מרגרט קוונדיש, דוכסית ניוקאסל
לידה |
1623 קולצ'סטר, הממלכה המאוחדת |
---|---|
פטירה |
15 בדצמבר 1673 (בגיל 50 בערך) ממלכת אנגליה |
מדינה | ממלכת אנגליה |
מקום קבורה | מנזר וסטמינסטר |
שפות היצירה | אנגלית |
יצירות בולטות | The Blazing World |
בן או בת זוג | ויליאם קוונדיש, הדוכס הראשון של ניוקאסל (דצמבר 1645–?) |
מרגרט לוקאס קוונדיש, דוכסית ניוקאסל (באנגלית: Margaret Cavendish, Duchess of Newcastle-upon-Tyne; 1623 – 15 בדצמבר 1673) הייתה אריסטוקרטית אנגליה, פילוסופית, משוררת, מדענית, סופרת ומחזאית מהמאה ה-17. היא נולדה בשם מרגרט לוקאס, והייתה אחותם הצעירה של סר ג'ון לוקאס וסר צ'ארלס לוקאס, שהיו בעלי מנזר קולצ'סטר ותומכים בולטים של המשטר המלוכני באנגליה בזמן מלחמת האזרחים האנגלית[1]. היא עצמה הייתה בת לווייתה של המלכה הנרייטה מריה ואף גלתה עימה לצרפת, שם חיו בחצרו של המלך לואי הארבעה עשר. בשנת 1645 נישאה לדוכס ניוקאסל, ויליאם קוונדיש (שהיה אז מרקיז)[2].
קוונדיש הייתה משוררת, פילוסופית, וסופרת שכתבה פרוזה, רומנים מסות ומחזות. את יצירותיה פרסמה תחת שמה האמיתי, בתקופה בה רוב הנשים שפרסמו את כתביהן עשו זאת בעילום שם. בכתיבתה התייחסה למספר נושאים וביניהם מגדר, כוח, נימוסים, השיטה המדעית ופילוסופיה. הרומן האוטופי שלה, ״העולם הלוהט״, הוא מראשוני ז'אנר המדע הבדיוני[3]. כתיבתה הנרחבת בנושאי פילוסופיית הטבע והמדע המודרני המוקדם הייתה ייחודית, היא פרסמה יותר מתריסר יצירות מקוריות, ואם לוקחים בחשבון גם את התיקונים שפרסמה ליצירותיה, מגיע מספר פרסומיה הכולל לכעשרים ואחת[4].
קוונדיש זכתה הן לביקורת והן לשבחים על היותה כותבת ייחודית ופורצת דרך. היא דחתה את האריסטוטליזם ואת הפילוסופיה המכניסטית של המאה ה-17, והעדיפה על פניהם מודלים ויטאליים. בשנת 1667 הייתה האישה הראשונה שהשתתפה בכינוסים של החברה המלכותית של לונדון, ונמצאה בקשרים אינטלקטואליים עם הוגי הדעות הבולטים של תקופתה, ביניהם תומאס הובס, רנה דקארט ורוברט בויל. כמו כן, הייתה קוונדיש אחת החלוצות בתחום זכויות בעלי החיים, והתנגדה נחרצות לניסויים בבעלי חיים[5].
הסיפור האמיתי על לידתי, חינוכי וחיי (1656)
[עריכת קוד מקור | עריכה]קוונדיש פרסמה את האוטוביוגרפיה שלה "הסיפור האמיתי על לידתי, חינוכי וחיי" כנספח לספרה "תמונות טבע מצוירות בעפרונות מדומיינים לחיים", שפורסם בשנת 1656. בנספח זה, עוסקת קוונדיש באילן היוחסין שלה, במעמדה הסוציו-אקונומי, בעושר, בחינוך ובנישואין. קוונדיש מספרת גם על תחביביה ונימוסיה, ומספקת הצצה על גוני אישיותה: נטייה לשאפתנות, ביישנות קיצונית וטבע מהורהר. כמו כן, קוונדיש חולקת את השקפותיה בנושאי מגדר (ההתנהגויות והפעילויות הנאותות לנשים), פוליטיקה (הפרלמנטרים לעומת הרויאליסטים) ומעמד (התנהגות נאותה בקרב משרתים).
