הרביעי או החמישי. החלק האחרון של העונה היה מוצלח יותר. הוא השיג ניצחון שני בקריירה בגרנד פרי מלזיה, יום לאחר שחגג את יום הולדתו ה-20. במרוץ הבא, שנערך ביפן סיים שני ובארצות הברית חצה את קו הסיום שלישי, אך לבסוף הורד למקום הרביעי בשל עקיפה של קימי רייקונן שבוצעה מחוץ לגבולות המסלול[20]. שבוע לאחר מכן השיג את הניצחון השני בעונה בגרנד פרי מקסיקו לאחר שעקף את סבסטיאן פטל בהקפה הראשונה והוביל לאורך כל המרוץ[21].

עונת 2018[עריכת קוד מקור | עריכה]

ורסטאפן בגרנד פרי סין (2018)

עונת 2018 נפתחה עם שישה מרוצים בהם היה מעורב בהתנגשויות. באוסטרליה דורג רביעי, אך איבד מקום בזינוק לקווין מגנוסן. בניסיון לעקוף את הדני הסתחרר עם הרכב, שנפגע, ואיבד מספר מקומות. הוא הצליח לשפר את המיקום וסיים את המרוץ במקום השישי[22]. במרוץ הבא, שנערך בבחריין, התרסק במהלך מקצה הדירוג וזינק מהמקום ה-15[23]. בהקפה הראשונה הצליח לשפר את המיקום והגיע עד לטווח הנקודות. ניסיון לעקוף את לואיס המילטון בתחילת ההקפה השנייה הסתיים בהתנגשות בין השניים, התנגשות שגרמה לתקר בגלגל והכריחה אותו לפרוש[24]. בסין זינק חמישי ועלה למקום השלישי בסיום ההקפה הראשונה. ורסטאפן ודניאל ריקארדו עצרו להחלפת צמיגים לאחר יציאת מכונית בטיחות, דבר שהקנה להם יתרון על פני הנהגים שלפניהם. ניסיון לעקיפה של פטל הוביל להתנגשות בין השניים שהובילה לירידה זמנית למקום השמיני. הוא חצה את קו הסיום רביעי, אך עונש של 10 שניות בעקבות התאונה הוריד אותו מקום אחד למטה בדירוג הסופי[25]. בגרנד פרי אזרבייג'ן נאבקו ורסטאפן וריקארדו על המקום הרביעי. לאחר מספר החלפות מקום בין השניים במהלך המרוץ, התנגש ריקארדו מאחור ברכבו של ורסטאפן תוך כדי ניסיון עקיפה שלא צלח בהקפה ה-40 של המרוץ. שני הנהגים נאלצו לפרוש[26].

בגרנד פרי ספרד השיג את הפודיום הראשון בעונה לאחר שסיים שלישי אחרי צמד נהגי קבוצת מרצדס. גם במרוץ זה היה מעורב בתאונה לאחר שהתנגש ברכבו של לאנס סטרול, התנגשות שגרמה לנזק קל בכנף הקדמית. במקצה האימון השלישי של גרנד פרי מונקו ריסק את המכונית. טכנאי הקבוצה לא הספיקו לתקן את המכונית בזמן למקצה הדירוג והוא נאלץ לזנק מהמקום האחרון. למרות שמונקו נחשב למסלול בו קשה לבצע עקיפות הצליח לסיים במקום התשיעי, תוך שהוא עוקף שישה נהגים בדרך[27].

בחצי השני של העונה הפגין ביצועים טובים וסיים ארבע פעמים על הפודיום: בבלגיה, סינגפור, יפן וארצות הברית, מרוץ אותו סיים במקום השני לאחר שזינק מהמקום ה-18. במקסיקו השיג את הניצחון השני בעונה. בברזיל היה קרוב לרשום ניצחון נוסף לאחר שעקף את קימי רייקונן, ולטרי בוטאס ולואיס המילטון. התנגשות עם אסטבן אוקון, נהגה של קבוצת פורס אינדיה, גרמה לו לסיים את המרוץ שני אחרי המילטון. לאחר המרוץ התעמת ורסטאפן עם אוקון ודחף אותו. בעקבות המקרה נענש על ידי FIA ביומיים של עבודות לטובת הציבור[28]. את העונה סיים עם פודיום נוסף - מקום שלישי בגרנד פרי אבו דאבי.

