מקס ניוולי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מקס ניוולי
Max Lewin-Nivelli - ca. 1925.jpg
מקס ניוולי (לוין) בשנת 1925
לידה 1878
קוז'ניצה, פולין
פטירה 1926 (בגיל 48 בערך)
ברלין, גרמניה
מדינה גרמניה עריכת הנתון בוויקינתונים
פעילות בולטת מפיק סרטים
שנות הפעילות 1918 - 27 בפברואר 1926 (כ־8 שנים)
מקצוע מפיק קולנוע עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מקס ניווליגרמנית: Max Nivelli; 1 בינואר 1878 - 27 בפברואר 1926) היה מפיק סרטים יהודי שפעל בברלין בתקופת רפובליקת ויימאר. היה בין הראשונים בתקופתו שעסק בנושאים הנוגעים לאנטישמיות ודעות קדומות. ניוולי מת בגיל צעיר (48) והספיק לפעול בתעשיית הקולנוע פחות מ-10 שנים. עם זאת, הוא הפיק 19 סרטים, רובם באורך מלא. סרטיו של ניוולי, כמו כל הסרטים באותה תקופה, היו סרטים אילמים בשחור-לבן וצולמו על צלולואיד. עד שנת 2020, רק סרטו האחרון "אחדות, צדק וחופש" אותר, שוחזר ועבר דיגיטציה.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקס ניוולי נולד כמנחם (מנדל) לוין בפולין, בעיירה קוז'ניצה (Kuźnica) הסמוכה לגבולה המזרחי עם בלארוס היום, אז בתחומי האימפריה הרוסית. הוריו, שמואל וציפה לוין, היו יצרני ממתקים. בצעירותו היגר לברלין והחל לעסוק שם באותו התחום. בין השנים 1903 - 1911 היה מנדל לוין הבעלים ושותף בכמה חברות לייצור ריבות, ממתקים ושוקולד.

בשנת 1904 נשא לוין לאשה את הלנה קאופמן מרוזדז'ין (Rozdzień), היום שכונה בעיר קטוביץ שבפולין. לזוג נולדו שתי בנות - דורות'יאה ורגינה.

בשנת 1912 אימץ מנדל לוין את שם הבמה מקס ניוולי ("ניוולי" היה היפוך אותיות של השם "לוין"). הוא למד אופרה ב"קונסרבטוריון שטרן" הידוע בברלין,[1] הופיע בהפקות אופרה רבות ברחבי אירופה וגם לימד שירת סולו בגרמנית וברוסית בקונסרבטוריון בברלין.[2]

בשנת 1918 הקים מקס ניוולי עם שותפו ארוין קאמפף, את חברת הפקות הסרטים הראשונה שלו בשם Nivelli-Film Fabrikation. עוד באותה שנה הפיקה החברה 4 סרטים באורך מלא. בסרטו הראשון "נתיבות החיים", לקח ניוולי על עצמו גם את כתיבת התסריט ואף שיחק ושר בתפקיד זמר האופרה.

בשנה שלאחר מכן, נפרד משותפו והקים חברה חדשה בבעלותו בשם .Nivo-Film & Co.[3] במסגרת החברה החדשה הפיק ניוולי את הסרטים "המנודים" (הידוע גם בשם "רצח פולחני") ו-"אנושות משתחררת" בבימויו של יוזף דלמונט (Joseph Delmont), במאי הסרטים האוסטרי הנודע, עמו יפיק לימים סרט נוסף. סרטים אלו, נשאו אופי חברתי ופוליטי והיו מהחשובים בקריירה שלו.

כאמור, נהג ניוולי לחזור ולעבוד עם אותם במאים. מלבד עבודתו עם דלמונט, היה לו שיתוף פעולה פורה גם עם קארל בוסה (Carl Boese) עמו הפיק 4 סרטים, ביניהם "נוקטורנו של אהבה", על חייו של המלחין הפולני פרדריק שופן; וכן עם ארתור אולמן (Arthur Ullmann), עמו הפיק 2 סרטים. בהמשך הפיק את "סדרת אלבני" - 3 סרטים רומנטיים, כולם בבימויו של גוידו שמברג (פאריש) (Guido Schamberg - Parisch).

