מרגוט ולסטרם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מרגוט ולסטרם
Margot Wallström
Margot Wahlstrom Sveriges EU-kommissionar.jpg
לידה 28 בספטמבר 1954 (בת 64)
קוייה, וסטרבוטן, שוודיה
שם מלא Margot Elisabeth Wallström
מדינה שוודיה
עיסוק פוליטיקאית עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה המפלגה הסוציאל-דמוקרטית
בן זוג הוקן ולסטרם
שרת החוץ השוודית
3 באוקטובר 2014 – מכהן
(4 שנים ו-41 שבועות)
מונרך בתקופה קרל השישה עשר
תחת ראש ממשלת שוודיה סטפן לוון
מכהנת ←
נציגה מיוחדת למזכירות האו"ם (SRSG) לנושא אלימות מינית נגד נשים וילדים במוקדי סכסוך בעולם
2 בפברואר 201030 במאי 2012
(שנתיים ו-16 שבועות)
תחת מזכ"ל האו"ם באן קי-מון
סגן נציבת האיחוד האירופי
22 בנובמבר 20049 בפברואר 2010
(5 שנים ו-11 שבועות)
תחת נשיא הנציבות האירופית ז'וזה מנואל ברוזו
נציבה אירופאית לאיכות הסביבה
13 בספטמבר 199911 בנובמבר 2004
(5 שנים ו-8 שבועות)
תחת נשיא הנציבות האירופית רומנו פרודי
שרת הרווחה השוודית
22 במרץ 19967 באוקטובר 1998
(שנתיים ו-28 שבועות)
מונרך בתקופה קרל השישה עשר
תחת ראש ממשלת שוודיה יירן פרשון
שרת התרבות השוודית
7 באוקטובר 199422 במרץ 1996
(שנה ו-23 שבועות)
מונרך בתקופה קרל השישה עשר
תחת ראש ממשלת שוודיה ינגוור קרלסון
סגנית השר לעניינים אזרחיים בשוודיה
19881991
(כ־3 שנים)
מונרך בתקופה קרל השישה עשר
תחת ראש ממשלת שוודיה ינגוור קרלסון
פרסים והוקרה
  • דוקטור לשם כבוד (2001)
  • פרס מוניסמאניין (2009)
  • Årets väckarklocka (2012)
  • המסדר המלכותי של השרפים (6 ביוני 2008)
  • מפקדת בלגיון הכבוד
  • הפרס השוודי הבינלאומי השנתי עריכת הנתון בוויקינתונים
חתימה Margot Wallström signature.svg עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מַרְגוֹט אליזבת וַלְסְטְרֶםשוודית: Margot Elisabeth Wallström, הגייה: [ˈmarːɡɔt ˈvalːˈstrœm]; נולדה ב-28 בספטמבר 1954) היא פוליטיקאית ודיפלומטית שוודית המשתייכת למפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית של שוודיה ומכהנת כשרת החוץ של שוודיה וכחברה בקבינט של לוון (הקבינט הנוכחי) החל מ-3 באוקטובר 2014. בעלת קריירה פוליטית עניפה בפרלמנט השוודי, בממשלה השוודית, ובאיחוד האירופי. בישראל היא ידועה בעיקר עקב עמדותיה והתבטאויותיה במהלך גל הטרור הפלסטיני (2015–2016), שהתפרשו בישראל כאנטי-ישראליות.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ולסטרם נולדה בעיר סקלפטה (Skellefteå) שבשוודיה, סיימה בית ספר תיכון ב-1973, אך לא למדה לימודים אקדמיים ופתחה בקריירה פוליטית זמן קצר לאחר סיום התיכון. בשנים 1974 - 1977 כיהנה כנציבת קבילות הציבור של ליגת הצעירים הסוציאל-דמוקרטית של שוודיה (SSU). בשנת 1977 החלה לעבוד כרואת חשבון זוטרה בבנק "Sparbanken Alfa" בעיר קרלסטד שבשוודיה. במשרה זו החזיקה עד 1979, אז רצה לבחירות לפרלמנט והצליחה להיכנס ברשימת הסוציאל-דמוקרטים. היא המשיכה לכהן כחברת פרלמנט עד שנת 1985, ולאחר מכן שבה ל-"Sparbanken Alfa" כרואת חשבון בכירה (1986 - 1987). בשנת 1988 חזרה לפעילות ציבורית ומונתה לשרה לענייני הגנת הצרכן, הנשים והילדים.[1]

