מרב מיכאלי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרב מיכאלי
מרב מיכאלי
מרב מיכאלי, 2013
לידה 24 בנובמבר 1966 (בת 54)
י"א בכסלו ה'תשכ"ז
פתח תקווה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק פוליטיקאית, עיתונאית, סופרת, מנחת טלוויזיה, פובליציסטית עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה מפלגת העבודה הישראלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סיעה העבודה, המחנה הציוני
בן או בת זוג ליאור שליין עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הכנסת
5 בפברואר 201330 באפריל 2019
(6 שנים ו־12 שבועות)
1 באוגוסט 2019–מכהנת
(שנה ו־37 שבועות)
כנסות ה־1920, ה-2124
יו"ר מפלגת העבודה
24 בינואר 2021–מכהנת
(12 שבועות)
תפקידים בולטים נוספים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מרב מיכאלי (נולדה ב-24 בנובמבר 1966, י"א בכסלו ה'תשכ"ז) היא פוליטיקאית ישראלית, יושבת ראש מפלגת העבודה וחברת הכנסת מטעמה. טרם בחירתה לכנסת, הייתה אשת טלוויזיה ורדיו, מרצה בנושאי תקשורת ומגדר ופובליציסטית.

במהלך שנות השמונים הנחתה את תוכנית הטלוויזיה "רואים 6/6" והגישה תוכניות ספורט בערוץ הראשון ובהמשך גם את התוכניות "שישי חי", "עד עשר", "כל ערב", ו"מרב מיכאלי" לצד הנחייתה ברדיו ללא הפסקה בתוכנית "התקווה".

ביוגרפיה

נערותה

מיכאלי נולדה בפתח תקווה לעמי מיכאלי ולסוזן קסטנר, ולה שתי אחיות, מיכל מיכאלי, ממקימות קרן ההון סיכון "EVA Ventures",[1] ועו"ד קרן מיכאלי, ראש המחלקה המשפטית בנציבות האו"ם לפליטים.[2] היא נכדתם של נחמיה מיכאלי,[3] מזכירה האחרון של תנועת מפ"ם, ושל ד"ר ישראל קסטנר, מארגן רכבת קסטנר.

בילדותה למדה בלט ונגינה בפסנתר, והתחנכה בתנועת הצופים, שם שימשה גם מדריכה, רשג"דית ומרכזת שבט ראשונים בפתח תקווה, ומרכזת שבט הפיתוח שעריה בעיר, שם נתקלה לדבריה לראשונה בפערים מעמדיים וכלכליים. לפני גיוסה לצה"ל התנדבה לשנת שירות בירוחם, גם שם ריכזה שבט של תנועת הצופים, ויצאה מטעמה להדריך בפלורידה.

כאשת תקשורת ומרצה

את שירותה הצבאי עשתה בתחנת הרדיו גלי צה"ל, כקריינית ומנחה. הייתה שותפה להקמת תחנת "גלגלצ" והיא שהציעה את שם התחנה.[4].

את פעילותה בטלוויזיה החלה בסוף שנות השמונים, בטלוויזיה החינוכית, ובהנחיית תוכנית הטלוויזיה "רואים 6/6" לצד ארז טל. בהמשך הגישה תוכניות ספורט בערוץ הראשון, בין היתר את תוכנית הספורט המרכזית ששודרה מדי שבוע במוצ"ש, "משחק השבת" לצד יורם ארבל ואורי לוי. לאחר פתיחתו של ערוץ 2 הנחתה בו את התוכנית "שישי חי", ששודרה במסגרת "שידורי קשת", ומאוחר יותר את תוכניות האירוח "עד עשר" בערוץ 2, "כל ערב" בערוץ הראשון ו-"מרב מיכאלי" בערוץ 3. בתחום הרדיו, הגישה את תוכנית הבוקר "לחמניות" ברדיו תל אביב, שהייתה ממייסדיו יחד עם ארז טל וראודור בנזימן.

