מקס סטרוס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מקס סטרוס
Max Strus
לידה 28 במרץ 1996 (בן 27)
פאלוס הילס, אילינוי, ארצות הברית
עמדה קלע
גובה 1.96 מטרים
מספר 1
מכללה אוניברסיטת לואיס (2014–2016)
אוניברסיטת דה פול (2017–2019)
דראפט לא נבחר, 2019
קבוצות כשחקן
2019–2020
2019–2020
2020–2023
2023-
שיקגו בולס
וינדי סיטי בולס
מיאמי היט
קליבלנד קאבלירס
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מקס סטרוסאנגלית: Max Strus; נולד ב-28 במרץ 1996) הוא כדורסלן אמריקאי המשחק בעמדות הקלע והסמול פורוורד בקליבלנד קאבלירס מה-NBA. הוא שיחק כדורסל במכללות עבור אוניברסיטת לואיס ואוניברסיטת דה פול.

ראשית חיים וקריירה בתיכון[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטרוס נולד בפרוור של שיקגו, היקורי הילס, אילינוי, [1] ולמד בתיכון עמוס אלונזו סטאג, שם היה חבר בקבוצות הבייסבול והכדורסל. אף על פי שנכנס לשנת הסופומור שלו, השנה השנייה, בגובה 1.75 מטר, הוא קיבל קפיצת גדילה מאוחרת וסיים את התיכון בגובה 1.98.[2] כסיניור, בשנתו האחרונה, סטרוס העמיד ממוצעים של 19 נקודות ותשעה ריבאונדים למשחק ונבחר לשחקן השנה באזור על ידי מגזינים רבים ולחמישייה השלישית של כל המדינה. לאחר שקיבל רק הצעה אחת מחטיבה I של ליגת המכללות (שיקגו סטייט), סטרוס התחייב לשחק באוניברסיטת לואיס מחטיבה II, שם שיחק אחיו הגדול מרטי. [3]

קריירת מכללות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לואיס[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטרוס החל את הקריירה שלו באוניברסיטת לואיס. כפרשמן (שחקן בשנתו הראשונה), סטרוס העמיד ממוצעים של 13.3 נקודות ו-5.3 ריבאונדים למשחק, פתח בחמישייה בכל 31 משחקי הפליירס ונבחר לחמישייה השנייה של אזור ה-GLVC. [4] כסופומור, סטרוס רשם ממוצעים של 20.2 נקודות, 8.4 ריבאונדים ו-3.5 אסיסטים למשחק, הוביל את הקבוצה בכל הקטגוריות הללו ונבחר לחמישיית העונה של GLVC ושל כל חטיבה II. [5] הוא גם קבע שיאי מכללה עם 167 זריקות עונשין ו-666 נקודות שנקלעו בעונה בודדת ושיא נקודות במשחק בודד של 52 (14 מ-18 מהשדה) נגד אוניברסיטת נורת'ווד ב-24 בנובמבר 2015. [6] [7] בעקבות העונה, הודיע שטרוס כי יעזוב את המכללה על מנת לשחק במכללה מחטיבה I. [8] סטרוס קלע 1,078 נקודות בשתי העונות שלו בלואיס. [9]

דה פול[עריכת קוד מקור | עריכה]

סטרוס עבר לאוניברסיטת דה פול לשתי העונות האחרונות של זכאותו לאחר ששקל הצעות של באטלר, לואיוויל, אורגון ואקסבייר.[2] לאחר שישב בחוץ עונה אחת בגלל חוקי ההעברה של ה-NCAA, סטרוס החל את עונת הג'וניור שלו בבלו דמונס. הוא פתח בחמישייה והוביל את הקבוצה עם 16.8 נקודות למשחק ו-81 שלשות (מקום שני בתולדות המכללה). הוא הגיע לספרות כפולות הנקודות ב-26 מתוך 31 המשחקים בהם שיחק. הוא הכריז על מועמדותו לדראפט ה-NBA לשנת 2018, אך חזר לבסוף למכללה לעונתו האחרונה. [10] בעונתה הסיניור שלו, סטרוס העמיד ממוצעים של 20.1 נקודות, 5.9 ריבאונדים, 2.2 אסיסטים ו-0.9 חטיפות למשחק ונבחר לחמישייה השנייה של אזור הביג איסט. [11] הוא הפך לשחקן השני בלבד אי פעם במכללה שקולע 700 נקודות בעונה אחרי הבחירה הראשונה בדראפט 1981, מארק אגוויר, עם 705 נקודות וקבע שיאי מכללה בעונה אחת עבור שלשות שנזרקו (311) ונקלעו (113). [12] [13] בשתי עונות, סטרוס קלע 1,226 נקודות (מקום 29 בתולדות אוניברסיטת דה פול), 554 זריקות לשלוש (שני) ו-194 שלשות (שלישי) וסיים עם אחוז קליעות העונשין החמישי בגובהו עם 82.5% (226/274). [14]