בשנת 1993 מונתה ולסטרם חברה בוועדה המבצעת של מפלגת הפועלים הסוציאל-דמוקרטית של שוודיה. בשנים 1993 - 1994 היא עבדה כנציבת קבילות הציבור של "TV Värmland", רשת הטלוויזיה האזורית של ורמלנד שבמערב-מרכז שוודיה. בשנים 1994 - 1996 כיהנה כשרת התרבות, ובשנים 1996 - 1998 כשרת הרווחה. בשנים 1998 - 1999 הייתה סגן נשיא בפועל של חברת "Worldview Global Media", בקולומבו, סרי לנקה.[1]

בשנים 1999 - 2004, שירתה ולסטרם כחברה בנציבות איכות הסביבה בנציבות האירופית,[1] ובין היתר היה לה תפקיד משמעותי בקידום פרוטוקול קיוטו ו-"REACH", רגולציה רחבת היקף המסדירה את מדיניות הכימיקלים במדינות האיחוד.[2] בשנים 2004 - 2009 כיהנה כנציבת אסטרטגיה תקשורתית וקשרים ארגוניים באיחוד (תיק שבוטל בשנת 2010). בנוסף כיהנה בתפקיד סגן נציב ראשון תחת נשיא הנציבות ברוזו.[1]

בשנת 2004, הייתה ולסטרם החברה הראשונה בנציבות האירופית שניהלה בלוג באינטרנט. חלק התגובות באתר שלה הפכו במהרה לאזור ויכוחים והתנצחויות בנושאים הנוגעים לפוליטיקה של האיחוד האירופי. עם דחייתה ב-2005 של החוקה האירופית בעקבות התנגדות המצביעים הצרפתים וההולנדים, הציגה ודחפה ולסטרם את "תוכנית D" (לדמוקרטיה, לדיאלוג ולדיבייט) במטרה לחבר מחדש את האזרחים לאיחוד האירופי. פעילותה בפלטפורמות הללו, כמו גם תמיכתה ב-"oneseat.eu", עצומה אינטרנטית שקראה להקמת מושב פרלמנט יחיד בבריסל (במקום 4 המושבים הקיימים - בריסל, שטרסבורג, פרנקפורט ולוקסמבורג) מסיבות פוליטיות וכלכליות והגיעה למיליון חותמים, הקנו לה מוניטין טוב אצל חלק מתושבי האיחוד ובשנת 2006 היא הוכתרה לאישה הפופולרית ביותר בשוודיה; מנגד, קיבלה פעילותה זו גם יחס שלילי, בין היתר על ידי יריבים פוליטיים, והיא כונתה גם "נציבת התעמולה".[2]

לאחר הבחירות ב-2006 בהן איבדו הסוציאל-דמוקרטים מכוחם, הודיע ראש הממשלה לשעבר גוראן פרסון על פרישתו מהחיים הפוליטיים במרץ 2007. ולסטרם נחשבה כמועמדת העדיפה ביותר להחליף את פרסון בתפקיד יושב ראש המפלגה, אך היא הבהירה שאין בכוונתה לעשות זאת.[3] לתפקיד יושבת הראש של המפלגה נבחרה מונה סהלין.