בשנת 2003 יצרה והפיקה שני סרטי טלוויזיה דוקומנטריים, "בכל מחיר" (על חייה של אתי אלון) ו-"החצר האחורית", וכן הנחתה את תוכנית הבוקר של ערוץ 10.[5] בשנת 2004 התחילה להנחות תוכנית רדיו בשם "התקווה" ברדיו ללא הפסקה, ובמקביל החלה להנחות את "חדשות HOT" של חברת הטלוויזיה בכבלים HOT. בהמשך עברה לשמש כעיתונאית ומנחת טלוויזיה בערוץ 2, והנחתה את תוכנית הריאיונות "האלוהים שלי".

עד לבחירתה לכנסת הייתה מרצה בבית הספר לתקשורת של המסלול האקדמי המכללה למינהל, בבית הספר "כותרת" ובמכללת האקדמית ספיר. בנוסף, כתבה לעיתונים, פרסמה בקביעות מאמרים בעמודי הדעות של עיתון "הארץ" ובעיתון הנשים האמריקאי, "Women`s Media Center".[6] בשנת 1997 הקימה את השדולה "עזרת נשים" לקידום מרכזי הסיוע לנפגעות תקיפה מינית בישראל, והייתה פעילה בשדולת הנשים ובארגונים חברתיים.

קריירה פוליטית

הבחירות לכנסת ה-19

מיכאלי ב-2013 באירוע לזכרה של העיתונאית חנה זמר

לקראת הבחירות לכנסת השמונה עשרה הוצע למרב מיכאלי להצטרף למפלגת מרצ אך היא דחתה את ההצעה.[7] בשנת 2013 הצטרפה למפלגת העבודה. בהתאם לתוצאות הבחירות המקדימות הוצבה מיכאלי במקום החמישי ברשימת המפלגה, ששוריין לאישה. לאחר פרישתו של עמיר פרץ מהמפלגה, קודמה למקום הרביעי.

מפלגת העבודה קיבלה 15 מנדטים בבחירות ומיכאלי נכנסה לכנסת התשע עשרה והפכה לחברה בוועדת החוץ והביטחון, ועדת החוקה, חוק ומשפט והייתה ליושבת ראש של כ-5 שדולות, בהן קידום ספורט הנשים ומיגור העוני. בין השנים 2013–2015 עמדה בראש קבוצת הידידות הפרלמנטרית של ישראל עם יבשת אפריקה ומדינת הונגריה.[8]

הבחירות לכנסת ה-20 וה-21

לקראת הבחירות לכנסת העשרים התמודדה בפריימריז של מפלגת העבודה והגיעה למקום החמישי, דבר שהציב אותה במקום התשיעי ברשימת המחנה הציוני לאחר שילוב מתמודדי מפלגת "התנועה" ברשימה.[9] מיכאלי נכנסה לכנסת, ומונתה ליושבת ראש סיעת המחנה הציוני. באוקטובר 2017 הוחלפה על ידי יואל חסון בתפקיד. בכנסת זו הייתה חברה בכ-9 ועדות, בהן הועדה המסדרת, הועדה המיוחדת לפרשת היעלמותם של ילדי תימן, מזרח והבלקן, ועדת החוקה, חוק ומשפט וועדת החינוך, התרבות והספורט.[8] בשנת 2015 החלה לעמוד בראש שדולות למען עצמאיות ועצמאים, הקהילה הגאה, שיתוף פעולה אזורי והמאבק בהתמכרות להימורים. הייתה ראשת קבוצת הידידות הפרלמנטרית של ישראל עם המדינות וייטנאם והפיליפינים עד 29 באפריל 2019.[8]

באוקטובר 2016 פרסם חיים לוינסון בעיתון הארץ כי מיכאלי פעלה למנות מקורבת שלה למנכ"לית עמותת שדולת הנשים, והציעה לגייס כספים עבורה, זאת בניגוד לכללי האתיקה של הכנסת, האוסרים על חברי כנסת לגייס כספים לכל עמותה שהיא.[10] באותה שנה הפכה מיכאלי ליושבת הראש של שדולת נשים בעסקים ופירוק נישואים בשלום. לקראת הבחירות לכנסת העשרים ואחת הגיעה מיכאלי למקום החמישי בפריימריז והוצבה במקום השביעי ברשימה. המפלגה קיבלה שישה מנדטים ומיכאלי לא נכנסה לכנסת. לאחר התפטרותה של חברת הכנסת סתיו שפיר, שבה לכהן.[11]

