מרג'ורי גרנה
 | |
| לידה |
13 בדצמבר 1910 מילווקי, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
16 במרץ 2009 (בגיל 98) בלאקסבורג, ארצות הברית |
| מקום לימודים |
מכללת ולסלי, אוניברסיטת הרווארד, מכללת רדקליף |
| מוסדות | |
| תחומי עניין |
פילוסופיה |
| עיסוק |
סופרת, מרצה באוניברסיטה, פילוסופית, ביולוגית |
| מדינה |
ארצות הברית |
| פרסים והוקרה |
עמיתת האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים |
  | |
מרג'ורי גליקסמן גרנה (באנגלית: Marjorie Glicksman Grene ; 13 בדצמבר 1910 - 16 במרץ 2009) הייתה פילוסופית אמריקאית. גרנה נחשבה למייסדת הפילוסופיה של הביולוגיה. היא התפרסמה בזכות תאוריות חדשניות, פירושים מעניינים ומשמעותיים בנושאי אקזיסטנציאליזם, אבולוציה, פילוסופיה, הגדרת מינים, זואולוגיה וביולוגיה.[1]
גרנה כתבה כ-13 ספרים. הבולטים שבהם: "חופש נורא: ביקורת על אקזיסטנציאליזם" (1948) ו"היודע והידוע" (1966) ו"הברית הפילוסופית" (1995).[1][2][3]
קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרג'ורי גרנה נולדה ב-1910 במילווקי, ויסקוסין ונפטרה ב-2009 בלוקסמבורג, וושינגטון. היא סיימה את לימודיה ב-1931 במכללת ולסלי במרכז לזואולוגיה שם קיבלה את התואר הראשון בזואולוגיה, היא המשיכה ללמוד ונסעה לגרמניה, ולאחר מספר שנים חזרה לארצות הברית ללמוד פילוסופיה.
ב־1937 הייתה מדריכה באוניברסיטת שיקגו, שם הכירה והתחתנה עם דוד גרנה (אנ') בשנת 1944. בעקבות שאיפתו של בעלה להיות חקלאי עברה אחריו מהעיר לחווה באילינו, שם התמידה לקום השכם מדי בוקר כדי ללמוד ולכתוב פילוסופיה, לפני שהחלה את עבודתה בחווה.
בשנת 1952 עברה המשפחה לאירלנד. החיים בחווה לימדו את גרנה לקח ולאחר 43 שנים (ב-1995) כתבה ספר הנקרא "הברית הפילוסופית" ובו כתבה "חובות חקלאיות ופילוסופיות מורכבות לא יתערבבו."
דוד ומרג'ורי התגרשו ב-1961 לאחר 17 שנות נישואין. לאחר הגירושין גרנה החליטה לחזור לעיר ולהמשיך ללמוד פילוסופיה אקדמית.[3][2]
פעילות אקדמית[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1932, בעקבות סיום לימודיה וקבלת התואר בזואולוגיה, נסעה גרנה לגרמניה, שם השתתפה בהרצאותיהם של הפילוסופים הגרמנים מרטין היידגר וקרל יאספרס.[2] עם חזרתה לארה״ב הלכה ללמוד פילוסופיה במכללת רדקליף ועבדה ביחד עם דייוויד פראל, ואלפרד נורת' וייטהד. בסוף לימודיה קיבלה דוקטורט לפילוסופיה.
בשנים 1937–1944 הייתה גרנה מרצה באוניברסיטת שיקגו, שם השתתפה בסמינרים המפורסמים שניהלו רודולף קרנפ וקרל (פיטר) המפל.[1] ב־1948 פרסמה את ספרה "החופש הנורא" בו הביעה את ביקורתה על הזרם האקזיסטנציאליסטי בפילוסופיה (ביקורת שהמשיכה ב-1957, כשפרסמה את הספר "מרטין היידגר", בו היא דנה בתאוריות ובעמדות האקסיסטנציאליסטיות בהן החזיק מרטין היידגר).[2]
ב-1958 גרנה החליטה לחזור להוראה. בשיקגו היא פגשה את מיכאל פולני הפילוסוף והמדען הבריטי הונגרי, ובסופו של דבר סייעה לו לפתח את ספרו החשוב "ידע אישי".[1]
עד 1960 מילאה גרנה תפקידים באוניברסיטת לידס ולאחר מכן עד 1962 באוניברסיטת בלפסט, שם הרצתה בפילוסופיה. ב-1965 חזרה לארצות הברית כדי ללמד פילוסופיה באוניברסיטת קליפורניה, דייוויס. היא כיהנה שם כיו״ר המחלקה לפילוסופיה במשך כ-13 שנים.
בשנת 1967, בזמן שהותה בדייוויס, העבירה סדרת הרצאות ופרסמה את ספרה ״הבנת הטבע: מאמר על הפילוסופיה של הביולוגיה." ספר זה הפך אותה לאחת מחלוצות הדיון בפילוסופיה של הביולוגיה.