עונת 2019[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונת 2019 נפתחה עם פודיום באוסטרליה[29]. בבחריין היה קרוב לסיים במקום השלישי, אך מכונית בטיחות לקראת סיום המרוץ מנעה ממנו לעקוף את שארל לקלר והשאירה אותו במקום הרביעי. מקום רביעי הושג גם בסין ובאזרבייג'ן. בספרד השיג את הפודיום השני בעונה עם מקום שלישי נוסף. בגרנד פרי מונקו הצליח לחצות את קו הסיום במקום השני, אך עונש של 5 שניות שקיבל לאחר יציאה מסוכנת מעמדת הטיפולים, הוריד אותו למקום הרביעי[30].

תאונה של קווין מגנוסן בחלק השני של מקצה הדירוג בקנדה הובילה לדגל אדום, דגל שמנע מורסטאפן לעלות לשלב השלישי של הדירוג ולסיים במקום ה-11. למרוץ זינק מהמקום התשיעי ובסימו היה חמישי[31]. באוסטריה דורג שלישי, אך לאחר פתיחה חלשה של המרוץ ירד למקום השמיני. הוא הצליח לשפר את המיקום בהדרגה, שלוש הקפות לסיום הצליח לעקוף את לקלר ולקח את ההובלה במרוץ[32]. גם בגרמניה פתיחת המרוץ הייתה חלשה, אך תחת תנאים של גשם הצליח לשפר את המיקום עד שלקח את ההובלה והניצחון לאחר שלואיס המילטון, מוביל המרוץ, התרסק. הפול פוזישן הראשון בקריירה הושג בגרנד פרי הונגריה. הוא הוביל לאורך מרבית המרוץ, נעקף בסופו של דבר על ידי המילטון[33].

בבלגיה נאלץ לפרוש לאחר התנגשות עם קימי רייקונן בפנייה הראשונה של המרוץ[34]. ביפן נאלץ לפרוש שוב, הפעם לאחר התנגשות עם שארל לקלר[35]. בברזיל השיג את הפול פוזישן השני בעונה. במהלך המרוץ הצליח לעקוף פעמים את המילטון וניצח בפעם השלישית בעונה. את העונה סיים עם פודיום נוסף - מקום שני בגרנד פרי אבו דאבי ומקום שלישי בדירוג הכולל[36].

עונת 2020[עריכת קוד מקור | עריכה]

פתיחת עונת 2020 נדחתה לחודש יולי בשל מגפת הקורונה. במרוץ פתיחת העונה נאלץ לפרוש בהקפה ה-11 בשל בעיה חשמלית במנוע. רצף של חמישה פודיומים, כולל ניצחון בגרנד פרי חגיגות ה-70 של האליפות, הביא אותו למקום השני בטבלה אחרי לואיס המילטון. צמד פרישות במרוצים שהתקיימו באיטליה הורידו אותו למקום השלישי. בשמונת המרוצים האחרונים של העונה הגיע חמש פעמים לפודיום, אך לא הצליח לשפר את מיקומו בטבלת האליפות וסיים שלישי אחרי המילטון וולטרי בוטאס.

עונת 2021[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקרב הצמוד על תואר האליפות בין ורסטאפן להמילטון התנהל לאורך כל עונת 2021 והוכרע רק לקראת סופו של מרוץ סיום העונה. ורספטאן זינק ראשון לגרנד פרי בחריין ונאבק עם המילטון על הניצחון. בהקפה 53 הצליח לעקוף את הנהג הבריטי, המהלך העקיפה יצא עם מכוניתו מתחומי המסלול. שופטי המרוץ פסקו שהירידה לשוליים נתנה לו יתרון והורו לו להחזיר את המקום להמילטון, שניצח את המרוץ[37]. בגרנד פרי אמיליה-רומאניה זינק שלישי, אך לאחר הזינוק הצליח לעקוף את המילטון וסרחיו פרס ועלה לראש הטור. המרוץ נעצר בהקפה 33 בשל תאונה. ורסטאפן שמר על ההובלה גם לאחר חידוש המרוץ עד לסיומו. הפער בטבלה צומצם לנקודה אחת לטובת המילטון. קרב צמוד בין השניים התנהל גם בגרנד פרי פורטוגל ובספרד. בשני המרוצים המליטון ניצח, בעוד ורסטאפן סיים במקום השני. הפער גדול ל-14 נקודות[38].