הבחירות לכנסת ה-22 וה-23

מיכאלי (שנייה משמאל) בראיון בתוכנית גב האומה יחד עם אורנה בנאי, גורי אלפי, ליאור שליין ועינב גלילי, 2016

לקראת הבחירות לכנסת העשרים ושתיים הוצבה במקום הרביעי ברשימת העבודה-גשר והייתה חברה בוועדת הכנסת.[8] בסיום הבחירות לכנסת העשרים ושלוש הוצבה במקום השישי ברשימת העבודה-גשר-מרצ. בשני המקרים נבחרה לכנסת. נכון לשנת 2021, היא חברה בועדת החינוך, התרבות והספורט, הוועדה לקידום מעמד האישה ולשוויון מגדרי, ועדת הקורונה ומכהנת כיושבת ראש ועדת המשנה למאבק בסחר בנשים ובזנות. בנוסף היא חברת הוועדה לבחירת דיינים בכנסת החל מיולי 2020.

מיכאלי הובילה את ההתנגדות בשורות המפלגה להצטרפות העבודה לממשלת האחדות, שהוקמה בעקבות הבחירות לכנסת ה-23, יחד עם מפלגת כחול לבן. אולם בהצבעה שנערכה בוועידת מפלגת העבודה באפריל 2020 אושרה הצעת עמיר פרץ ואיציק שמולי להצטרף לממשלה. כחברת סיעת העבודה הייתה מיכאלי חברה באופן פורמלי בקואליציה, אולם היא סירבה להישמע למשמעת הקואוליציונית והסיעתית, והצביעה בפועל עם האופוזיציה.[12]

מיכאלי התנגדה להצעת יו"ר המפלגה עמיר פרץ לבטל את הפריימריז לתפקיד היו"ר ולרשימת המועמדים לכנסת העשרים וארבע, ולהעביר את סמכות הבחירה לוועידת המפלגה, הצעה שאושרה בוועידת המפלגה בנובמבר 2020.[13] היא עתרה נגד ההחלטה לבית המשפט, שקיבל את עתירתה בראשית ינואר 2021 וחייב את מפלגת העבודה לקיים בחירות מקדימות לתפקיד היו"ר בקרב כל חברי המפלגה[14]

יושבת ראש מפלגת העבודה

ב-24 בינואר 2021 נבחרה מיכאלי בפריימריז לתפקיד יושבת ראש מפלגת העבודה לאחר שקיבלה כ-77% מהקולות.[15] עם כניסתה, דרשה מהשרים עמיר פרץ ואיציק שמולי להתפטר מתפקידם ולעזוב את ממשלת נתניהו.[16] בתגובה עזבו פרץ ושמולי את המפלגה.[17][18] מיכאלי יזמה עריכת פריימריז לרשימת המפלגה לכנסת ה-24, והעבירה בוועידת המפלגה החלטה שהעשירייה הראשונה תורכב מנשים וגברים לסירוגין.[19]. בבחירות לכנסת ה-24, שנערכו ב-23 במרץ 2021, זכתה מפלגת העבודה בראשותה ב-7 מנדטים.

חקיקה

בשנות פעילותה בכנסת יזמה מיכאלי כ-300 הצעות חוק, שרובן לא אושרו.[20][21] בין הצעותיה (כחתומה ראשונה או שנייה) שנכנסו לספר החוקים:

  • תיקון לחוק ההוצאה לפועל שאושר במאי 2014, המבטל אפשרות למאסר אדם עקב אי תשלום חוב (למעט אי תשלום חוב מזונות).[22][23]
  • תיקון לחוק שירותי הדת היהודיים, שנכנס לתוקף בדצמבר 2016, האוסר על מי שעוסק בהעברת נפטרים למכור או להציע למכירה מוצר או שירות הקשורים בפטירה, אלא אם תנאי הרישיון מתירים לו לעשות כן. בנוסף, מוצע לחייב מי שעוסק בהעברת נפטר ואינו בעל רישיון לעסוק בקבורה, להודיע לאדם שעמו הוא מתקשר לשם העברת נפטר כי הוא זכאי לקבל את שירות ההעברה ללא תשלום, מגוף שהוא בעל רישיון כאמור.[24]
  • חוק ההוצאה לפועל (יחד עם יו"ר הקואליציה דוד ביטן) – הפטר לחייב מוגבל באמצעים, אושר ונכנס לתוקף בספטמבר 2015, הקובע כי חייבים לפועל אשר מחזירים את החוב בהדרגה אך בשל מצוקה כלכלית אינם מסוגלים לעשות זאת במהרה, יוכלו לקבל הקלות כגון פתיחת חשבון בנק ויציאה מהארץ.[25][26]
  • תיקון מס' 75 לחוק השיפוט הצבאי שאושר ב-2018. התיקון מבטל את עבירת האינוס הקבועה בחוק השיפוט הצבאי, ובכך תיוותר בידי בתי הדין הצבאיים הסמכות לדון בעבירת האינוס הקבועה בחוק העונשין בלבד. משמעות הדבר היא כי המורשעים בעבירה זו יהיו צפויים לעונש מינימום של ארבע שנות מאסר, תקופת ההתיישנות תעלה משלוש שנים לעשר שנים והעונש המרבי יופחת מ-20 שנות מאסר ל-16 שנה[27]
  • תיקון מס' 20 לחוק הסיוע המשפטי שאושר ב-2017. התיקון מקנה זכות לקבלת סיוע משפטי למי שנפגע מעבירות אינוס, מעשה סדום, בעילה אסורה בהסכמה בקטינים או עבירות מין במשפחה או בחסר ישע לפי חוק העונשין, שהוגש בגינה כתב אישום. הזכאות כוללת קבלת ייעוץ, ליווי וסיוע במימוש זכויותיו של הנפגע.[28]
  • תיקון מס' 6 לחוק גיל פרישה (יחד עם אורלי לוי-אבקסיס ואחרים) שאושר ב-2017, האומר כי גיל הפרישה לאישה יעמוד על 62 ולא יעלה ללא המלצת שר האוצר ואישור ועדת הכספים.[29][30]
  • תיקון מס' 15 לחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), שאושר ב-2016 וקובע כי במקרה של היעדרות לסירוגין של שני ההורים בשל מחלת ילד ימנו את ימי ההיעדרות לעניין חישוב הזכאות לדמי המחלה מהיום הראשון שבו אחד מההורים נעדר בשל מחלת הילד, בכפוף להגשת הצהרה.[31]
  • תיקון מס' 7 לחוק הפסיכולוגים שאושר ב-2014 וקובע כי אם קבעה ועדת המשמעת כי פסיכולוג עבר עבירת משמעת, תובא ההחלטה בציון שם הפסיכולוג לידיעת הציבור באתר האינטרנט של משרד הבריאות ובדרכים נוספות.[32]
  • תיקון מס' 4 לחוק הקולנוע שאושר ב-2014, הקובע כי יוצר או בעל זכויות ביצירה קולנועית יוכל לנהל את זכויותיו באמצעות תאגיד לניהול משותף.[33]
  • תיקון לחוק תובענות ייצוגיות – הסדרי פשרה והסתלקות, נכנס לתוקף ביולי 2015, אשר קובע כי התובע המייצג ובא כוחו לא יקבלו כל גמול, שכר טרחה או טובת הנאה במסגרת הסתלקותם מהתביעה, אלא אם מדובר בבקשת אישור או בתובענה ייצוגית שהביאו תועלת לחברי הקבוצה.[34]
  • חוק חסימת מספר טלפון לשם מניעת ביצוע עבירות (יחד עם יוליה מלינובסקי), עבר ונכנס לתוקף במרץ 2018, המאפשר לנתק קווי טלפון המופיעים על כרטיסי זנות המוצמדים למגבי מכוניות ומספרים המשמשים להזמנת סמים.[35]
  • תיקון לחוק הטבות לניצולי שואה – נכנס לתוקף בדצמבר 2017.[36]

