מקרוביוטיקה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

מקרוביוטיקה (מיוונית, "מקרו" - גדול / ארוך, "ביו" - חיים) היא פילוסופיית תזונה המבוססת על תורות המזרח הרחוק [1], הדוגלת באכילה מתוך התחשבות באיזון היין והיאנג[2], במודעות לגידול המזון ולצורת הכנתו ואכילתו, וכמו כן בהתאמתו לאדם המסוים. עקרונות השיטה הבסיסיים אינם תקפים מבחינה מדעית, בשל היותם מתבססים על רעיונות מיסטיים. עם זאת לתזונה על פי עקרונות השיטה עשויות להיות השפעות (חיוביות או שליליות) על בריאות האדם בשל שינוי תזונתו[3].

עקרונות הדיאטה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיקרי הדיאטה המקרוביוטית כוללים:

  • בסיס תזונתי המושתת על דגנים מלאים.
  • הימנעות ממזון מעובד או תעשייתי.
  • אכילה בכמויות מתונות.
  • גידול מזון אורגני.
  • לעיסה מרובה.

העקרון המנחה במקרוביוטיקה אומר כי אין "נכון" ו-"לא נכון" אלא "מתאים" ו-"לא מתאים". דהיינו - תזונת אדם צריכה להקבע על-פי מאפייניו הוא ולא על-פי דוגמה שרירותית. השיקולים לתזונה מקרוביוטית כוללים בין היתר:

  • אקלים (אזור גאוגרפי) ומזג האוויר (עונת השנה).
  • מצב בריאותי.
  • גיל.
  • מין.
  • מידת הפעילות הגופנית.

לפיכך למשל, אין במקרוביוטיקה פסילה גורפת של מוצרים מן החי (אם כי אלה יהוו חלק עיקרי בתפריט רק באזורים בהם זהו כורח המציאות - חוג הקוטב לדוגמה).
מבין כל המזונות מן החי, דגים נחשבים כמתאימים ביותר לצריכה אנושית ואף מומלצים פעמים רבות (במידה מתונה) ואילו בשר בקר, עופות, ביצים ומוצרי חלב נחשבים מזונות שיש להימנע מהם בדרך כלל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת המודרנית זכתה המקרוביוטיקה לעדנה בזכות ג'ורג' אוסווה ותלמידו מיצ'יו קושי, מורים יפנים אשר הכירו את המקרוביוטיקה לעולם המערבי ובזכותם נפוצה הפרקטיקה המקרוביוטית בעשורים האחרונים בארצות אירופה ובארצות הברית. קושי הוא מייסדו של The Kushi Institute המוסד המוביל בעולם ללימודי המקרוביוטיקה וזכה במדליית מצוינות מטעם האו"ם ובפרס האומץ והמצפון של ה-Peace Abbey‏‏‏‏[4] ‏‏[5]
המקרוביוטיקה בכלל ותרומתו של קושי לבריאות העם האמריקאי בפרט, זכו בהכרה מטעם קונגרס ארצות הברית ב-1999. ‏‏[6]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]