מיד לאחר בחירתה של סחלין, קיבלה ולסטרם משרה בחברה שעוסקת בפיתוח אסטרטגיות פוליטיות לקראת הבחירות הממשמשות ובאות לפרלמנט האירופי. בעקבות קבלת משרה זו על ידה, טען הליברל השוודי קרל ב. המילטון (ולאחר מכן גם פרדריק ריינפלט), שהיא מהווה הפרה של השבועה אותה נשבע כל חבר בנציבות האירופית, ובה נאמר כי על חברי הנציבות לפעול למען האינטרס של הקהיליה בלי שום השפעה מפוליטיקאים. ב-19 במרץ הצהיר סגן הדובר הראשי של הנציבות, פיה אהרנקילד-הנסן, כי משרתה החדשה של ולסטרם אינה עומדת בסתירה לתפקידה כנציבה (תפקיד אותו מילאה עד 2009).[4] בשנת 2009 ערך "האקונומיסט" סקירה של הנציבים השונים, והגדיר את ולסטרם כ"מאכזבת".[5]

ב-31 בינואר 2010 הודיע מזכ"ל האו"ם באן קי-מון בפסגת האיחוד האפריקאי שהתקיימה באתיופיה על כוונתו למנות את ולסטרם לתפקיד ראשון מסוגו של נציגה מיוחדת למזכירות האו"ם (SRSG) לנושא אלימות מינית נגד נשים וילדים במוקדי סכסוך בעולם.[6] על ייסוד תפקיד זה הוחלט בהחלטה 1888 של מועצת הביטחון של האו"ם, המבוססת על החלטות 1325 (משנת 2000) ו-1820 (משנת 2008), כי "על מזכיר האו"ם למנות 'נציג/ה מיוחד/ת' להוביל ולתאם את המאמצים לשים קץ לאלימות מינית במהלך סכסוכים ולאחריהם". ולסטרם כיהנה בתפקיד זה מאפריל 2010 עד מאי 2012, אז הוחלפה על ידי זיינב בנגורה.

ב-18 בספטמבר 2010 אישרה ולסטרם כי עם תום תקופת ההצבה שלה כנציגה מיוחדת לאו"ם, בפברואר 2012, היא תתמנה ליושבת ראש הוועד המנהל של אוניברסיטת לונד.[7]

ב-3 באוקטובר 2014, כאשר יושב ראש המפלגה הסוציאל-דמוקרטית סטפן לוון נבחר לראש ממשלת שוודיה, מונתה ולסטרם לשרת החוץ בממשלתו. אחת המטרות העיקרית של מדיניות חוץ שלה היא ששוודיה תזכה באחד המושבים שאינם קבועים במועצת הביטחון של האו"ם בבחירות שייערכו ב-2016.[8]

במהלך הקדנציה שלה חלה הידרדרות ביחסי ישראל-שוודיה בעקבות שורת התבטאויות שלה במהלך גל הטרור.

בינואר 2016, הסתבכה בפרשת שחיתות.[9] הטענה המרכזית שעלתה כנגדה הייתה שהיא קיבלה במחיר מוזל דירה בדיור ציבורי (דיור סוציאלי) בסטוקהולם בניגוד לנהלים.[10][11] בעקבות כך, קראו רבים מחברי האופוזיציה לשרה לקחת פסק-זמן ממשרדה. בתגובה הודיע ולסטרם בראיון לערוץ הטלוויזיה הממלכתי (svt) כי "איני רואה סיבה לכך (לקחת פסק זמן)", וכי "אמשיך בעבודתי". כמו כן, לאחר שיחה שערך עימה ראש הממשלה, הודיע לוון כי, מבחינתו, "נכון לכעת לא קיים שום חשש לביצוע עבירה, ועל כן הצעד הראשון הוא לחקור את העניין. [...] כמו כן, יש לי אמון מלא בשרה.".[12] בעקבות הפרשה הודיעה במסיבת עיתונאים ב-20 בינואר 2016 אנאלי נורדסטרם (Annelie Nordström), שעל פי הטענות הציעה את הדירה המדוברת לולסטרם, על כוונתה לפרוש בחודש מאי 2016 מתפקידה כיו"ר הוועד לדיור ציבורי. בדבריה הודתה נורדסטרם לעיתון אפטונבלודט על כך שחשף את הפרשה, בדבריה "הנושא מובא כעת לקדמת הבמה, וייסיע להבין מה השתבש. אני מודה לאפטונבלודט". כמו כן, הבהירה נורדסטרם כי "לא דיברתי עם השרה ולסטרם. לדעתי לא הייתה בעיה בהתנהלות, אך מובן שלאור "הרעש" שעלה בעקבות הפרשה, אני מבינה את רגישות הנושא."[13]

