מרגרט בובר-נוימן
 | |
| לידה |
21 באוקטובר 1901 פוטסדאם, הקיסרות הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
6 בנובמבר 1989 (בגיל 88) פרנקפורט, גרמניה המערבית |
| שם לידה |
Margarete Thüring |
| מדינה |
גרמניה |
| מקום קבורה |
בית הקברות המרכזי של פרנקפורט |
| תקופת הפעילות |
? – 6 בנובמבר 1989 |
| מפלגה |
המפלגה הנוצרית-דמוקרטית הגרמנית, המפלגה הסוציאל-דמוקרטית של גרמניה, המפלגה הקומוניסטית של גרמניה |
| בן או בת זוג |
Heinz Neumann |
| פרסים והוקרה |
צלב המפקד של מסדר המצוינות של הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (1980) |
  | |
מרגרט בובר-ניומן (בגרמנית: Margarete Buber-Neumann; 21 באוקטובר 1901 – 6 בנובמבר 1989) הייתה קומוניסטית גרמנייה, שישבה במעצר בברית המועצות ובגרמניה הנאצית.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מרגרט טורינג נולדה בפוטסדם. בשנת 1919 היא נרשמה ללימודים בבית הספר למטפלות. במהלך שנות ה-20 של המאה ה-20 היא נעשתה חברה בהמפלגה הקומוניסטית של גרמניה. בשנת 1922 היא התחתנה עם רפאל בובר, בנו של מרטין בובר. יהודית בובר אגסי בתם נולדה בשנת 1924. הזוג נפרד בשנת 1925 אך התגרש רשמית רק בשנת 1929.
בשנת 1928 היא נפגשה עם היינץ נוימן, חבר במפלגה הקומוניסטית הגרמנית וברייכסטג. הם התחתנו בשנת 1929. הזוג התגורר בספרד וכאשר הנאצים הגיעו לשלטון, הם עברו לשווייץ ובשנת 1935 גורשו לברית המועצות.
בשנת 1937, במהלך הטיהורים הגדולים בעלה של מרגרט בובר-נוימן נעצר והוצא להורג, היא נשלחה לגולאג ל-5 שנים. בהתאם להסכם ריבנטרופ–מולוטוב בשנת 1940 היא גורשה לגרמניה הנאצית, נשפטה ונשלחה לראוונסבריק. בהיותה במחנה היא התיידדה עם אורלי ולד ומילנה יסנסקי, במחנה שימשה כעוזרת של יוהנה לנגפלד.
לאחר שחרורה מהמחנה היא התגוררה תקופה קצרה בגרמניה ועברה לשוודיה. בשנת 1948 היא פרסמה ספר על תקופות המאסר בגרמניה ובברית המועצות.
בשנת 1950 מרגרט בובר-נוימן חזרה לגרמניה ופעלה בארגונים אנטי-קומוניסטיים שונים לצד ארתור קסטלר.
ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- Under Two Dictators, translated by Edward Fitzgerald (1949)
- Von Potsdam nach Moskau: Stationen eines Irrweges (1957)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- קורות חיים
- מרגרט בובר-נוימן, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
מרגרט בובר-נוימן (1901-1989), דף שער בספרייה הלאומית