עמדותיה

מיכאלי בפגישה עם מזכיר המדינה האמריקאי ג'ון קרי יחד עם יו"ר האופוזיציה יצחק הרצוג בשנת 2013

בתקופה בה שימשה כמגישת מהדורת החדשות המקומית "חדשות הוט", עוררה מיכאלי סערה ציבורית, כאשר במהלך שידור חי הפשילה את חולצתה,[37] כמחאה על ראיון רדיו שקיים רזי ברקאי עם אמנון שומרון ובו השמיעו השניים אמירות שנתפסו על ידי מיכאלי כבלתי-ראויות כלפי נשים.

הביעה תמיכה במתן רשות חופשית לכל המעוניין לפתוח תחנת רדיו, וכינתה את המצב בו יש רק מעט תחנות רדיו הנבחרות במכרזים: "סתימת פיות בחסות המדינה".[38] מיכאלי ביקרה את ממשלת ישראל על מה שהגדירה "כוחנותה ותוקפנותה". בהקשר לאירועי המשט לעזה כתבה: "ישראל היום שבויה בתודעת-קורבן כוזבת, ההולכת יד ביד עם תחושת כל-יכולה כוזבת, מצד אחד, ועם אשמה הנהפכת לתוקפנות, מצד אחר".[39]

פמיניזם

מיכאלי מגדירה את עצמה כפמניסטית ומקפידה לדבר בלשון זכר ונקבה, בפנייה לרבים ולרבות, או בלשון נקבה מאז שנת 2001.[40] סגנון זה הביא לעיתים לשיבושי לשון מכוונים כגון "הציבור יודעת" או "פתאום קמה אדם בבוקר והרגישה שהיא עם והתחילה ללכת",[41] היא טוענת כי השפה העברית הייתה גברית בלבד בעבר בתקופה בה נשים לא יכלו להחזיק בזכות הצבעה או ללמוד לימודים אקדמיים, וכתוצאה מכך הביאה להדרתן, ולכן היא פועלת לצמצומה בשימוש בלשון רבות.[42] מאז תחילתה של הכנסת העשרים ושלוש, מכהנת כיושבת ראש השדולה למען נשים חרדיות בכנסת.[8][43][44]

כלכלה וחברה

מיכאלי דוגלת במדינת רווחה ובגישה כלכלית סוציאל-דמוקרטית בה יינתן שירותי בריאות וחינוך חינם לכלל האזרחים ובמתן קצבאות לאוכלוסיות מוחלשות כגון נכים וניצולי שואה.[45] היא יושבת ראש שדולות למען בעלי חיים,[46] סגירת הפערים ברשויות הערביות, הצלת ים המלח ובקעת הירדן, מאבק בהימורים ועוד.[8] היא תומכת במתן זכויות מלאות לקהילה הגאה.[47] מיכאלי תומכת בחופשת לידה של כשנה לשני ההורים ובהפרדת דת ומדינה בה נכללים נישואים אזרחיים וקוראת למדינה לרשום נישואים רק בדרך זו בשל אפליית נשים ברבנות בקבלת גט ואי יכולתם של אזרחים לא יהודים על פי ההלכה להינשא לצד נישואיים חד מיניים.[48]

גיוס לצה"ל

מיכאלי יחד עם הפוליטיקאי האמריקאי בטו או'רורק, 2015

בשנת 2009 קראה בעיתון הארץ לביטול גיוס נשים לצה"ל כיוון שלטענתה "השירות הצבאי הוא בית ספר עוצר נשימה בעוצמתו לנחיתות ולכפיפות של נשים".[49] שנה לאחר מכן במסגרת חגיגות שישים שנה לגל"צ אמרה כי "אמהות לא צריכות לשלוח את ילדיהן לצבא כשיש כיבוש שמתמשך למעלה מ-40 שנה והשלטון בישראל לא עושה מאמצים לפתור אותו בדרכים אחרות".[50] בראיון בתוכנית הסאטירה גב האומה בשנת 2016, אמרה מיכאלי: "מעולם לא קראתי לא לשלוח ילדות וילדים לצבא, אני אומרת שאימהות ואבות צריכים לתפוס את עצמם ככוח פוליטי ולדרוש מכל שלטון לא משנה מה הוא לעשות כל מאמץ להסכם שלום לפני ששולחים את ילדינו למלחמה".[51]