ורסטאפן ולואיס המילטון נאבקים במהלך גרנד פרי ארצות הברית

ניצחון בגרנד פרי מונקו ומקום שביעי של המילטון באותו המרוץ העלו את ורסטפן, לראשונה בקריירה, לראש הטבלה באליפות[39]. לקראת גרנד פרי אזרבייג'ן דורג שלישי אחרי המילטון ולקלר. בהקפה הראשונה הצליחו השניים לעקוף את מכונית הפרארי. עצירה מהירה יותר בפיט איפשרה לורסטאפן לקחת את ההובלה במרוץ. תקר בגלגל הוביל את ורסטאפן להתרסקות ופרישה בהקפה ה-46 של המרוץ. זינוק לא טוב של המילטון בהזנקה המודשת של המרוץ הוריד אותו למקום האחרון במרוץ ושמר על פער 4 הנקודות בטבלה[40].

שלושה ניצחונות רצופים הגדילו את הפער ל-32 נקודות. הרצף נעצר בעקבות תאונה עם לואיס המילטון בפתיחת המרוץ בסילברסטון. בעקבות התאונה ורסטאפן נאלץ לפרוש ונלקח לבדיקות והשגחה במתקן הרפואי הצמוד למסלול[41]. ולטרי בוטאס גרם לתאונה בהקפה הראשונה של גרנד פרי הונגריה שגרמה נזק למכונית הרד בול. ורסטאפן הצליח לסיים במקום העשירי. פסילה של סבסטיאן פטל לאחר המרוץ קידמה אותו למקום התשיעי. המילטון סיים את המרוץ במקום השני ועלה שוב למקום הראשון בטבלת הנהגים[42].

גשמים עזים הובילו לכך שגרנד פרי בלגיה הוזנק תחת מכונית בטיחות והופסק לאחר שלוש הקפות. ורסטאפן זינק מהפול פוזישן לפני ג'ורג' ראסל והמילטון. בשל קיצור המרוץ הוענקו לנהגים רק מחצית מהנקודות והפער צומצם לשלוש נקודות[43]. ניצחון בגרנד פרי הולנד החזיר את ורסטאפן לראש הטבלה[44]. בגרנד פרי רוסיה נאלץ לזנק מסוף הטור לאחר שהחליף מנוע. במהלך המרוץ הצליח לשפר את המיקום שוב ושוב וסיים במקום השני[45]. ורסטאפן שב ועלה למקום הראשון בטבלה לאחר גרנד פרי טורקיה. במרוץ, התנהל תחת גשם, הוא סיים שני אחרי ולטרי בוטאס, בעוד המילטון מסיים חמישי[46]. היתרון גדל עד ל-19 נקודות לאחר ניצחונות בגרנד פרי ארצות הברית ובמקסיקו[47]. רצף של שלושה מרוצים בהם סיים במקום השני, בעוד המילטון מנצח שני מרוצים ומסיים את השלישי במקום השישי, הביאו את השניים לשוויון נקודות לפני גרנד פרי אבו דאבי מרוץ סיום העונה.

ורסטאפן זינק למרוץ מהמקום הראשון, אך איבד את ההובלה להמילטון מיד לאחר הזינוק. הוא ניסה להחזיר לעצמו את המקום בפנייה מספר 6, במאבק על המיקום הוא אילץ את המילטון לצאת מגבולות המסלול. הבריטי חזר למסלול כשהוא שומר על המקום הראשון. רד בול הגישה מחאה בטענה שהיתרון הושג בצורה לא חוקית וביקשה שיאלצו את המילטון להחזיר למקס את המקום, אך הטענה נדחתה.