בשנות המשבר הכלכלי וההיפר-אינפלציה בגרמניה (1921–1924) איבד מקס ניוולי חלק ניכר מהונו ופנה לזמן מה לעסוק בתחומים נילווים לתעשיית הסרטים, בהם: יבוא, יצוא, הפצה והשכרה של סרטים ביחד עם שותף בשם ארתור גרגור.[4] כמו כן, ניהל בית קולנוע[5] (Lichtspiel Palmenhaus Kino) וגם היה חבר בדירקטוריון של חברה פולנית להפקה והפצה של סרטים שמשרדיה היו בוורשה (Paw Film).[6]

לאחר שהתאושש מהמשבר, הפיק ברצף 4 סרטים דוקומנטריים קצרים במסגרת חברת ההפקות הקיימת וכן הקים חברת הפקות חדשה עם שותף בשם ד"ר סאנדר קייזרמן שנקראה Nivelli Film Max Nivelli & Co.[7] החברה ניגשה מייד להפקת סרט נוסף בבימויו של יוזף דלמונט. הסרט, "אחדות, צדק וחופש", היה מבוסס על סרטם הקודם "אנושות משתחררת" ועשה גם שימוש בסצינות שצולמו לסרט זה. עוד בטרם הסתיימו צילומי הסרט,[8] מת לפתע מקס ניוולי מהתקף לב.[9][10]

בעיתונות המקצועית ספדו לו ותיארוהו כאדם מבריק, יצירתי ונמרץ וכן כאישיות פופולרית בין אנשי תעשיית הקולנוע הברלינאית.[11][12]

מסרטיו החשובים[עריכת קוד מקור | עריכה]

"המנודים" (Die Geächteten), הידוע גם בשם - "רצח פולחני" (Der Ritualmord)[עריכת קוד מקור | עריכה]

הופק בשנת 1919 ושווק כסרט המיועד לחנך את הצופים על הסכנות הכרוכות בתעמולה אנטישמית בכלל, ובעלילת דם בפרט. עם תום מלחמת העולם הראשונה, שטף גל מהגרים יהודים את מערב אירופה ובגרמניה התגברה האנטישמיות ושנאת הזרים. בעקבות כך עלתה לדיון ציבורי "השאלה היהודית" (die Judenfrage) במסגרתה נדון גם הנושא של יחסים אינטימיים בין גרמנים ליהודים, נושא שנחשב עד אז לטאבו.[13]

הסרט מתאר פוגרום הנערך בכפר שברוסיה הצארית. היעלמותה של ילדה מציתה שמועות על רצח פולחני שביצע ראש הקהילה היהודית ואלו מובילות לשרשרת התקפות כנגד היהודים. סטודנט רוסי המאוהב בבתו של ראש הקהילה, מצליח למנוע את סקילתו של האב. כאשר הילדה נמצאת בריאה ושלמה, נחשפת הקנוניה לטפול על היהודים את עלילת הדם, אולם זה מאוחר מידי עבור אהובתו שנפגעת פגיעה אנושה באחת ההתקפות ומתה. ראש הקהילה והסטודנט כאחד, נשבעים להילחם בדעות הקדומות שהובילו לטרגדיה הזו.[14]

הקרנת הבכורה של הסרט בברלין הייתה אירוע נוצץ בהשתתפות מבקרי קולנוע מכל העיתונים החשובים וכן נציגים ידועים מעולם הספרות והאמנות הברלינאי.[15] עם סיום ההקרנה נשמעו מחיאות כפיים רועמות.[16] בביקורות שהופיעו בעיתונים נרשם, בין השאר, כי הסרט הוא "יצירת מופת",[17] "אחד הסרטים הטובים ביותר שהופקו עד כה"[18] וכן "סרט שבו הגיבור הוא לא אדם ספציפי אלא אומה שלמה".[19] ההפקה כולה זכתה לתשבחות. במיוחד צוין מקס ניוולי שתואר כ"אבא" של הפרויקט, שבסרטו זה "הצליח להפיץ את חזונו לנאורות והכרה בחובה להילחם בדעות קדומות",[20] "ובכך הוא יכול להיחשב כאחד מיוצרי הסרטים המונומנטליים של תקופתו".[21] בתוך 6 שבועות מהקרנתו, זמן שנחשב אז לשיא, נמכר הסרט בכל העולם וכבר התקבלו הזמנות לרכישת סרטו הבא - "אנושות משתחררת".[22]

