מרגרטה הראשונה (סרט)
 | |
| בימוי |
Charlotte Sieling  |
|---|---|
| הופק בידי |
Birgitte Skov, Lars Bredo Rahbek |
| תסריט |
Jesper Fink, Maya Ilsøe, Charlotte Sieling |
| עריכה |
Sverrir Kristjánsson |
| שחקנים ראשיים |
יאקוב אופטברו (אולף המתחזה) מגנוס קרפר Simon J. Berger תומאס גבריאלסון (Jens Due) ריצ'רד סמל Linus Nilsson Annika Hallin פול בלאקתורן (William Bourchier) ביורן פלוברג Halldóra Geirharðsdóttir Morten Hee Andersen (אריק מפומרניה) טרינה דירהולם (מרגרטה הראשונה, מלכת דנמרק) Søren Malling (Peder Jensen Lodehat) Joen Højerslev Lukáš Hložek Mathilde Wedell Wedellsborg Iva Šindelková Tinna Hrafnsdóttir Suzanne Reuter Per Kjerstad Curtis Matthew Thomas Leth Rasmussen |
| מוזיקה |
ג'ון אקסטרנד |
| צילום |
ראסמוס וידבק |
| מדינה |
דנמרק, פולין, צ'כיה, שוודיה, נורווגיה, איסלנד |
| חברה מפיצה |
שירותי ADS |
| שיטת הפצה |
וידאו על פי דרישה |
| הקרנת בכורה |
16 בספטמבר 2021 |
| משך הקרנה |
110 דק' |
| שפת הסרט |
דנית, שוודית, נורווגית |
| סוגה |
דרמה היסטורית, סרט דרמה, סרט ביוגרפי, סרט היסטורי |
| דף הסרט ב־IMDb | |
  | |
מרגרטה הראשונה (בדנית: Margrete den Første, שווק במדינות המערב בשם "מרגרטה, מלכת הצפון") הוא סרט עלילתי דני משנת 2021 שנכתב ובוים על ידי שרלוט סילינג. הסרט מתרחש על פני תקופה של חודש אחד ועוסק במרגרטה הראשונה, שבשנת 1402 מנסה להביא את בנה המאומץ, אריק מפומרניה להינשא לפיליפה מאנגליה, כדי להיכנס לברית חזקה שתוכל להבטיח את איחוד קאלמאר. כאשר גבר מופיע וטוען שהוא בנה שנפטר, נזרעים ספקות לגבי מי בעצם זכאי לכס המלכות.
זהו אחד הסרטים הדנים הגדולים ביותר אי פעם[1] והוא הוקרן בבכורה ב-16 בספטמבר 2021. הסרט התקבל היטב על ידי המבקרים.
רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]
השנה היא 1402 ואישה מנהיגה אימפריה נורדית חדשה. מרגרטה איחדה את דנמרק, נורווגיה ושוודיה באיחוד נורדי, אותו היא מנהלת באופן עצמאי באמצעות בנה המאומץ, המלך אריק. האיחוד מוקף באויבים, ולכן מרגרטה מתכננת נישואים בין אריק לנסיכה האנגלית פיליפה. ברית עם אנגליה תוכל לחזק את איחוד קאלמאר ולהבטיחו מפני התקפות אויב. אדם פרוסי מופיע לפתע בחצר המלוכה וטוען שהוא בנה המנוח אולף והוא טוען לכס המלכות אף על פי שאולף נקבר 15 שנה קודם לכן.[2]
עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הנסיכה הצעירה מרגרטה מדנמרק עדה לשפיכות הדמים הנוראה בעקבות ניצחונו של אביה, המלך ולדמר הרביעי אטרדאג, בקרב ויסבי ב-1361.