ניקולאס לטיפי נאבק על מיקום עם מיק שומאכר במהלך ההקפה ה-53 של המרוץ. בפנייה 14 התרסק בפנייה וגרם ליציאה של מכונית בטיחות. המילטון לא נכנס להחלפת צמיגים מתוך חשש שמכונית הבטיחות תסתיים והוא יאבד את ההובלה. ורסטאפן, לעומת זאת, ניצל את ההזדמנות והחליף לסט חדש של צמיגים בתרכובת רכה. לאחר החלפת הצמיגים נשאר במקום השני בדירוג הכולל, אך חמש מכוניות שהיו בפער של הקפה נכנסו בינו לבין המילטון. במהלך פינוי המסלול משברי המכונית של לטיפי קיבלו הנהגים הוראה כי הם לא יורשו לעקוף את המילטון, אך בהקפה ה-57 של המרוץ נתן מייקל מאסי, מנהל המרוץ, הוראה שרק חמשת הרכבים יכולים לעקוף את המילטון[48]. מיד לאחר שמכוניתו של פטל סיימה את העקיפה הודיע מנהל המרוץ כי מכונית הבטיחות תיכנס לרחבת הטיפולים בסיום ההקפה כדי לאפשר הקפה אחרונה של מרוץ ללא מגבלות. בהקפה האחרונה ורסטאפן הסתייע בצמיגים החדשים שלו כדי לצמצם את הפער מהמילטון, עד הצליח לעקוף אותו בפנייה מס' 5. המילטון ניסה לעקוף בחזרה, אך ורסטאפן הצליח להדוף את הניסיונות, לסיים את המרוץ כמנצח ולזכות בתואר האליפות הראשון[49][50].

עונת 2022[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2022 האריך ורסטאפן את חוזהו בקבוצת רד בול, שאמור היה להסתיים בסוף עונת 2023, בחמש שנים נוספות תמורת סכום של 50 מיליון דולר בעונה[51]. בעיות במערכת הדלק אילצו אותו לפרוש משנים מתוך שלושת המרוצים הראשונים של העונה ואיפשרו לשארל לקלר לפתוח פער של 46 נקודות בראש הטבלה. חמש ניצחנות בששת המרוצים הבאים איפשרו לו לעלות למקום הראשון בפער של 46 נקודות מסרחיו פרס, חברו לקבוצה, שהיה במקום השני. ניצחון בגרנד פרי יפן הבטיח זכייה שנייה ברציפות באליפות הנהגים, כשנותרו עוד חמישה מרוצים לסיום העונה[52]. במהלך העונה ניצח ב-15 מרוצים והגיע לפודיום פעמיים נוספות.

עונת 2023[עריכת קוד מקור | עריכה]

ורסטאפן נוהג במכונית ה-RB19 בגרנד פרי אוסטריה 2023.

הדומיננטיות נמשכה גם בעונת 2023 בה זכה באליפות שלישית ברציפות, תוך שהוא קובע מספר גדול של שיאים והישגים. במהלך העונה ניצח ב-19 מרוצים, ביניהם עשרה ניצחנות רצופים, בכך שבר שני שיאים של סבסטיאן פטל שנקבעו בעונת 2012[53]. בסיום העונה צבר 575 נקודות, כמעט פי 2 יותר נקודות מסרחיו פרס שסיים במקום השני, והיה שותף לזכייה שנייה ברציפות באליפות היצרנים. בעונה זו נהגו ורסטאפן ופרס במכונית מרוץ מדגם Red Bull Racing RB19 (אנ') שהייתה עדיפה על שאר המכוניות.

מרוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פורמולה 1[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה קבוצה 1 2 3 4 5 6 7 8 9 10 11 12 13 14 15 16 17 18 19 20 21 22 23 24 מיקום נקודות
2015 טורו רוסו אוסטרליהאוסטרליה
פרש
מלזיהמלזיה
7
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין
17
בחרייןבחריין
פרש
ספרדספרד
11
מונקומונקו
פרש
קנדהקנדה
15
אוסטריהאוסטריה
8
בריטניהבריטניה
פרש
הונגריההונגריה
4
בלגיהבלגיה
8
איטליהאיטליה
12
סינגפורסינגפור
8
יפןיפן
9
רוסיהרוסיה
10
ארצות הבריתארצות הברית
4
מקסיקומקסיקו
9
ברזילברזיל
9
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות
16
12 49
2016 טורו רוסו אוסטרליהאוסטרליה
10
בחרייןבחריין
6
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין
8
רוסיהרוסיה
פרש
- - - - 5 204
רד בול - - - - ספרדספרד
1
מונקומונקו
פרש
קנדהקנדה
4
אזרבייג'ןאזרבייג'ן
8
אוסטריהאוסטריה
2
בריטניהבריטניה
2
הונגריההונגריה
5
גרמניהגרמניה
3
בלגיהבלגיה
11
איטליהאיטליה
7
סינגפורסינגפור
6
מלזיהמלזיה
2
יפןיפן
2
ארצות הבריתארצות הברית
פרש
מקסיקומקסיקו
4
ברזילברזיל
3
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות
4
2017 רד בול אוסטרליהאוסטרליה
5
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין
3
בחרייןבחריין
פרש
רוסיהרוסיה
5
ספרדספרד
פרש
מונקומונקו
5
קנדהקנדה
פרש
אזרבייג'ןאזרבייג'ן
פרש
אוסטריהאוסטריה
פרש
בריטניהבריטניה
4
הונגריההונגריה
5
בלגיהבלגיה
פרש
איטליהאיטליה
10
סינגפורסינגפור
פרש
מלזיהמלזיה
1
יפןיפן
2
ארצות הבריתארצות הברית
4
מקסיקומקסיקו
1
ברזילברזיל
5
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות
5
6 168
2018 רד בול אוסטרליהאוסטרליה
6
בחרייןבחריין
פרש
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין
5
אזרבייג'ןאזרבייג'ן
פרש
ספרדספרד
3
מונקומונקו
9
קנדהקנדה
3
צרפתצרפת
2
אוסטריהאוסטריה
1
בריטניהבריטניה
15
גרמניהגרמניה
4
הונגריההונגריה
פרש
בלגיהבלגיה
3
איטליהאיטליה
5
סינגפורסינגפור
2
רוסיהרוסיה
5
יפןיפן
3
ארצות הבריתארצות הברית
2
מקסיקומקסיקו
1
ברזילברזיל
2
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות
3
4 249
2019 רד בול אוסטרליהאוסטרליה
3
בחרייןבחריין
4
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין
4
אזרבייג'ןאזרבייג'ן
4
ספרדספרד
3
מונקומונקו
4
קנדהקנדה
5
צרפתצרפת
4
אוסטריהאוסטריה
1
בריטניהבריטניה
5
גרמניהגרמניה
1
הונגריההונגריה
2
בלגיהבלגיה
פרש
איטליהאיטליה
8
סינגפורסינגפור
3
רוסיהרוסיה
4
יפןיפן
פרש
מקסיקומקסיקו
6
ארצות הבריתארצות הברית
3
ברזילברזיל
1
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות
2
3 278
2020 רד בול אוסטריהאוסטריה
פרש
אוסטריהאוסטריה
3
הונגריההונגריה
2
בריטניהבריטניה
2
בריטניהבריטניה
1
ספרדספרד
2
בלגיהבלגיה
3
איטליהאיטליה
פרש
איטליהאיטליה
פרש
רוסיהרוסיה
2
גרמניהגרמניה
2
פורטוגלפורטוגל
3
איטליהאיטליה
פרש
טורקיהטורקיה
6
בחרייןבחריין
2
בחרייןבחריין
פרש
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות
1
3 214
2021 רד בול בחרייןבחריין
2
איטליהאיטליה
1
פורטוגלפורטוגל
2
ספרדספרד
2
מונקומונקו
1
אזרבייג'ןאזרבייג'ן
18
צרפתצרפת
1
אוסטריהאוסטריה
1
אוסטריהאוסטריה
1
בריטניהבריטניה
פרש1
הונגריההונגריה
9
בלגיהבלגיה
1[א]
הולנדהולנד
1
איטליהאיטליה
פרש2
רוסיהרוסיה
2
טורקיהטורקיה
2
ארצות הבריתארצות הברית
1
מקסיקומקסיקו
1
ברזילברזיל
22
קטר (מדינה)קטר (מדינה)
2
ערב הסעודיתערב הסעודית
22
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות
1
1 395.5
2022 רד בול בחרייןבחריין
19
ערב הסעודיתערב הסעודית
1
אוסטרליהאוסטרליה
פרש
איטליהאיטליה
11
ארצות הבריתארצות הברית
1
ספרדספרד
1
מונקומונקו
3
אזרבייג'ןאזרבייג'ן
1
קנדהקנדה
1
בריטניהבריטניה
7
אוסטריהאוסטריה
12
צרפתצרפת