נישואין והורות

במאמר בעיתון הארץ יצאה נגד מוסד הנישואים שאותו היא רואה כ-"סידור כלכלי ומעמדי ופטנט לניהול קל יותר של החברה על ידי חלוקתה, עדיין, ל'בתי אב'".[52] היא העבירה הרצאה תחת הכותרת "ביטול הנישואין" בועידת TEDX שנערכה בישראל.[53] מיכאלי מרבה לצטט את דברי פרופסור דפנה הקר בהם האמירה לפיה המבנה המשפחתי המסורתי הוא מחולל דיכוי בסיסי. היא הצהירה כי בחרה שלא להביא ילדים.[54] בשנת 2017 בראיון לרשת טלוויזיה אוסטרלית אמרה מיכאלי כי התא המשפחתי הוא המקום הכי פחות בטוח לילדים, וטענה כי ילד לא צריך בהכרח לגדול אצל הוריו הביולוגיים, ושעל המדינה לקבוע קריטריונים שעל פיהם ייקבע מי יקבל את האחריות על הילד.[55]

חיים אישיים

במהלך שנות התשעים הייתה בת זוגו של ארז טל. בן זוגה משנת 2007 הוא הסאטיריקן ומנחה הטלוויזיה ליאור שליין. היא מתגוררת בתל אביב, בסמוך לשליין. לזוג אין ילדים ובמספר ראיונות שנתנה לתקשורת הצהירה מיכאלי שהיא אל-הורית ושהיא לא מתחרטת על כך שלא הביאה ילדים.[56] דוברת עברית, אנגלית וערבית.[57]

מיכאלי מביעה את גאוותה בהיותה נכדתו של ישראל קסטנר אשר היה חבר בוועדת העזרה וההצלה בבודפשט שהואשם בשיתוף פעולה עם הנאצים. היא טוענת כי מסמכים חדשים שנחשפו מאז משפטו מוכיחים כי מדובר בגיבור שהציל יהודים, וקוראת לקריאת רחובות על שמו ולהנצחתו. ב-5 ביולי 2001, לאחר שעיריית תל אביב קראה רחוב על שם שמואל תמיר, מחתה על ההימנעות מקריאת רחוב גם על שמו של קסטנר. מיכאלי הזכירה את פעולות ההצלה של סבה, גם בנאום הבכורה שלה בכנסת, ב-27 בפברואר 2013.[58]

