מקס רייטר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקס אנדרייביץ' רייטר
Макс Андреевич Рейтер
מקס רייטר.jpg
מקס רייטר
לידה 24 באפריל 1886
פלך קורלנד, האימפריה הרוסית האימפריה הרוסיתהאימפריה הרוסית
פטירה 6 באפריל 1950 (בגיל 63)
מוסקבה, ברית המועצות ברית המועצותברית המועצות
מקום קבורה בית העלמין נובודוויצ'יה עריכת הנתון בוויקינתונים
השתייכות Russian coa 1825.png צבא האימפריה הרוסית
הצבא האדוםהצבא האדום  הצבא האדום
תקופת שירות 19061950
דרגה גנרל-פולקובניק גנרל פולקובניק
תפקידים צבאיים
מפקד דיוויזיית החוף ה-2
מפקד הדיוויזיה ה-36
מפקד הדיוויזיה ה-73
פקד הקורפוס ה-34
מפקד המחוז הצבאי צפון הקווקז
מפקד הארמייה ה-20
מפקד חזית העתודה
מפקד חזית קורסק
מפקד חזית אוריול
מפקד חזית בריאנסק
מפקד המחוז הצבאי הערבה
מפקד המחוז הצבאי דרום אורל
מלחמות וקרבות
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת האזרחים ברוסיה
המלחמה הפולנית-סובייטית
מרד קרונשטט
המלחמה הסינית-סובייטית (1929)
מלחמת העולם השנייה
עיטורים
עיטור לנין עיטור סובורוב מדרגה ראשונה עיטור הדגל האדום עיטור הדגל האדום עיטור הדגל האדום עיטור הדגל האדום
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מקס אנדרייביץ' רייטררוסית: Макс Андреевич Рейтер‏; 24 באפריל 1886 - 6 באפריל 1950) היה גנרל סובייטי ממוצא לטבי אשר שירת במלחמת העולם השנייה.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחילת דרכו[עריכת קוד מקור | עריכה]

רייטר נולד ב-24 באפריל 1886 למשפחה לטבית בפלך קורלנד שהשתייך אז לאימפריה הרוסית. שמו המקורי היה מרטינס רייטרסלטבית: Mārtiņš Reiters). בשנת 1906 התגייס רייטר לצבא האימפריה הרוסית, וב-1910 סיים את האקדמיה הצבאית באירקוטסק. במהלך מלחמת העולם הראשונה, פיקד רייטר על פלוגה, מילא תפקידי מטה והגיע לדרגת פולקובניק. הוא נפל בשבי צבא הקיסרות הגרמנית בפברואר 1918, במהלך מבצע אגרוף, ונשלח למחנה שבויים בפרוסיה המזרחית. הוא שוחרר מהשבי ב-1919, ועם שחרורו הצטרף למפלגה הבולשביקית והתגייס לצבא האדום. הוא לחם בשורות הצבא האדום במלחמת האזרחים ברוסיה, וב-1221 מונה למפקד בריגדה, ולאחר מכן לסגן מפקד הדיוויזיה ה-11, והשתתף גם במלחמה הפולנית-סובייטית ובדיכוי מרד קרונשטט. ב-1922 הוענק לו בפעם הראשונה עיטור הדגל האדום (הוא עתיד לזכות בעוד שלושה עיטורים כאלו).

ב-1924 מונה למפקד דיוויזיית החוף ה-2, וב-1929 מונה למפקד הדיוויזיה ה-36 והשתתף עמה במלחמה קצרה כנגד הרפובליקה הסינית באותה שנה. ב-1932 מונה למפקד הדיוויזיה ה-73, ובנובמבר 1935 סיים את האקדמיה הצבאית פרונזה, ומ-1936 עד 1939 היה ראש מחלקת ההדרכה הצבאית במטה הכללי, ולאחר מכן היה מפקד הקורפוס ה-34. בינואר 1940 מונה לסגן מפקד המחוז הצבאי הקווקזי, וב-4 ביוני של אותה שנה הועלה לדרגת לייטנט גנרל. ביולי מונה לסגן מפקד המחוז הצבאי צפון הקווקז.

מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מלחמת העולם השנייה

עם תחילתו של מבצע ברברוסה היה רייטר סגן מפקד המחוז הצבאי צפון הקווקז, וב-22 ביוני 1961 מונה למפקד המחוז. הוא החזיק בתפקיד עד דצמבר של אותה שנה, ובפברואר 1942 מונה לסגן מפקד חזית בריאנסק, ומאוחר יותר באותו החודש מונה לסגן מפקד החזית המערבית. ב-8 במרץ של אותה שנה מונה למפקד הארמייה ה-20, ופיקד עליה עד 2 בספטמבר 1942. ב-30 בינואר 1943 הועלה לדרגת גנרל-פולקובניק ומונה למפקד חזית בריאנסק, אשר ב-12 במרץ 1943 הפכה לחזית העתודה. ב-23 במרץ פורקה החזית שוב, והפכה לחזית קורסק. חזית זו פורקה כבר ב-27 במרץ, ורייטר הועבר לפקד על חזית אוריול אשר פורקה יום לאחר מכן והפכה לחזית בריאנסק החדשה. רייטר פיקד על החזית עד 6 ביולי 1943 עת מונה למפקד המחוז הצבאי הערבה. ביולי של אותה שנה מונה לסגן מפקד חזית וורונז', והחזיק בתפקיד עד תחילת אוגוסט. ב-22 בספטמבר 1943 מונה למפקד המחוז הצבאי דרום אורל, והחזיק בתפקיד עד דצמבר 1945.

אחריתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

מינואר 1946 עד אפריל 1950 מונה למפקד קורס קצינים של הצבא האדום, וב-6 באפריל של אותה שנה מת בביתו במוסקבה והוא בן 63.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מקס רייטר בוויקישיתוף