ב־1982 ניהלה גרנה סדרת סמינרים משפיעים ומכוני קיץ בנושאי מדעי הרוח והמדעים הפילוסופיים. היא הייתה בעלת השפעה על הקמתה של האגודה הבין לאומית להיסטוריה, פילוסופיה וביולוגיה. אגודה זו הקימה ב-1995 פרס למלומדים צעירים על שמה.[3]
בשנת 1988 גרנה הפכה לפרופסורית בכירה באוניברסיטת וירג'יניה טק שבלוקסמבורג.
בשנת 2002 הפכה לאישה הראשונה שספריה נכללו ב"ספרייה לפילוסופיים החיים" (Library of Living Philosophers (אנ')) בתוך סדרת ספרים של הפילוסופיים המשפיעים והשנויים במחלוקת ביותר.
בגיל 92, פרסמה ביחד עם דוד דיפו את "הפילוסופיה של הביולוגיה: היסטוריה אפיזודית."[2]
משנתה הפילוסופית[עריכת קוד מקור | עריכה]
גרנה התבססה בספריה על רעיונותיהם של אריסטו ופילוסופים קדומים אחרים. גרנה ידעה שכדי להבין את המאפיינים הפיזיים של אורגניזם יש צורך בידע על התפקודים של כל אחד מחלקי האורגניזם, כולל תאיו וגנו.
האינטרסים הפילוסופיים של גרנה היו נרחבים, והתאוריות שלה לא נגעו רק בביולוגיה אלא גם בידע אנושי. התובנות שלה על הפילוסופיה של תורת ההכרה (אפיסטמולוגיה) היו משפיעות ביותר והושרשו בספרה "היודע והידוע" (1966). גרנה התנגדה ודחתה את התאוריות של הפילוסוף הצרפתי והמתמטיקאי רנה דקארט.[2]
חשיבתה ורעיונותיה של גרנה תרמו לקידום נקודות מבט פילוסופיות על המדע, הידע וחיים.
רשימת כתביה של מרג'ורי גרנה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פילוסופים מדברים בעצמם: מדקארט ועד קאנט. קריאות בפילוסופיה של הרנסאנס וההארה (1940) עם תומאס ורנור סמית' (אנ')
- חופש נורא: ביקורת על אקזיסטנציאליזם (1948)
- תפיסת העולם לפיזיקה מאת מתרגם- Carl Friedrich von Weizsäcker (אנ')
- מרטין היידגר (1957)
- פילוסופים מדברים בעד עצמם: מדקרט ועד לוק (1958)
- מבוא לאקזיסטנציאליזם (1959)
- דיוקן של אריסטו (1963)
- פילוסופים מדברים בעצמם: עורך ברקלי, הום וקאנט (1963)
- היודע והידוע (1966)
- גישות לביולוגיה פילוסופית (1968)
- האנטומיה של הידע: מאמרים שהוצגו לקבוצת המחקר בנושא יסודות האחדות התרבותית, מכללת בוודוין, (1965 ו- 1966)
- לעורך אחדות הידע (1969)
- צוחק ובוכה: מחקר על גבולות ההתנהגות האנושית מאת מתרגם הלמוט פלסנר (אנ') (1970) עם ג'יימס ספנסר צ'רצ'יל
- פרשנויות חיים ונפש: מאמרים סביב בעיית הפחתה (1971)
- ז'אן-פול סארטר (1973)
- שפינוזה: אוסף מאמרים ביקורתיים (1973)
- הבנת הטבע: מאמר בפילוסופיה של הביולוגיה (1974)
- מסיבות פילוסופיה באירופה ומחוצה לה (1976)
- נושאים בעורך הפילוסופיה של הביולוגיה (1976) עם אוורט מנדלסון
- ממדי הדרוויניזם: ערכות נושא ונושאים נגדיים בעורך התאוריה האבולוציונית של המאה העשרים (1983)
- דקארט (1985)
- עורך שפינוזה והמדעים (1986)
- הברית הפילוסופית (1995)
- דקארט ובני דורו: עורך מדיטציות, התנגדויות ותגובות (1995) עם רוג'ר אריו.
- מנגנון הלב: הארווי ודקרט מאת מתרגם תומאס פוקס (2001)
- מבקריו הראשונים והאחרונים של מלברנצ'ה: סיימון פוש ודורטוס דה מאירן (2002) עם ריצ'רד א'ווטסון
- התנצלות בפני ריימונד סיבונד מאת מתרגם מונטיין (2003) עם רוג'ר אריו
- פילוסופיה של ביולוגיה: היסטוריה אפיזודית (2004) עם דייוויד דיפו
- הידיעה וההוויה: מאמרים מאת מייקל פולני, עורך ג'ופרוי סנט הילייר מאת הרווה לה גיאדר.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- מרג'ורי גרנה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 4 Douglas Martin, Marjorie Grene, a Leading Philosopher of Biology, Is Dead at 98, The New Nork Times, 28/5/2009
- ^ 1 2 3 4 5 6 Kara Rogers, Marjorie Grene, ENCYCLOPADIA BRITANNICA, 16/11/2016
- ^ 1 2 3 James R. Griesemer Michael V. Wedin Arthur M. Shapiro, IN MEMORIAM, University Of California