קישורים חיצוניים

מכּתביה

הערות שוליים

  1. ^ מרי לויצקר, ריאיון עם מיכל מיכאלי, ממקימות EVA Ventures, קרן הון סיכון המשקיעה במיזמים של נשים [she codes], באתר Geektime, ‏28 באוגוסט 2014
  2. ^ פרוטוקול מס' 429 מישיבת ועדת הפנים והגנת הסביבה, 2 בדצמבר 2014, באתר נבו
  3. ^ עדו בן פורת, גפני למרב מיכאלי: מקומך בדגל התורה, באתר ערוץ 7, 28 בפברואר 2013
  4. ^ איילת רוזן, ‏מה הקשר בין סתיו שפיר לרן דנקר?, באתר ‏מאקו‏‏, ‏19 בינואר 2015‏
  5. ^ רענן שקד, הלילה של אתי, באתר ynet, 6 באוגוסט 2003
  6. ^ חברת הכנסת מרב מיכאלי – פעילות ציבורית ופרסומים, באתר הכנסת
  7. ^ רוני זינגר, חיזוק נשי: מרב מיכאלי שוקלת הצטרפות להתארגנות השמאל, באתר הארץ, 15 בנובמבר 2008
  8. ^ 1 2 3 4 5 6 חברת הכנסת מרב מיכאלי – תפקידים בכנסת, באתר הכנסת
  9. ^ תוצאות הבחירות בפריימריס לרשימת העבודה לכנסת ה-20, באתר מפלגת העבודה
  10. ^ חיים לוינסוןח"כ מיכאלי פעלה למנות מקורבת לראשות עמותה, והבטיחה לגייס תרומות, באתר TheMarker‏, 26 באוקטובר 2016
  11. ^ יובל קרני, סתיו שפיר התפטרה מהכנסת, מרב מיכאלי תיכנס במקומה, באתר ynet, 30 ביולי 2019
  12. ^ יורי ילון, ‏מרב מיכאלי: "אהיה אופוזיציה בתוך הקואליציה", באתר ישראל היום, 5 באפריל 2020
  13. ^ ועידת העבודה אישרה: הסמכות לבחירת יו"ר המפלגה תועבר אליה, באתר וואלה!‏, 29 בנובמבר 2020
  14. ^ אריק בנדר, ‏ביהמ"ש קבע: יתקיימו פריימריז בעבודה; מיכאלי הודיעה שתתמודד, באתר מעריב אונליין, 3 בינואר 2021
  15. ^ יערה שפירא, הפריימריז בעבודה: מרב מיכאלי נבחרה לראשות המפלגה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 24 בינואר 2021
  16. ^ יהודה שלזינגר, ‏מרב מיכאלי: "מחנה השמאל הוא קורבן אלימות, ומתנהג כקורבן אלימות", באתר ישראל היום, 7 בינואר 2021
  17. ^ יערה שפירא, זאב קם וערן זינגר, איציק שמולי הודיע: פורש מהחיים הפוליטיים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 03 בפברואר 2021
  18. ^ יערה שפירא, פרסום ראשון: עמיר פרץ מתפטר מהכנסת ופורש ממפלגת העבודה, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 26 בינואר 2021
  19. ^ מערכת N12, ‏תוצאות הפריימריז לרשימת העבודה: בר לב ראשון, אמילי מואטי שנייה; במקום החמישי - אפרת רייטן, באתר ‏מאקו‏‏, ‏1 בפברואר 2021‏
  20. ^ לייב עם מרב מיכאלי (ביוונית), בדיקה אחרונה ב-4 בפברואר 2021 
  21. ^ צבי זרחיה, הכנסת ה-20: שיאנית הצעות החוק הפרטיות, באתר כלכליסט, 4 ביוני 2018
  22. ^ חוק ביטול מאסר חייבים בהוצאה לפועל, מרב מיכאלי
  23. ^ [https://m.knesset.gov.il/Activity/Legislation/Laws/Pages/LawBill.aspx?t=LawReshumot&lawitemid=550617 חוק ההוצאה לפועל (תיקון מס' 43), התשע"ד-2014
  24. ^ אושר סופית: מובילי נפטר לא יורשו למכור מוצרים ושירותים נוספים למשפחה האבלה, באתר הכנסת, ‏5 בדצמבר 2016
  25. ^ חוק ההוצאה לפועל – הפטר לחייב מוגבל באמצעים, מרב מיכאלי
  26. ^ שחר אילן, אושר בקריאה ראשונה: חוק מחיקת חובות בהוצאה לפועל, באתר כלכליסט, 13 בפברואר 2018
  27. ^ חוק השיפוט הצבאי (תיקון מס' 75), התשע"ח-2018, main.knesset.gov.il