ארבעים שנה מאוחר יותר, ומרגרט, כעת מלכה, איחדה בהצלחה את דנמרק, נורווגיה ושוודיה תחת שלטונה ובכך ייסדה את איחוד קאלמאר והביאה עשור של שלום לאזור שעד כה היה ספוג בלחימה מתמדת. עם זאת, היא אינה מפעילה כוח בזכות עצמה אלא מטעם בנה המאומץ אריק מפומרניה, אותו הכתירה למלך בכל אחת משלוש הממלכות, ולמרות שהוא כבר בוגר היא ממשיכה לשלוט בשמו. בסיוע ידידה ויועצתה פדר ג'נסן לודהט, הבישוף של רוסקילדה.
בשנת 1402, מרגרטה מזמנת את הגיבורים המובילים של שלוש הממלכות לטירת קאלמאר כדי לחזות בארוסתו של אריק עם פיליפה מאנגליה, בתו של מלך אנגליה הנרי הרביעי. פיליפה מלווה בלורד אנגלי, ויליאם בורסייר, שהוטל עליו לנהל משא ומתן על התנאים הכלכליים והפוליטיים של הסכם הנישואין. מרגרטה מעוניינת במיוחד לכונן ברית צבאית חזקה עם אנגליה על מנת להרתיע התקפות של אויבי האיחוד הגרמניים, בפרט המסדר הטבטוני, השולט בפרוסיה וגם השתלט לאחרונה על האי השוודי גוטלנד.
במהלך המשתה לקבל את פני המשלחת האנגלית לקאלמאר, האציל הנורווגי אסל יונסון מספר למרגרטה שבדרך לקאלמאר הוא פגש אדם שהגיע מגראונץ (בפרוסיה) וטוען שהוא אולוף, בנה של מרגרטה. אולוף היה בילדותו מלך הן של דנמרק והן של נורווגיה, אך מת בפתאומיות בפאלסטרבו חמש עשרה שנים קודם לכן (כלומר ב-1387). באותה תקופה הוא היה בן שבע עשרה, בדיוק עומד להגיע לבגרות וליטול את השלטון בשתי הממלכות מאמו, ומאז הפיצו אויביה של המלכה שמועות אפלות שהיא רצחה אותו כדי לשמור על השלטון לעצמה. מרגרט מבטיחה לאסל שבנה מת, אבל הוא מתעקש שיזהה את האיש כאולוף. הידיעה המלהיבה הזו מתפשטת במהירות, ולכן מרגרטה מצווה על אסל להביא את האיש לקאלמאר כדי שהעניין יופסק. בינתיים, מרגרטה חושדת ברברלין, סוחר גרמני שנכח במשתה ומצווה על השומר השוודי שלה, יאקוב נילסון, ללכת אחריו כשיחזור לפרוסיה.
האיש מגראודנץ מובא לקאלמאר ונחקר בפומבי על ידי מרגרטה. הוא חוזר על טענתו כי הוא המלך אולוף ומסביר שבשנת 1387 אלמוני נשלח להרוג אותו. המתנקש לא הצליח להביא את עצמו לעבור את המעשה, ולכן במקום זאת חטף אותו ולקח אותו לפרוסיה, שם הוא מוחזק בשבי המסדר הטבטוני בחמש עשרה השנים האחרונות. לפני מספר שבועות הוא שוחרר לפתע ללא הסבר, ולאחר מכן הוא עשה את דרכו חזרה לסקנדינביה כדי לתבוע בחזרה את ירושתו החוקית. חברי המועצה הדנים והשוודיים ספקנים לגבי הסיפור הזה, אבל עמיתיהם הנורווגיים מוכנים יותר להאמין בו (כיוון שאביו של אולוף היה המלך הנורווגי הקודם, הוקון השישי), וכמה מהם, כמו אסל, טוענים שהם מכירים באדם מגראודנץ בתור אולף. מרגרט מצווה לכלוא אותו בצינוק בזמן שהיא מחליטה מה לעשות איתו.
