מקס לאונס
 | |
| לידה |
24 בנובמבר 1921 פורבורך, הולנד  |
|---|---|
| פטירה |
2 בנובמבר 2019 (בגיל 97) אמסטרדם, הולנד |
| מדינה |
ממלכת ארצות השפלה |
  | |
מקס ניקו לאונס (בהולנדית: Max Nico Léons; 24 בנובמבר 1921, רוטרדם - 2 בנובמבר 2019, אמסטרדם) היה לוחם התנגדות יהודי-הולנדי בתקופת השואה.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאונס נולד למשפחה יהודית ליברלית. לאחר כיבוש הולנד בידי גרמניה הנאצית ועם הקמת היודסה ראד, היודנרט בהולנד, הוא סירב לעבוד בה ב-1942. זמן קצר לאחר מכן קיבלה המשפחה הוראה להתייצב לגירוש לפולין. לאונס היה משוכנע שהגירוש הוא למוות, וב-12 ביולי 1942 המליץ להוריו להתחבא.
בתחילת 1943, לאחר נדודים, הגיע לאונס לכפר הפרוטסטנטי ניולנדה, שהשתייך לזרם הרפורמציה ההולנדית (Dutch Reformed Church) (אנ'). בשם הבדוי ניקו (שמו האמצעי) השתלב באוכלוסייה המקומית והצטרף לתנועת ההתנגדות לנאצים בהולנד. הוא עבד עם בנו של הכומר ארנולד דאווס (שפעל גם הוא במסתור). הוא חיפש כתובות באזור עבור מסתתרים חדשים, אירח שם מסתתרים ושמר קשרים כדי לאפשר המשך הסתרתם. לאונס ודאווס, האחד בזהות בדויה והשני במסתור, ניהלו חלק בארגון של יוהנס פוסט (Johannes Post) (אנ'), לוחם התנגדות הולנדי. הם הצילו את חייהם של מאות יהודים, בעיקר ילדים.
באביב 1944 ירד לאונס למחתרת. זמן קצר לאחר מכן נעצר יוהנס פוסט והוצא להורג. בסתיו נעצר דאווס ועונה בשבי.
לאחר המלחמה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאחר השחרור, לאונס התאחד עם הוריו, אחיו ואחותו. כל המשפחה שרדה את המלחמה במסתור. לאחר מספר שנים הקים לאונס סוכנות ביטוח.
הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1985 צוין הכפר ניולנדה לשבח על ידי יד ושם בזכות מעשי ההצלה של תושביו. דאווס זכה עוד קודם באות חסיד אומות העולם. ב-23 בנובמבר 2011, היה לאונס הראשון מחוץ לישראל שקיבל את אות המציל היהודי מטעם המרכז העולמי של בני ברית.
ב-4 במאי 2011, לאונס והמלכה ביאטריקס הניחו זר באנדרטה הלאומית בכיכר דאם (אנ') לרגל יום הזיכרון הלאומי.
מקס לאונס נפטר בשנת 2019 בגיל 97.[1]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- על מקס לאונס באתר יד ושם (ע' 5 בחוברת המקוונת)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הודעה על פטירתו של לאונס ותקציר קורות חייו (בהולנדית)