  28. ^ חוק הסיוע המשפטי (תיקון מס' 20), התשע"ז-2017, main.knesset.gov.il
  29. ^ שחר אילן, הכנסת אישרה: העלאת גיל הפרישה לנשים תידחה לפברואר 2018, באתר כלכליסט, 24 ביולי 2017
  30. ^ חוק גיל פרישה (תיקון מס' 6), התשע"ז-2017, main.knesset.gov.il
  31. ^ חוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד) (תיקון מס' 15), התשע"ו-2016, main.knesset.gov.il
  32. ^ חוק הפסיכולוגים (תיקון מס' 7), התשע"ה-2014, main.knesset.gov.il
  33. ^ חוק הקולנוע (תיקון מס' 4), התשע"ה-2014, main.knesset.gov.il
  34. ^ תיקון לחוק תובענות ייצוגיות – הסדרי פשרה והסתלקות, מרב מיכאלי
  35. ^ שחר אילן, הכנסת אישרה: קציני משטרה יוכלו לחסום קווי טלפון המשמשים לפרסום שירותי זנות, באתר כלכליסט, 12 במרץ 2018
  36. ^ יובל בגנו, ‏חוק התשלום לניצולי שואה של ח"כ מיכאלי עבר בקריאה שלישית, באתר מעריב אונליין, 25 בדצמבר 2017
  37. ^ מרב מיכאלי מפשילה את חולצתה בשידור חי, סרטון באתר YouTube
  38. ^ מרב מיכאלי, לאזרח את הפיראטים, באתר ynet, 17 ביולי 2000
  39. ^ מרב מיכאלי, אין מה לחקור, באתר הארץ, 3 ביוני 2010
  40. ^ קובץ וידאו אז למה באמת אני מדברת בלשון נקבה?, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 3:17)
  41. ^ מרב מיכאלי, חדוות הקריסה, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2012
  42. ^ קובץ וידאו אפליית נשים בשפה העברית?, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 5:46)
  43. ^ מרב מיכאלי, הצעת תיקון לחוק הדיינים – כשירות למנהל בתי הדין הרבניים
  44. ^ מרב מיכאלי, הצעת תיקון לחוק יסוד הכנסת – ייצוג מינימלי לשני המינים ברשימת מועמדים
  45. ^ קובץ וידאו לאן מרב מיכאלי רוצה לקחת אותנו?, סרטון באתר יוטיוב (אורך: 2:43)
  46. ^ זאב קליין, ‏איסור משלוחים חיים לשחיטה – אושר בטרומית, באתר ישראל היום, 14 בנובמבר 2018
  47. ^ מרב מיכאלי, הצעת חוק אימוץ ילדים – אימוץ על ידי אזרח ישראלי
  48. ^ קובץ וידאו מי כאן פמיניסטית – חברת הכנסת מרב מיכאלי (המחנה הציוני), סרטון באתר יוטיוב (אורך: 1:34)
  49. ^ מרב מיכאלי, חברות, הגיע הזמן, באתר הארץ, 7 ביולי 2009
  50. ^ מרב מיכאלי: "לא לשלוח ילדים לצבא", באתר ynet
  51. ^ גב האומה – ראיון עם ח"כ מרב מיכאלי (בגרמנית), בדיקה אחרונה ב-4 בפברואר 2021 
  52. ^ מרב מיכאלי, רחם משלו, באתר הארץ, 1 במאי 2011
  53. ^ סרטונים Cancel Marriage: Merav Michaeli at – הרצאתה של מיכאלי, בערוץ YouTube‏ של TEDx (באנגלית)
  54. ^ יהודה יפרח, ‏"הכרוניקה דצמבר 2017", השילוח 7, נובמבר 2017
  55. ^ מעריב אונליין, ‏דברי מרב מיכאלי מעוררים סערה: "מרגיש שאת הרעיון שלה ניסו על ילדי תימן", באתר מעריב אונליין, 17 באוקטובר 2017; "לילד יכולים להיות יותר משני הורים": ריאיון של ח"כ מיכאלי עורר סערה, באתר וואלה!‏, 18 באוקטובר 2017
  56. ^ וואלה! תרבות‏, "לא מצטערת שלא הבאתי ילדים, אף פעם לא רציתי להיות אימא", באתר וואלה!‏, 04 ביולי 2018
  57. ^ חברת הכנסת מרב מיכאלי – פרטים אישיים, באתר הכנסת
  58. ^ "צדק ברחוב קטן". Ynet (בעברית). בדיקה אחרונה ב-5 בפברואר 2021.