במהלך הימים הבאים, מרגרטה מוצאת את עצמה ניצבת בפני דילמה איומה. אריק - שיאבד את הלגיטימציה שלו אם האסיר יוכר כאולוף - הופך יותר ויותר נסער ולא יציב, בעוד שהבישוף פדר קורא לה להוציא להורג את האיש מגראודנץ באופן מיידי כדי למנוע מחלוקת בין שלושת המחוזות ובורסייר מאיים לעזוב את המשא ומתן ולחזור לאנגליה עם פיליפה אלא אם כן תיפתר שאלת מעמדו של אריק במהירות. מצד שני, אסל יונסון וחברי המועצה הנורווגיים נחושים בדעתם שהאיש מגראודנץ הוא אולוף, וככל שמרגרטה מדברת אליו יותר היא מתחילה לתהות אם הוא באמת בנה. אלמנט נוסף של ספק מוצג כאשר היא מגלה שאף אחד מחברי המועצה שלה לא ראה את גופתו של אולוף לאחר מותו לכאורה, מכיוון שכולם פחדו מהידבקות מהמגפה כדי לפתוח את ארונו.
במאמץ להקל על עצמה את ההחלטה, מרגרטה מציעה שאם האיש מגראודנץ יכחיש בפומבי שהוא אולוף, אז היא תחוס על חייו. עם זאת, הוא מסרב בעקשנות לעשות זאת, ויותר מכך מציין הבישוף פדר שגם אם המתחזה היה מוותר על טענותיו, הוא עדיין יהווה איום על אריק ועל האחדות הסקנדינבית, כל עוד הוא יישאר בחיים.
למרגרטה יש בסופו של דבר הבזק של השראה והיא מבינה שהסיפור של האיש מגראודנץ על ניסיון ההתנקשות בחייו עשוי להיות שורש השמועות שהרגה את בנה. היא מעולם לא נתנה שום הוראה כזו, ויש רק אדם אחד אחר שהיה לו הסמכות לעשות זאת במקומה. היא מתעמתת עם פדר, שמודה שהוא הורה לשומרו של אולוף לרצוח אותו ומסביר שהוא פעל לטובת הכלל, שכן אולף לעולם לא יהיה שליט מקובל על השוודים כפי שהייתה מרגרטה. לכן היה צורך להיפטר מאולוף כדי שמרגרט תוכל לשמור על השלטון בדנמרק-נורווגיה ולאחר מכן להשתלט גם על שוודיה, ובכך להשלים את איחוד קאלמאר ולבסוף להביא שלום לסקנדינביה.
מרגרטה משוכנעת כעת שהאיש מגראודנץ הוא אכן בנה אולוף, אך לפני שהיא יכולה לפעול בעניין זה, אריק מייצר עד אשר ימסור עדות כוזבת על כך שהוא מלמד את האיש מגראונץ כיצד להתחזות לאולוף. לאחר שבכך 'הוכיח' שאולוף הוא מתחזה, אריק דן אותו למוות על בגידה. מרגרטה והאצילים הנורווגיים מוחים, אבל הנציגים הדנים והשוודים מגיבים לאריק, וכך גם הבישופים, בראשות פדר.
באותו ערב מרגרטה מעבירה את אסל ואולוף מתא הכלא שלו, בכוונה ששלושתם יברחו יחד לברגן, אם כי היא מבינה שזה כנראה יוביל למלחמה בין נורווגיה לדנמרק-שוודיה. עם זאת, בדיוק כשמרגרטה עומדת לחמוק מהטירה כדי להיפגש עם אולוף ואסל, יאקוב נילסון מגיע לראות אותה, לאחר שחזר לאחרונה מהבריחה שלו בפרוסיה. הוא מודיע שהמסדר הטבטוני מתכנן פלישה ליבשת שוודיה ושהמסדר תזמן בכוונה את שחרורו של אולוף על מנת לגרום למחלוקת מקסימלית בין הממלכות הסקנדינביות (ולהרוס את הברית המהוללת עם אנגליה), ובכך להותיר את איחוד קאלמאר פגיע. כשהיא מבינה שהאחדות הסקנדינבית חשובה יותר מול האיום הטבטוני מאשר רגשותיה האישיים, מרגרטה בוגדת באולוף, שנלקח מחדש במהירות על ידי אנשיו של אריק. מרגרטה מצליחה לשכנע את אריק לחוס על אסל, אבל אולוף נשרף בפומבי בחיים כבוגד לעיני אמו. משתמע שעם החזרת האחדות הסקנדינבית, המסדר הטבטוני מבטל את הפלישה המתוכננת שלו.