"אנושות משתחררת" (Die entfesselte Menschheit)[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיבוד משנת 1920 לרומן באותו השם מאת מקס גלאס (Max Glass). הסרט נכלל ברשימת הסרטים האנטי-בולשביקים של אותה תקופה. זהו סיפור המדמה את "מרד הספרטקיסטים" שאירע במציאות רק שנה אחת קודם לכן והיה ניסיון פוטש כושל בו ניסו מהפכנים בולשביקים להפיל את משטר רפובליקת ויימאר.

בסרט מתוארת התקוממות אלימה של פועלים המבקשים לנפץ את הסדר הקיים, התקוממות המובילה כמעט למלחמת אזרחים. הסרט שיקף את החשש הגובר של רוב הציבור מהקצנה פוליטית. בעוד הסרט מצולם, נערך ניסיון הפיכה נוסף - "הפוטש של קאפ", הפעם מצד קבוצה ימנית-קיצונית. לאור הנושא הרגיש והדאגה לשרידותה של הרפובליקה הצעירה, נקרא מקס ניוולי למשרד החוץ והתבקש לאפשר לנציגי המשרד לצפות בסרט לפני שחרורו לאקרנים. החשש היה כי הסרט ישפיע לרעה על תדמיתה של גרמניה בעולם. בחודש יוני 1920 אישרה הצנזורה את הקרנתו של הסרט אולם לאור רגישות הנושא החליטה חברת "ניבו-פילם" להמתין עם הפצתו והקרנת הבכורה נערכה רק בחודש נובמבר של אותה שנה.[23]

בהקרנה זו השתתפו אישי ציבור ונציגים של הממשלה. רוב הביקורות הכריזו על הסרט כהצלחה. הסרט כונה "מסמך היסטורי חשוב",[24] "אחד הטובים שנראו בשנים האחרונות",[25] "מרתק ומציאותי".[26] היו ששיבחו את האומץ שהפגינו יוצרי הסרט בכך שהעזו לטפל בנושא כה רגיש בתקופה בה פצעי המאורעות האחרונים עדיין טריים.[27] עיתונים שייצגו גישות סוציאליסטיות לעומת זאת, טענו כי הפועלים הוצגו בצורה שלילית מדי וכי כוונת הסרט הייתה לזרוע פחד בקרב האזרחים.[28] מבחינה אמנותית הסרט נחשב כפורץ דרך - בהפקתו השתתפו כ־17,000 איש[29] ונכתב כי נעשה בו שימוש אפקטיבי בתפאורות מרשימות ובעולם עשיר של דימויים אשר נתנו לסרט כיוון ותנופה.[30]

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנה שם הסרט

(גרמנית)

שם הסרט

(עברית)

שם במאי קטגוריית

הסרט

1918
Lebensbahnen – Ein Sängerleben
נתיבות החיים - חייו של זמר ארנסט זאקס עלילתי
1918
Der Glückssucher
מחפש המזל ארתור אולמן עלילתי
1918
Die Gestohlene Seele
הנשמה האבודה קארל בוסה עלילתי
1918
Der Fluch des Nuri
הקללה של נורי קארל בוסה עלילתי
1918
Das Alte Bild
התמונה הישנה ארתור אולמן עלילתי
1919
Die Geächteten / Der Ritualmord
המנודים / רצח פולחני יוזף דלמונט עלילתי
1919
Nocturno der Liebe / Chopin
נוקטורנו של אהבה / שופן קארל בוסה עלילתי
1919
Die Tochter des Bajazzo / Das alte Lied
בתו של הליצן / השיר הישן ארתור אולמן עלילתי
1920
Die entfesselte Menschheit
אנושות משתחררת יוזף דלמונט עלילתי
1922
Dolores
דולורס קארל בוסה עלילתי
1922
Frauenschicksal
גורלן של נשים גואידו שאמברג עלילתי
1923
Das Spiel der Liebe
משחק האהבה גואידו שאמברג עלילתי
1923
Liebe und Ehe
אהבה ונישואין לא ידוע עלילתי
1923
Im Rausche der Leidenschaft
בלהט התשוקה גואידו שאמברג עלילתי
1924
Die Samland-Bäder