קריירה מקצועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיקגו בולס (2019–2020)[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר שלא נבחר בדראפט ה-NBA של 2019, סטרוס נבחר לסגל ליגת הקיץ של בוסטון סלטיקס. הוא קלע 9.8 נקודות בממוצע למשחק וקלע ב-45% מהשלוש עבור הסלטיקס. ב-22 ביולי 2019 חתם שטרוס על חוזה דו כיווני בקבוצה. [15] ב-13 באוקטובר 2019, הסלטיקס הודיעו שהם החתימו את סטרוס על חוזה NBA סטנדרטי על מנת להחתים את טאקו פול לאחד משני מקומות בסגל הדו-כיווני של הקבוצה. [16] [17] מצב הסגל העמיד את סטרוס בתחרות ישירה עם ג'בונטה גרין על המקום האחרון בסגל של הסלטיקס. [18] בסופו של דבר הוא נחתך זמן קצר לפני לתחילת העונה הסדירה. [19]

לאחר שנופה על ידי בוסטון, סטרוס חתם על חוזה דו כיווני עם שיקגו בולס ב-22 באוקטובר 2019. [20] סטרוס ערך את הופעת הבכורה שלו ב-NBA ב-22 בנובמבר 2019 מול מיאמי היט, כששיחק את חמש הדקות האחרונות של ההפסד 108–116 וקלע חמש נקודות עם ריבאונד אחד. [21] ב-23 בדצמבר 2019, הבולס הודיעו שסטרוס סבל מקרע ברצועה הצולבת הקדמית ופציעה בברך השמאלית במשחק ליגת הפיתוח עבור וינדי סיטי בולס בניצחון 92–85 על לייקלנד מג'יק ב-21 בדצמבר וסטרוס היה צפוי להיות מושבת למשך כשמונה עד שנים עשר חודשים. [22] סטרוס סיים את עונת הרוקי שלו עם חמש נקודות שנקלעו בשני משחקי NBA ששיחק והעמיד ממוצעים של 18.2 נקודות, 5.8 ריבאונדים ו-3.2 אסיסטים ב-13 משחקי ליגת הפיתוח של ה-NBA עבור קבוצת הפיתוח של שיקגו, וינדי סיטי בולס. [23]

מיאמי היט (2020-הווה)[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-30 בנובמבר 2020, סטרוס חתם על חוזה מחנה אימונים עם מיאמי היט. [24] ההיט המירו את חוזהו לחוזה דו כיווני ב-19 בדצמבר 2020 לקראת סוף מחנה האימונים. [25] ב-11 בפברואר 2021, הוא עלה במשחק מול היוסטון רוקטס וקלע 21 נקודות עם 5 מ-8 לשלוש.

ב-1 באוגוסט 2021, סטרוס הצטרף לסגל ההיט לליגת הקיץ של ה-NBA [26] וחמישה ימים לאחר מכן, הוא חתם על חוזה לשנתיים בשווי 3.5 מיליון דולר כדי להישאר במיאמי. [27]

סטטיסטיקות הקריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעונה הסדירה של ה-NBA[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות % מהשדה % משלוש % מהעונשין ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
2019/2020 שיקגו 2 0 3.0 0.667 0.000 1.000 0.5 0.0 0.0 0.0 2.5
2020/2021 מיאמי 39 0 13.0 0.455 0.338 0.667 1.1 0.6 0.3 0.1 6.1
2021/2022 מיאמי 68 16 23.3 0.441 0.410 0.792 3.0 1.4 0.4 0.2 10.6
2022/2023 מיאמי 80 33 28.4 0.410 0.350 0.876 3.2 2.1 0.5 0.2 11.5
קריירה 189 49 23.1 0.427 0.371 0.820 2.7 1.5 0.4 0.2 10.0

בפלייאוף ה-NBA[עריכת קוד מקור | עריכה]

עונה קבוצה משחקים חמישייה דקות % מהשדה % משלוש % מהעונשין ריבאונדים אסיסטים חטיפות חסימות נקודות
2020/2021 מיאמי 2 0 3.0 0.000 0.000 0.000 0.0 0.0 0.0 0.0 0.0
2021/2022 מיאמי 18 18 29.1 0.374 0.331 0.722 4.1 2.1 0.8 0.4 10.9
2022/2023 מיאמי 23 23 28.2 0.402 0.319 0.800 3.6 1.4 0.3 0.3 9.3
קריירה 43 41 27.4 0.387 0.325 0.767 3.6 1.7 0.5 0.3 9.6