יחסה לישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בישראל נתפשת ולסטרם כאנטי-ישראלית בעקבות שורת התבטאויות שלה במהלך גל הטרור שהתפרשו בישראל כהאשמתה בפשעי מלחמה ושלילת זכותה להגנה עצמית.

ב-16 בנובמבר 2015, לאחר הפיגועים בפריז, התייחסה ולסטרם בראיון לערוץ טלוויזיה שוודי להקצנה של צעירים בשוודיה המצטרפים לדאעש והביאה כדוגמה את הסכסוך במזרח התיכון: "שם הפלסטינים רואים שאין להם עתיד – ועליהם לקבל את המצב המייאש או לנקוט אלימות", דבר שהוביל לכעס בישראל ולמחאה חריפה מצד משרד החוץ הישראלי. שוודיה מצדה טענה כי ולסטרם לא טענה שהסכסוך הישראלי-פלסטיני קשור לפיגועים בפריז.[14]

ב-4 בדצמבר 2015 בתגובה לשאלה מדוע היא לא מגנה את הפיגועים הפלסטיניים נגד ישראלים, היא גינתה את הפיגועים אך הסתייגה וציינה שהתגובה לא צריכה להיות הוצאה להורג ללא משפט; ותגובה זו התפרשה בישראל כהאשמתה בפשעי מלחמה וכהתרת דמם של אזרחיה.[15] לאחר מכן היא התנצלה על דבריה, וטענה כי לא הבינו אותה נכונה, ודבריה גונו מכל רחבי הקשת הפוליטית השוודית.

ב-12 בינואר 2016 אמרה ולסטרם שלדעתה "זה חיוני לפתוח בחקירה אמינה, יסודית ומקצועית כדי להבהיר האם מקרי המוות של מחבלים פלסטינים שביצעו פיגועי דקירה וירי בגל הטרור היוו הוצאה להורג ללא משפט בידי ישראל, ולהעמיד לדין את האשמים אם ימצאו".[16] לאחר מכן, התראיינה ולסטרם לתקשורת השוודית ואמרה כי "אני מתנגדת לכל ניסיון להציג את שוודיה, הממשלה או אותי כאויבים של ישראל. אנו חברים של ישראל ושל הפלסטינים ושתי המדינות רשאיות להתקיים".[17] דבריה ספגו גינויים חריפים[18] ושגריר שוודיה בישראל ספג נזיפה רשמית ממשרד החוץ.[19] ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר בקבלת פנים לכתבים הזרים בישראל כי דברי שרת החוץ של שוודיה היו "מקוממים ומטופשים".[20]

חייה האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרגוט ולסטרם נישאה בשנת 1984 להוקן ולסטרם, ולהם שני ילדים.

ב-2007 נתבקשה לכתוב הקדמה לתרגום השוודי לספרו של אל גור "האמת המטרידה".[2]

ולסטרם קיבלה תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת צ'למרס לטכנולוגיה (2001),[21] מאוניברסיטת מלרדלן, מאוניברסיטת מסצ'וסטס ומאוניברסיטת אומאו (2010).[22]

בשנת 2008 קיבלה את מדליית המלך עבור "שנים רבות של פעילות משמעותית בשוודיה ובאיחוד האירופי", מקרל השישה עשר גוסטב, מלך שוודיה.[23] בשנה זו קיבלה גם את פרס גוטנבורג על פעליותה לקידום רגולציית REACH.[24] באפריל 2014 היא מונתה לתואר "מפקדת" בלגיון הכבוד הצרפתי בהתאם להחלטתו של נשיא צרפת פרנסואה הולנד.[25]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

