לדלג לתוכן

מרגוט בקה-גרינג

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרגוט בקה-גרינג
Margot Becke-Goehring
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 10 ביוני 1914
אלנשטיין, גרמניה
פטירה 14 בנובמבר 2009 (בגיל 95)
היידלברג, גרמניה
שם לידה גרינג
ענף מדעי כימיה אי-אורגנית
מקום לימודים אוניברסיטת האלה-ויטנברג עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת היידלברג עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
  • מדליית גמלין ביילשטיין (1980)
  • Alfred Stock Memorial Prize (1961) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן זוג פרדריך בקה
תרומות עיקריות
  • האישה הראשונה שמונתה כרקטור אוניברסיטה בגרמניה, חוקרת תרכובות גופרית-זרחן וגופרית חנקן
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מרגוט בקה-גרינג (10 ביוני 1914 – 14 בנובמבר 2009[1]) הייתה פרופסור לכימיה אי-אורגנית באוניברסיטת היידלברג והייתה האישה הראשונה שכהנה כרקטור של אוניברסיטה במערב גרמניה – באוניברסיטת היידלברג.[2][3][4] היא הייתה גם המנהלת של מכון גמלין לכימיה אי-אורגנית של אגודת מקס פלנק שפרסם את ה־Gmelins Handbuch der anorganischen Chemi.[5] היא למדה כימיה בהאלה ובמינכן, וסיימה את הדוקטורט שלה באוניברסיטת האלה. על מחקריה על הכימיה של יסודות השורה השנייה במערכה המחזורית, היא זכתה בפרס לזכרו של אלפרד סטוק.[6][7] אחת התרומות הבולטות שלה לכימיה אנאורגנית הייתה עבודתה על הסינתזה והמבנה של פולי (גופרית ניטריד), שהתגלה מאוחר יותר כמוליך העל הלא מתכתי הראשון.[7][8] על הצלחתה בעריכת ה־Gmelins Handbuch der anorganischen Chemie, היא קיבלה את המדליה לזכר גמלין-ביילשטיין.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקה-גרינג סיימה את בחינות הבגרות שלה בארפורט ב-1933. היא למדה כימיה בהאלה ובמינכן. היא סיימה את הדוקטורט שלה בשנת 1938. בשנת 1944 סיימה את ההכשרה שלה במכון של קארל זיגלר באוניברסיטת האלה. לאחר מלחמת העולם השנייה, בקה-גרינג פונתה על ידי הממשל הצבאי האמריקאי לאזור הכיבוש האמריקאי. בשנת 1946, היא התחילה להרצות בנושא כימיה אי-אורגנית באוניברסיטת היידלברג. עקב ההרס לאחר מלחמת העולם השנייה, היא נאלצה לכתוב את הערות ההרצאה הראשונות שלה על סמך זיכרונה וניסויים שערכה במעבדה לכימיה.[3] ב-1947 היא הפכה לפרופסור, וקודמה לפרופסור מן המניין ב-1959. בין הדוקטורנטים שלה היו Lieselotte Feikes ורולף אפל.[9]

מ-1966 עד 1969, היא הייתה האישה הראשונה בתפקיד רקטור של אוניברסיטה במערב גרמניה.[4] היא עזרה ליזום את החוק שקדם ל־BAFöG, חוק המסדיר את תמיכת המדינה בחינוך התלמידים בגרמניה.[4] תנועת הסטודנטים הגרמנית של 1968 התרחשה כשכהנה כרקטורית. כרקטורית, היא אסרה על הורסט מאהלר, שהיה מעורב בתנועת הסטודנטים הגרמנית לנאום באוניברסיטה.[4] התנועה וההתפרעויות שנגרמו בעקבותיה עצרו במידה רבה את הרפורמות באוניברסיטאות שיזמה כדי להתמודד עם הבעיות הכספיות והליקויים במבנים בתקופה בה מספר הסטודנטים שנרשמו לאוניברסיטה עלה מאוד. ועדה אוניברסיטאית פיתחה חוקה בסיסית חדשה לאוניברסיטה שלא עלתה בקנה אחד עם דעותיה של בק-גרינג על הוראה ומחקר חופשיים מפוליטיזציה. בעקבות שינוי זה, היא פרשה מתפקידה כרקטור, ועזבה את האוניברסיטה ב-1969. באותה שנה, היא הפכה למנהלת של מכון גמלין לכימיה אי-אורגנית של אגודת מקס פלנק בפרנקפורט, שם הייתה אחראית להוצאת- Gmelin Handbuch. היא נשארה כמנהלת המכון עד פרישתה ב-1979. היא הייתה גם יושבת ראש המועצה המדעית של אגודת מקס פלאנק, חברה במועצת המנהלים של איגוד הכימאים הגרמניים וחברה במועצת הפיקוח של באייר AG. היא הייתה נשואה לכימאי התעשייתי ד"ר פרידריך בק.[3]