1
הונגריההונגריה
1
בלגיהבלגיה
1
הולנדהולנד
1
איטליהאיטליה
1
סינגפורסינגפור
7
יפןיפן
1
ארצות הבריתארצות הברית
1
מקסיקומקסיקו
1
ברזילברזיל
46
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות
1
1 454
2023 רד בול בחרייןבחריין
1
ערב הסעודיתערב הסעודית
2
אוסטרליהאוסטרליה
1
אזרבייג'ןאזרבייג'ן
32
ארצות הבריתארצות הברית
1
מונקומונקו
1
ספרדספרד
1
קנדהקנדה
1
אוסטריהאוסטריה
11
בריטניהבריטניה
1
הונגריההונגריה
1
בלגיהבלגיה
11
הולנדהולנד
1
איטליהאיטליה
1
סינגפורסינגפור
5
יפןיפן
1
קטר (מדינה)קטר (מדינה)
21
ארצות הבריתארצות הברית
11
מקסיקומקסיקו
1
ברזילברזיל
11
ארצות הבריתארצות הברית
1
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות
1
1 575
2024 רד בול בחרייןבחריין
1
ערב הסעודיתערב הסעודית
1
אוסטרליהאוסטרליה
פרש
יפןיפן
1
הרפובליקה העממית של סיןהרפובליקה העממית של סין ארצות הבריתארצות הברית איטליהאיטליה מונקומונקו קנדהקנדה ספרדספרד אוסטריהאוסטריה בריטניהבריטניה הונגריההונגריה בלגיהבלגיה הולנדהולנד איטליהאיטליה אזרבייג'ןאזרבייג'ן סינגפורסינגפור ארצות הבריתארצות הברית מקסיקומקסיקו ברזילברזיל ארצות הבריתארצות הברית קטר (מדינה)קטר (מדינה) איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות 1 77[ב]
  • תוצאה בכתב מודגש מסמלת זינוק מפול פוזישן
  • תוצאה בכתב מוטה מסמלת את זמן ההקפה המהירה
  • תוצאה בכתב מוקטן מציינת את המקום אליו הגיע הנהג במרוץ הספרינט
  1. ^ בשל תנאי מזג האוויר המרוץ הופסק לאחר 2 הקפות. הוענקו רק מחצית מהנקודות
  2. ^ העונה טרם הסתיימה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מקס ורסטאפן בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Previous class winner Jos Verstappen's son in F1 in 2015, 24h-lemans.com, 18 August 2014
  2. ^ Road legal at last! Verstappen passes driving test on 18th birthday, Formula1.com, 30 September 2015
  3. ^ Rotax Max Challenge Belgium Minimax 2006 standings
  4. ^ Rotax Max Challenge Belgium Minimax 2007 standings
  5. ^ Belgian Championship - Cadet 2008 standings
  6. ^ Rotax Max Challenge Belgium Minimax 2008 standings
  7. ^ VAS Championship - Rotax Minimax 2009 standings
  8. ^ Belgian Championship - KF5 2009 standings
  9. ^ CIK-FIA World Cup - KF3 2010 standings
  10. ^ WSK World Series - KF3 2010 standings
  11. ^ WSK Euro Series - KF3 2011 standings
  12. ^ WSK Master Series - KF2 2012 standings
  13. ^ Max Verstappen per direct opgenomen in opleiding Red Bull , Nu.nl, 12 August 2014
  14. ^ פורמולה 1: ילד הפלא מקס ורסטפן יתחרה ב-2015, באתר וואלה!‏, 19 באוגוסט 2014
  15. ^ פורמולה 1: לואיס המילטון ניצח באוסטרליה, באתר וואלה!‏, 15 במרץ 2015
  16. ^ Lewis Hamilton & Mercedes officially crowned 2015 world champions,Skysport.com, 7 December 2015
  17. ^ New line-up for Spain, Redbullracing.com, 5 May 2016
  18. ^ פורמולה 1: מקס פרסטאפן בן ה-18 עשה היסטוריה בגרנד פרי הספרדי, באתר וואלה!‏, 15 במאי 2016
  19. ^ Max Verstappen: Red Bull's reliability unacceptable, BBC, 27 August 2017
  20. ^ Lewis Hamilton wins US Grand Prix 2017 – as it happened, The Guardian, 22 October 2017
  21. ^ Lewis Hamilton wins fourth F1 title at Mexico Grand Prix 2017 – as it happened, The Guardian, 29 October 2017
  22. ^ Early damage a factor in Max Verstappen's Australian GP spin, autosport, 25 March 2018
  23. ^ Verstappen's right foot caused Bahrain crash, Eurosport, 13 April 2018
  24. ^ Bahrain GP: Sebastian Vettel holds off Valtteri Bottas for victory, Sky Sport, 30 March 2021