ולסטרם כתבה שני ספרים, יחד עם חבר הפרלמנט האירופאי גוראן פארם:

  • .Färm, Göran; Wallström, Margot (2004). Folkens Europa eller Varför är det svårt att älska EU? Hjalmarson & Högberg Bokförlag. ISBN 9189660544.
  • Färm, Göran; Wallström, Margot (2008). Elitprojekt - Nej! Folkets Europa. Bilda Förlag. ISBN 915748063X

ביוגרפיות:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מרגוט ולסטרם בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 1.3 Jackson, Guida M. (2009). Women Leaders of Europe and the Western Hemisphere: A Biographical Reference, p.211. Xlibris Corporation. ISBN 1441558454
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 Margot Wallström, Vice President of the European Commission, maximsnews.com
  3. ^ Wallström: I don't want the job, The Local
  4. ^ Wallström 'not breaking rules' by taking new job, The Local
  5. ^ "A commission report-card An end-of-term assessment of the Brussels team of commissioners", The Economist, 24 September 2009
  6. ^ Secretary-General Pledges United Nations Full Support 'to Announcement by UN Secretary-General, UN official site
  7. ^ Wallström leder Lunds universitet (בשוודית)
  8. ^ Why Sweden wants to be on the Security Council באתר government.se
  9. ^ ynet והסוכנויות, השרה השבדית שתוקפת את ישראל הסתבכה בשחיתות, באתר ynet, 16 בינואר 2016.
  10. ^ [1] באתר svd.se
  11. ^ [2] באתר אפטונבלודט (בשוודית)
  12. ^ [3] לוון תומך בולסטרם: "יש לי אמון מלא בה", באתר svd.se (בשוודית)
  13. ^ [4] אנאלי נורדסטרם תפרוש מתפקידה כיו"ר, באתר אפטונבלודט (בשוודית)
  14. ^ ברק רבידבעקבות דברי שרת החוץ השוודית: השגריר בישראל זומן לשיחת הבהרה, באתר הארץ, 16 בנובמבר 2015
  15. ^ איתמר אייכנר, שרת החוץ השבדית: ישראל מוציאה להורג מחבלים ללא משפט, באתר ynet, 5 בדצמבר 2015.
  16. ^ ההודעה המלאה, באתר ממשלת שוודיה
    רויטרס, שבדיה: לחקור "הוצאתם להורג של פלסטינים בידי ישראל", באתר ynet, 12 בינואר 2016.
  17. ^ ולסטרם רוצה לחקור "הרג ללא משפט", באתר svt‏, 12 בינואר 2016 (בשוודית).
  18. ^ דנה סומברג, אריק בנדר, ‏ליברמן נגד שרת החוץ השבדית: "הדבר היחיד שטרם עשתה הוא להצטרף למחבלים ולדקור", באתר מעריב השבוע, 12 בינואר 2016,
    עמרי נחמיאס ואמיר תיבון‏, הרצוג: "דבריה של שרת החוץ השבדית נותנים רוח גבית לטרור", באתר וואלה! NEWS‏, 12 בינואר 2016.
  19. ^ איתמר אייכנר, ישראל נזפה בשגריר שבדיה: "עמדות מזיקות", באתר ynet, 13 בינואר 2016.
  20. ^ ברק רבידנתניהו: דברי שרת החוץ של שוודיה מקוממים ומטופשים, באתר הארץ, 14 בינואר 2016
  21. ^ Margot Wallström, University of Technology Chalmers official site (בשוודית)
  22. ^ Våldsbekämpare blir hedersdoktorer, Umeå University official site (בשוודית)
  23. ^ Skifs och Wallström får kungamedalj, Gothenburg Post (בשוודית)
  24. ^ AWARD WINNER 2008, gothenburgaward.com
  25. ^ Margot Wallström élevée au grade de Commandeur dans l’ordre national de la Légion d’Honneur, La France en Suède (בצרפתית)