מחקר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילה פרסמה תחת השם Goehring ומאוחר יותר (לאחר נישואיה) Becke-Goehring, היא חקרה את הכימיה של יסודות השורה השנייה במערכה המחזורית.[10] עבודתה הראשונית התמקדה בחומצות גופרתיות והלידי גופרית.[11] מאוחר יותר, היא התעניינה במיוחד בתרכובות גופרית-חנקן וזרחן-חנקן.[10][11] עבודתה על טטרה-סולפור טטרניטריד (S4N4) סימנה התחלה של מחקר בן עשרות שנים על תרכובות אי-אורגניות הטרוציקליות פעילות אלו. היא גם הצליחה לקבוע את המבנה והכימיה של פולי (גופרית ניטריד) שהתברר מאוחר יותר כמוליך העל הלא מתכתי הראשון.[7][8][12] יתר על כן, היא עבדה על מערכות טבעתיות בנות שמונה אטומים (למשל הפטגופרית אימיד S7NH ו־N4S4F4), על טבעות בנות שישה אטומים (למשל N3S3X 3 (X=F,Cl) ו-N3[S(O)Cl]), ועל מערכות טבעתיות הכוללות אטומי גופרית, חנקן וחמצן וכן אטומי גופרית, חנקן ופחמן.[11] היא בצעה גם מחקרים מקיפים על התגובות להפיכת PCl5 לכלורידי זרחן ניטריד (למשל P3NCl12),[13][14][15] בהם ניתן היה לבודד ולאפיין מספר שלבי ביניים.[11] בנוסף, היא חקרה בשנות ה-70 סולפידים של זרחן ותרכובות גופרית זרחניות אחרות.[11]

Tetrasulfur tetranitride, תרכובת מולקולרית בינארית שהחקרה על ידי בקה-גרינג

פרסים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

על מחקרה בכימיה אנאורגנית, היא קיבלה את הפרס לזכרו של אלפרד סטוק בשנת 1961.[6][10] בשל הישגיה, היא גם מונתה כחברה בשלוש אקדמיות למדעים: האקדמיה למדעים לאופולדינה,[16] האקדמיה למדעים ומדעי הרוח של היידלברג,[17] והאקדמיה למדעים ומדעי הרוח של גטינגן.[18] היא גם קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת שטוטגרט. על עבודתה על Gmelins Handbuch der anorganischen Chemie, היא זכתה במטבע הזיכרון Gmelin-Beilsteil בשנת 1980. בשנת 2017 החלה אוניברסיטת היידלברג בסדרת הרצאות לזכרה.[19]

פרסומים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מלבד עבודת הדוקטורט וההובילציה שלה, בקה-גרינג פרסמה מספר ספרי לימוד על כימיה וספרים על ההיסטוריה של הכימיה:

  • Die Kinetik der Dithionsäurespaltung (מסה 1938)[11]
  • Über die Sulfoxylsäure (Habilitation 1944)[11]
  • Becke-Goehring, Margot (1983), Rückblicke auf vergangene Tage (אוטוביוגרפיה), הדפס פרטי מוגבל, היידלברג.[20]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • "Margot Becke-Goehring" (PDF). www.gdch.de (בגרמנית). pp. 23–25. נבדק ב-2018-12-15.
  • Rüegg, Walter; Fluck, Ekkehard (2013). Die Entwicklung der deutschen Universität. Heidelberg: Winter. ISBN 9783825373566. OCLC 874143733.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ "Margot Becke-Goehring - Unlearned Lessons". www.unless-women.eu. אורכב מ-המקור ב-2018-07-19. נבדק ב-2018-12-17.
  2. ^ "Margot Becke-Goehring" (PDF). www.gdch.de (בגרמנית). pp. 23–25. נבדק ב-2018-12-15.
  3. ^ 1 2 3 Schwarzl, Sonja M.; Servaty, Sabine; Kruse, Andrea (2002). "Zum Beispiel: Margot Becke-Goehring". Nachrichten aus der Chemie (בגרמנית). 50 (1): 77–78. doi:10.1002/nadc.20020500132. ISSN 1868-0054.
  4. ^ 1 2 3 4 "Margot Becke-Goehring - Universität Heidelberg". www.uni-heidelberg.de (בגרמנית). נבדק ב-2019-01-25.
  5. ^ Gmelin Handbuch der Anorganischen Chemie, Springer Nature
  6. ^ 1 2 "GDCh-Preise | Gesellschaft Deutscher Chemiker e.V." www.gdch.de (בגרמנית). נבדק ב-2018-12-17.
  7. ^ 1 2 3 Goehring, Margot (1956). "Sulphur nitride and its derivatives". Quarterly Reviews, Chemical Society (באנגלית). 10 (4): 437. doi:10.1039/qr9561000437. ISSN 0009-2681.
  8. ^ 1 2 Kronick, Paul L.; Kaye, Howard; Chapman, Ernest F.; Mainthia, Shashikant B.; Labes, Mortimer M. (1962-04-15). "Electronic Properties of Polysulfur Nitride". The Journal of Chemical Physics (באנגלית). 36 (8): 2235–2237. Bibcode:1962JChPh..36.2235K. doi:10.1063/1.1732868. ISSN 0021-9606.
  9. ^ Filippou, Alexander C.; Niecke, Edgar (2012-09-10). "Rolf Appel (1921–2012)". Angewandte Chemie (באנגלית). 124 (37): 9350. Bibcode:2012AngCh.124.9350N. doi:10.1002/ange.201205250. ISSN 1521-3757.
  10. ^ 1 2 3 "Wer ist's? — Margot Becke-Goehring". Nachrichten aus Chemie und Technik (בגרמנית). 9 (19): 295. 1961. doi:10.1002/nadc.19610091903. ISSN 1868-0054.
  11. ^ 1 2 3 4 5 6 7 Werner, Helmut (2016). Geschichte der anorganischen Chemie: Die Entwicklung einer Wissenschaft in Deutschland von Döbereiner bis heute (בגרמנית). Weinheim, Germany. p. 330. ISBN 9783527693009. OCLC 964358572.
  12. ^ Goehring, Margot; Voigt, Dietrich (1953). "Über die Schwefelnitride (SN)2 und (SN)x". Die Naturwissenschaften (בגרמנית). 40 (18): 482. Bibcode:1953NW.....40..482G. doi:10.1007/BF00628990. ISSN 0028-1042.
  13. ^ Becke-Goehring, Margot; Lehr, Wendel (1961). "Über Phosphorstickstoff-Verbindungen, XII. Ein neues Phosphornitrid-chlorid, P3NCl12". Chemische Berichte (בגרמנית). 94 (6): 1591–1594. doi:10.1002/cber.19610940624. ISSN 1099-0682.
  14. ^ Becke-Goehring, Margot; Mann, Theo; Euler, Hans Dietrich (1961). "Über Phosphorstickstoff-Verbindungen, X: Die Synthese von zwei neuen Phosphornitrid-chloriden". Chemische Berichte (בגרמנית). 94 (1): 193–198. doi:10.1002/cber.19610940129. ISSN 1099-0682.
  15. ^ Latscha, Hans-Peter; Haubold, Wolfgang; Becke-Goehring, Margot (1965). "Über Phospharstickstoffverbindungen. XX. Zur Kenntnis der Phosphornitrid-chloride, P4N3Cl11 und P5N3Cl16". Zeitschrift für Anorganische und Allgemeine Chemie (בגרמנית). 339 (1–2): 82–86. doi:10.1002/zaac.19653390112. ISSN 1521-3749.
  16. ^ "Mitgliederverzeichnis". www.leopoldina.org (בגרמנית). נבדק ב-2018-12-15.
  17. ^ "HAdW Mitglied". www.haw.uni-heidelberg.de (בגרמנית). אורכב מ-המקור ב-2018-12-15. נבדק ב-2018-12-15.
  18. ^ Jahrbuch der Göttinger Akademie der Wissenschaften 2008 (בגרמנית). Gottinger Akademie Der Wissenschaften. Walter De Gruyter Inc. 2009. p. 51. ISBN 9783110221602. OCLC 457150050.{{cite book}}: תחזוקה - ציטוט: others (link)
  19. ^ "Margot-Becke-Vorlesung" (בגרמנית). נבדק ב-18 בדצמבר 2018. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ "Margot Becke-Goehing" (PDF) (בגרמנית). אורכב מ-המקור (PDF) ב-2018-12-18. נבדק ב-2018-12-18.
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "מרגוט בקה-גרינג".
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=מרגוט_בקה-גרינג&oldid=41072316"