(Die ostpreußische Bernsteinküste)

מרחצאות סמלאנד

(חוף הענבר בפרוסיה המזרחית)

לא ידוע דוקומנטרי

קצר

1924
Die Tannenbergfeier in Königsberg
הטקס של טאננברג בקוניגסברג לא ידוע דוקומנטרי

קצר

1924
Die Verfassungsfeier in Berlin
טקס החוקה בברלין לא ידוע דוקומנטרי

קצר

1924
Die Ehrengedenkfeier für die Toten Helden
טקס הזיכרון לגיבורים שנפלו לא ידוע דוקומנטרי

קצר

1926
Einigkeit und Recht und Freiheit
אחדות, צדק וחופש יוזף דלמונט עלילתי

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Stern'sches Konservatorium der Musik, Berlin; student listings 1909-1910, 1910-1911
  2. ^ Dr. Richard Stern (1913–1914). Das Ochs-Eichelberg-Konservatorium - Was muss der Musikstudierende von Berlin wissen. 
  3. ^ Editor - Maurice Kann, The Film Year Book - Annual Index of Motion Picture Industry, John W. Alicote, USA, Yearly Index of Film Companies 1920-1925
  4. ^ Dr. Busso Peus Nachf.e.K: Homepage, www.peus-muenzen.de, Stock page of "Foreign Film Corporation"
  5. ^ BERLIN Filmtheater Berlin, www.allekinos.com
  6. ^ Przewodnik Przemysłu i Handlu Polskiego (1926). מדריך לתעשייה ומסחר פולני. 
  7. ^ Annual Index, Kinematograph Year Book, Kinematograph Publications Ltd, 1927
  8. ^ כתב עת "Der Film", 14-03-1926
  9. ^ כתב עת "Film Kurier", 02-03-1926‏
  10. ^ The Bridgeport Telegram from Bridgeport, Connecticut · Page 14, Newspapers.com
  11. ^ כתב עת "Der Montag", 01-03-1926‏
  12. ^ כתב עת "The Film", No. 10, 07-03-1926‏
  13. ^ Cynthia Walk, The Many Faces of Weimar Cinema (Edited by Christian Rogowski) - "Romeo with Sidelocks: Jewish-Gentile Romance...and Other Early Weimar Assimilation Films" - p. 84-101, Camden House, Rochester New York, 2010
  14. ^ Film program "Ritualmordet", from the Norwegian National Library – Nasjonalbiblioteket.
  15. ^ Berlin Newspaper, 1919, Kinematograph - Issue Nr. 665
  16. ^ Berlin Newspaper, 1919, B-Z am Mittag
  17. ^ Berlin newspapers, 1919, Berliner Börsenzeitung, Nationalzeitung
  18. ^ Berlin Newspapers, 1919, Neue Berliner 12-Uhr Zeitung, Der Film, Erste Internationale Filmzeitung
  19. ^ Berlin newspaper, 1919, Berliner Mittagszeitung
  20. ^ Berlin newspaper, 1919, Neue Berliner 12-Uhr Zeitung
  21. ^ German Film Magazine, 1919, Filmkunst
  22. ^ German Film Magazine, 1919, Kinematograph: Nr 679/80
  23. ^ Philipp Stiasny, The Many Faces of Weimar Cinema (Edited by Christian Rogowski) - "Humanity Unleashed: Anti-Bolshevism as Popular Culture in Early Weimar Cinema" - p. 48-66, Camden House, Rochester, New York, 2010
  24. ^ Berlin newspaper, November 21, 1920, Börsen Zeitung
  25. ^ Berlin newspaper, November 20, 1920, Acht-Uhr Abendblattl
  26. ^ Berlin newspaper, November 21, 1920, Berliner Allgemeine Zeitung
  27. ^ Berlin newspaper, November 23, 1920, Vossische Zeitung
  28. ^ Berlin newspaper, November 21, 1920, Vorwärts - Morgenausgabe
  29. ^ Berlin newspaper, November 20, 1920, Der Tag, Abend-Ausgabe
  30. ^ Berlin newspaper, November 22, 1920, B-Z Am Mittag