הסרט מסתיים בטקסט קצר הקובע שאיחוד קאלמאר נמשך עוד מאה שנים לאחר מותה של מרגרטה וטוען שהזיקה ההדוקה שקיימת עד היום בין שלוש המדינות הסקנדינביות היא בעיקר בזכותה.
שחקנים ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]
- טרינה דירהולם - מרגרטה הראשונה
- סורן מלינג - פדר
- יאקוב אופטברו - אולף המתחזה
- מורטן אנדרסן - אריק
- סיימון ברגר - יאקוב נילסון
- מגנוס קרפר - יוהאן
- ביורן פלוברג - אסל
- תומאס גבריאלסון - יינס דו
- אניקה האלין - מאלין
- דיאנה מרטינובה - פיליפה מאנגליה
- פר קיירסטאד - אלוור
- סוזן רויטר
הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסרט היה בקנה מידה גדול מההתחלה, והיה לו תקציב של 64.5 מיליון קרונות דניות.[1] מכון הקולנוע הדני העניק 20 מיליון קרונות להפקה, שהיה המענק הממשלתי הגדול ביותר בתולדות הקולנוע הדני.[2]
עם זאת, ההפקה נפגעה ממגפת הקורונה, מכיוון שצוות הצילום הגיע ל-10 ימי צילום בפראג לפני שנאלץ להפסיק ב-12 במרץ עקב התפרצות הנגיף. כדי לקבל תוספת של 8.5 מיליון המפיקים חיפשו כסף מהקרן של המלכה מרגרטה והנסיך הנריק, קרן AP Møller, קרן קרלסברג וקרן אוגוסטינוס.[1]
ביקורת והכרה[עריכת קוד מקור | עריכה]
הסרט התקבל יפה. מגזין הקולנוע Ekko העניק חמישה מתוך שישה כוכבים וכינה את הסרט "הישג מרשים בתולדות הקולנוע הדני".[3] עיתון Berlingske Tidende העניק שישה מתוך שישה כוכבים וכתב שהסרט הוא "הסרט על ההיסטוריה הדנית במשך עשרות שנים" ושיש לו "צוות שחקנים מעולה".[4] Dagbladet Information כינה את הסרט "מעוצב היטב, אמין וממוקד, והסרט מבוצע בצורה ויזואלית ומעוררת השראה."[5] Jyllands-Posten נתן חמישה מתוך שישה כוכבים ושיבח את הופעתה של טרין דירהולם.[6]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
"מרגרטה הראשונה", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
"מרגרטה הראשונה", באתר AllMovie (באנגלית)
"מרגרטה הראשונה", באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)- "מרגרטה הראשונה", באתר Metacritic (באנגלית)
"מרגרטה הראשונה", במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ 1 2 3 Margrethe den anden redder Margrete den første. Avisen.dk. Hentet 29/9-2021
- ^ 1 2 DANSK FILM OM DRONNING MARGRETE SLÅR REKORD – STATSSTØTTE PÅ 20 MILLIONER KRONER. Filmz.dk. Hentet 29/9-2021
- ^ Margrete den Første. Filmmagasinet Ekko. Hentet 29/9-2021
- ^ Sådan skal det gøres – »Margrete den Første« er den bedste film om danmarkshistorien i årtier. Berlingske Tidende. Hentet 29/9-2021
- ^ ’Margrete den Første’ er en fuldfed storfilm, hvor det centrale drama udspiller sig i Trine Dyrholms ansigt. Dagbladet Information. Hentet 29/9-2021
- ^ Anmeldelse: Trine Dyrholm fylder det hele i stærkt vinklet drama om Margrete I. Jyllands-Posten. Hentet 29/9-2021