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביו של סטרוס, ג'ון, שיחק בבייסבול בקולג' כמגיש במזרח אילינוי ואמו, דברה, שיחקה כדורסל וכדורעף בדה פול ונכנסה להיכל התהילה האתלטי של המכללה בשנת 2000. אחיו הגדול, מרטי, שיחק גם הוא כדורסל בלואיס וכיום הוא המאמן הראשי בתיכון סטאג. יש לו גם אחות גדולה, מגי, ששיחקה כדורעף בקולג' באוניברסיטת אילינוי בשיקגו וכיום היא עוזרת מאמן כדורעף בדה פול.[2]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מקס סטרוס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Kenney, Madeline (30 במאי 2018). "Max Strus decides to return to DePaul after withdrawing from NBA Draft". Chicago Sun-Times. נבדק ב-13 באוקטובר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  2. ^ 1 2 3 Haugh, David (23 בינואר 2018). "Max Strus stayed close to home to give DePaul a long-range shooting threat". Chicago Tribune. נבדק ב-31 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ Brennan, Sean (15 בדצמבר 2017). "Local Talent Strus Leads A Streaking DePaul". BigEast.com. נבדק ב-28 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ Goss, Dick. "Lewis men inexperienced, but with good nucleus". The Herald-News.
  5. ^ D, Joel (30 במרץ 2016). "Is Xavier replacing Larry Austin with a Division 2 player?". Banners On The Parkway. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ "Three Flyers earn All-Midwest honors". The Herald-News. 14 במרץ 2016. נבדק ב-28 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ Millar, Steve (27 בנובמבר 2015). "Lewis' Max Strus scores school record 52 points on just 18 shots". Chicago Tribune. נבדק ב-19 בינואר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  8. ^ Westerholm, Tom (3 ביולי 2019). "Boston Celtics two-way signee Max Strus went from NCAA D-II to the NBA: 'Boston (found me), so I'm happy to be here'". MassLive.com. נבדק ב-28 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ "Lewis Men's Basketball 1,000 Point Club". LewisFlyers.com. Lewis University Athletic Department. נבדק ב-28 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ "DePaul's Max Strus to declare for draft, won't hire agent". ABC7 Chicago. 28 במרץ 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ Quinn, Justin (19 ביולי 2019). "Report: Max Strus officially inks Two-Way deal with Celtics". Celtics Wire. USA Today. נבדק ב-26 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  12. ^ Steeno, Paul (5 באפריל 2019). "Injury plagued Blue Demons battle for CBI championship". The DePaulia. נבדק ב-28 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ "Strus Signs Two-Way Contract with Boston Celtics". DePaulBlueDemons.com. 21 ביוני 2019. נבדק ב-28 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ Kreymer, Lawrence (21 ביוני 2019). "DePaul senior guard Max Strus signs two-way contract with Celtics". The DePaulia. נבדק ב-28 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ "Celtics Sign Four Players". NBA.com. 25 ביולי 2019. נבדק ב-26 ביולי 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  16. ^ "Celtics Announce Roster Moves Strus signed to standard NBA contract; Fall converted to two-way roster slot". NBA.com. 13 באוקטובר 2019. נבדק ב-13 באוקטובר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ Westerholm, Tom (13 באוקטובר 2019). "Boston Celtics' Tacko Fall's two-way deal puts Max Strus, Javonte Green in competition for final roster spot". MassLive.com. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ Doyle, Ricky (17 באוקטובר 2019). "Javonte Green Or Max Strus? Danny Ainge Breaks Down Celtics Roster Battle". NESN. {{cite web}}: (עזרה)
  19. ^ Westerholm, Tom (19 באוקטובר 2019). "Boston Celtics waive Max Strus and others, opening door for Javonte Green to earn final roster spot". MassLive.com. נבדק ב-21 באוקטובר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ "Bulls sign former DePaul guard Max Strus to a 2-way contract". Chicago Tribune. 22 באוקטובר 2019. נבדק ב-22 באוקטובר 2019. {{cite news}}: (עזרה)
  21. ^ McGraw, Mike (22 בנובמבר 2019). "Late run salvages little respect in Bulls' loss to Miami". Daily Herald. נבדק ב-23 בנובמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ "MAX STRUS INJURY UPDATE STRUS TO MISS 8-TO-12 MONTHS WITH TORN ACL AND BONE BRUISE". NBA.com. 23 בדצמבר 2019. נבדק ב-23 בדצמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ Miller, Andrew (24 בדצמבר 2019). "Chicago Bulls: Promising wing Max Strus out for season with torn ACL". PippenAintEasy.com. FanSided. נבדק ב-24 בדצמבר 2019. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ "Max Strus Signs With HEAT". NBA.com. 30 בנובמבר 2020. נבדק ב-3 בדצמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ "Max Strus gets Miami Heat two-way contract". Miami Herald. 19 בדצמבר 2020. נבדק ב-30 בדצמבר 2020. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ "2021 Miami HEAT Summer League Roster". NBA.com. 1 באוגוסט 2021. נבדק ב-11 בספטמבר 2021. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ "HEAT RE-SIGNS MAX STRUS". NBA.com. 6 באוגוסט 2021. נבדק ב-18 באוגוסט 2021. {{cite web}}: (עזרה)