הנספח האוטוביוגרפי מכיל גם פירוט של חייה המשפחתיים, כולל ביוגרפיה קצרה של אחיה צ'ארלס לוקאס, אחד מהפרשים הבולטים במלחמת האזרחים האנגלית, שהוצא להורג על ידי הפרלמנטרים באשמת בגידה במהלך מלחמת האזרחים האנגלית השנייה. בנוסף, מתארת קוונדיש את הקשיים האישיים והכלכליים עימם התמודדו היא ובני משפחתה בעקבות המלחמה והמתיחות הפוליטית, ביניהם אובדן נכסים ואבל.
השנים המוקדמות
[עריכת קוד מקור | עריכה]אביה של קוונדיש, תומאס לוקאס, הוגלה לאחר קרב שנגמר במותו של אדם. המלך ג'יימס חנן אותו בשנת 1603, והוא שב לאנגליה[6]. קוונדיש, שהייתה הצעירה מבין שמונה אחים, בילתה זמן רב עם אחיה. היא לא זכתה לקבל חינוך פורמלי, אך נהנתה מגישה נרחבת לספרות מקצועית. כמו כן, למדה יחד עם אחיה אצל מורה פרטי, אך לדבריה, הם הקדישו לו תשומת לב מועטה בלבד, את תפקידו היא מתארת כ"פורמלי יותר מאשר מועיל". כבר בגיל צעיר החלה קוונדיש לבטא את רעיונותיה בכתב, כיוון שהתבטאויות ציבוריות של נשים בנושאים אינטלקטואלים לא היו מקובלות באותה תקופה. הגיגיה נשמרו לעת עתה בפרטיות הביתית. משפחתה הייתה משפחה בעלת אמצעים, וקוונדיש מציינת כי אמה, על אף היותה אלמנה, שמרה על המשפחה במצב כלכלי יציב, שנופל רק במעט מזה שהיה בימי חייו של אביה. היא ואחיה נהנו מגישה ל"הנאות כנות ותענוגות לא מזיקים" , הודות לאימם, שהסתדרה ללא עזרה גברית[7].
בת לווייתה של המלכה הנרייטה מריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כאשר הייתה המלכה הנרייטה מריה באוקספורד, קוונדיש ביקשה וקיבלה מאימה רשות להפוך לאחת מבנות לווייתה. קוונדיש ליוותה את המלכה בגלותה לצרפת, ובפעם הראשונה בחייה התרחקה מבני משפחתה. בניגוד לביטחון שחשה בקרב אחיה, בחברת זרים הפגינה ביישנות קיצונית. ביישנות זו נובעת, לדבריה של קוונדיש, מפחד כי תדבר או תנהג בצורה בלתי הולמת (בהיעדרם של אחיה המנחים אותה), מה שעלול לחבל בשאיפותיה להתקבל בחברה ולהיות אהובה על סביבתה. בעקבות זאת נהגה לדבר רק כשהייתה מוכרחה, מה שיצר את הרושם שהיא טיפשה. בהתייחסה לכך מציינת קנדוויש כי העדיפה להיחשב לטיפשה מאשר להיתפס כגסת רוח או מופקרת. היא התחרטה שעזבה את ביתה, וכתבה לאימה שברצונה לעזוב את חצר המלוכה, אולם אימה שכנעה אותה להישאר ולא לבייש את עצמה בעזיבה. היא נשארה בתפקידה למשך שנתיים נוספות, עד שנישאה לוויליאם קוונדיש, שהיה באותה זמן מרקיז ניוקאסל (ובהמשך נעשה דוכס).
נישואין עם ויליאם קוונדיש, המרקיז של ניוקאסל
[עריכת קוד מקור | עריכה]קוונדיש הבחינה כי בעלה אהב את ביישנותה. כמו כן, היא הצהירה כי הוא הגבר היחיד שאהבה מעודה, ואהבה זו אינה קשורה לעושר וכוח אלא להכרת תודה, תחושת חובה ונאמנות עמוקה. היא האמינה שאלו הן התכונות שבזכותן אנשים נשארים ביחד, אפילו בזמנים קשים. אלו גם התכונות שבזכותן משפחתה ובעלה עוברים בשלום את הקשיים הנגרמים להם כתוצאה מהמצב הפוליטי המתוח באנגליה. קוונדיש מעולם לא הרתה, על אף מאמציו של רופאה. לבעלה היו שני ילדים מנישואין קודמים.
בעיות כלכליות
[עריכת קוד מקור | עריכה]כמה שנים לאחר נישואיה, קוונדיש ואחיו של בעלה, סר צ'ארלס קוונדיש, חזרו לאנגליה. קוונדיש שמעה כי נדל"ן השייך לבעלה (שעוקל בשל עמדותיו הפוליטיות כתומך במשטר המלוכני) עומד בפני מכירה, וקיוותה שתוכל להרוויח מהמכירה, אך לא קיבלה דבר. לאחר שתקוותה התבדתה, החליטה כי מאמצים אלו להשיג הון אינם שווים את הטרחה, ועזבה את אנגליה כדי להיות שוב עם בעלה.
