בשארה מרג'יה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף מרג'ייה בשארה)
בשארה מרג'יה
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 1954 (בן 70 בערך)
נצרת, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת חיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

בשארה מרג'יהערבית: بشاره مرجية; נולד ב-1954) הוא סופר, מסאי ומתרגם ערבי ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשארה מרג'יה נולד ב-1954 למשפחה ערבית נוצרית בכפר יפיע שליד נצרת. לאחר לימודיו התיכוניים הוא החל ללמוד באוניברסיטת חיפה, בה סיים תואר ראשון (בשנת 1979) ותואר שני (בשנת 1982) בשפה וספרות הערבית - שניהם בהצטיינות. בשנת 1996 סיים את עבודת הדוקטורט בשפה וספרות ערבית באוניברסיטת תל אביב. התיזה עסקה בייצוג האישה ומעמדה בספרות הערבית הקלאסית. בהמשך לימד באוניברסיטת חיפה, באוניברסיטה הפתוחה ובמספר מכללות אקדמיות.

ספרו "דמות האישה בספרות הערבית הקלאסית" (בערבית: شخصية المراة في الادب العربي القديم) זכה לביקורות משבחות בעולם הערבי, והפך לרב-מכר במספר מדינות. הספר זיכה אותו בפרס נשיא המדינה לספרות לשנת 2005 (בשיתוף האוניברסיטה העברית). חברי הוועדה ציינו כי לספר תרומה חשובה להבנת מעמדה החברתי והספרותי של האישה בימי הביניים.[1]

בשנת 2005 קיבל ד"ר מרג'יה את תעודת יקיר המגזר הערבי[דרושה הבהרה].

הוא פרסם מספר ספרים בערבית שעסקו בספרות ילדים ובייצוג האישה בספרות. זאת, לצד עשרות מאמרים שפורסמו בכתבי עת ובעיתונים מקומיים. בנוסף, חיבר עשרות ספרי ילדים ותרגם מספר רב של ספרי ילדים משפות זרות, ובפרט מעברית, לערבית.

כיום מנהל ד"ר מרג'יה את המרכז הארצי לספרות ילדים ערבית בישראל, הנמצא בעיר נצרת.

מרג'יה נשוי ואב לשלושה, מתגורר בנצרת.

מספריו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הוצאה לאור של כתב היד "ספר העטרות על תככי הגזרות" (בערבית: "العنوان في مكايد النسوان").
  • הקבצנות במקאמות (בערבית: "الكديه في المقامات").
  • עאישה ואירוע האפק (בערבית: "عائشه وحادثة الافك").
  • ניתוח סיפור "השינה" לעבד א-רחמן אל-ח'מיסי (בערבית: "قصة النوم" لعبد الرحمن الخميسي).
  • הנביא יוסף (בערבית: "النبي يوسف").
  • האמצעים הלשוניים ברומן "אל-מסאביח א-זורק" לחנא מינא (בערבית: الأساليب اللغويه في رواية "المصابيح الزرق" لحنا مينا).
  • הניגודים ברטוריקה הערבית (בערבית: "الطباق").
  • המבנה והצורה בקובץ השירים "סקט א-זנד" לאבו אל-עלאא אל-מערי (בערבית: "المبنى والشكل في ديوان سقط الزند")
  • ניתוח הרומן "קהיר החדשה" לנגיב מחפוז (בערבית: "القاهره الجديده" لنجيب محفوظ).

ספרות ילדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • הילדים והחינוך המיני: מסר דתי וחינוכי (בערבית: "الأطفال والتربيه الجنسيه: رساله دينيه وتربويه").
  • התרגום לילדים: לימוד וחינוך (בערבית: "الترجمه للاطفال: تثقيف واتصال").
  • הפחדת ילדים, הרס לגילאים (בערבית: "تخويف الأطفال, هدم للأجيال").
  • אלימות נגד ילדים: מקור לפשיעה ולהזנחה (בערבית: "العنف ضد الأطفال يدفعهم للجنوح والاهمال")

ועוד מספר גדול של מחקרים וחיבורים שעסקו בספרות ילדים.

תרגומים (רשימה חלקית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "חיבוק" מאת דויד גרוסמן
  • "על הגשר הקט" מאת עילם בן דרור
  • "הסוד של צופית" מאת מרים רות
  • "האגדה על השיח הקטן" מאת אסנת ישפה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]