  25. ^ Chinese Grand Prix: Ricciardo wins, Verstappen and Vettel collide, Autosport, 15 April 2018
  26. ^ Max Verstappen, Daniel Ricciardo reprimanded for all-Red Bull Azerbaijan GP crash, Sky Sport, 12 November 2018
  27. ^ Monaco Grand Prix: Daniel Ricciardo wins despite car problem, Autosport, 27 May 2018
  28. ^ FIA gives Max Verstappen 'public service' for Esteban Ocon shove, Autosport, 11 November 2018
  29. ^ F1 Australian Grand Prix 2019: Max Verstappen sends ominous Red Bull message after Honda milestone, Fox Sports, 17 March 2019
  30. ^ Verstappen given penalty points for failing to avoid contact, RaceFans.net, 26 May 2019
  31. ^ Lewis Hamilton handed Canadian GP win after Vettel’s penalty pain, The Guardian, 9 June 2019
  32. ^ Verstappen's Stunning Fightback - 2019 Austrian Grand Prix, Formula 1 YouTube Channel, 30 June 2019
  33. ^ Hamilton brilliantly hunts down Verstappen to snatch Hungary victory, Formula1.com, 4 August 2019
  34. ^ Verstappen and Raikkonen bemoan first-lap clash, Formula1.com, 1 September 2019
  35. ^ Verstappen blasts ‘irresponsible’ Leclerc after Lap 1 contact, Formula1.com, 1 September 2019
  36. ^ Hamilton rounds off title-winning season with dominant Abu Dhabi win, Formula1.com, 1 December 2019
  37. ^ 'It is what it is' – Verstappen philosophical about surrendering lead to Hamilton following off-track pass, Formula1.com, 28 March 2021
  38. ^ Late pass secures Hamilton victory in Spain after race-long battle with Verstappen, Formula1.com, 9 May 2021
  39. ^ Monaco Grand Prix: Max Verstappen takes title lead from Lewis Hamilton with win, BBC, 23 May 2021
  40. ^ Perez beats Vettel to Baku victory after Verstappen crashes out from lead late on, Formula1.com, 6 June 2021
  41. ^ British GP: Lewis Hamilton wins dramatic home race after big Max Verstappen crash as title lead is cut, Sky Sports, 27 July 2021
  42. ^ Hungarian GP: Max Verstappen, Red Bull rue 'brutal' Valtteri Bottas-triggered start chaos after lost title leads, Sky Sports, 2 August 2021
  43. ^ Max Verstappen declared winner of aborted rain-hit Belgian Grand Prix, BBC, 29 August 2021
  44. ^ Dutch dream turns to reality for Max Verstappen at Zandvoort, RedBull.com, 5 September 2021
  45. ^ Max Verstappen: “We made a great decision with the timing and took the right lap to pit”, The Checkered Flag, 27 September 2021
  46. ^ Turkish Grand Prix: Valtteri Bottas wins as Max Verstappen retakes title lead, BBC, 10 October 2021
  47. ^ Hamilton has vowed to ‘keep on fighting’. But his F1 crown is finally starting to slip, Fox Sports, 9 November 2021
  48. ^ אתר למנויים בלבד Luke Slater, ‏Safety cars, furious radio calls and Michael Masi's intervention: How controversial F1 final lap unfolded, The Telegraph, 13 December 2021
  49. ^ Verstappen passes Hamilton on last lap to win F1 title, The Race, 12 December 2021
  50. ^ Brilliant Verstappen claims maiden title after victory in Abu Dhabi season finale following late Safety Car drama, Formula1.com, 12 December 2021
  51. ^ Verstappen signs longest ever Red Bull F1 deal until 2028, Motorsport.com, 3 March 2022
  52. ^ Max Verstappen crowned 2022 F1 world champion amid Japanese GP confusion after winning wet race, Sky Sports, 9 October 2022
  53. ^ Max Verstappen wins record 10th straight race with Italian F1 GP victory, The Guardian, 3 September 2023