ביישנות קיצונית ובריאות
[עריכת קוד מקור | עריכה]קוונדיש טוענת בספרה "הסיפור האמיתי על לידתי, חינוכי וחיי" כי ביישנותה הקיצונית, אותה היא מכנה גם "מלנכוליה", גרמה לה להתחרט על עזיבתה את בית משפחתה לטובת חוויית חיים מחוץ לאנגליה. הטבע המלנכולי שלה בא לידי ביטוי באי-רצונה לדבר על עבודתה בציבור, אך בכתיבתה היא מתייחסת אליו בצורה סאטירית. קוונדיש מתארת את התסמינים הגופניים הנלווים למלנכוליה - חיוורון קל, חוסר יכולת לדבר ומחוות לא יציבות. היא גם מתארת דרכים להתמודד באופן עצמאי עם אותם ביטוים פיזיים[8].
אופנה ותהילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בזיכרונותיה, מספרת קוונדיש על הנאתה מאופנה, באמצעותה היא ממציאה את עצמה מחדש. בלבושה, במחשבותיה, ובהתנהגותה היא מכוונת לייחודיות, ואינה אוהבת להתלבש כמו נשים אחרות. תשוקה זו לאופנה תרמה לתשוקתה לתהילה ציבורית. כמה פסקאות בספר זכרונותיה מוקדשות לתיאור עמדתה המוסרית: אף על פי שהיא רואה את הטוב שבזולת, אין היא חושבת שזה פסול לשאוף להתעלות מעל אנשים אחרים, ושאיפתה היא לתהילת נצח. היא צפתה כי החלטתה לכתוב אוטוביוגרפיה תגרור תגובות ביקורתיות, אך לטענתה היא אינה כותבת את זכרונותיה להנאתה אלא כדי שהדורות הבאים יתוודעו למורשתה ולחייה. לדעתה, כתיבת קורות חייה הייתה מוצדקת בדיוק כמו אוטוביוגרפיות של אחרים, דוגמת יוליוס קיסר ואובידיוס.
שירים, דמיונות (1653)
[עריכת קוד מקור | עריכה]שירים, דמיונות הוא אוסף של שירים, אגרות ופרוזה שכתבה קוונדיש על מגוון רחב של נושאים, וביניהם פילוספיית הטבע, אטומים, האנשת הטבע, מיקרוקוסמוס ומאקרוקוסמוס, עולמות אחרים, מוות, קרב, ציד, אהבה, כבוד ותהילה. לפעמים, שיריה באים בצורת דיאלוג בין ישויות דוגמת "האדמה" ו"החשכה", עץ אלון והאיש הכורת אותו, מלנכוליה ושמחה ומלחמה ושלום. כפי שהבחינה מיסטרס טופ (לשעבר משרתתן של אליזבת שפלן ושל קוונדיש), כתיבתה של קנדוויש לבשה צורות שונות: שירה, הדרכה מוסרית, עמדה פילוסופית, דיאלוג ורומן פואטי. ספרה שירים, דמיונות כולל גם את "פרלמנט החיות", פרוזה המורכבת ברובה מנאומים ומכתבים, ומסתיים במחשבותיה של קנדוויש על כתיבתה שלה, וקידום כתביה הבאים.
כוונתה כיוצרת
[עריכת קוד מקור | עריכה]בחלק המסכם את הספר, מתייחסת קנדוויש לכתיבתה וטוענת כי היא מודעת לחסרונותיה, ולביקורת שעשויה להיות מופנית אליה. לדבריה, כתיבתה אינה אלגנטית דיה, וסובלת מבעיות ניסוח. כמו כן, היא מתארת קשיים לחרוז בצורה שתעביר היטב את כוונותיה. קנדוויש מצהירה כי מטרתה היא לתקשר את רעיונותיה בצורה המדויקת ביותר, גם על חשבון האלגנטיות של כתיבתה. בנוסף, קוונדיש צופה כי יבקרו את עבודה על כך שהיא אינה שימושית. בתגובה לכך היא טוענת כי היא אינה כותבת כדי ללמוד את קוראיה על אומנות, מדע או אלוהות, אלא פשוט כדי להעביר את זמנה (בו היא עושה, לתפיסתה, שימוש יעיל יותר מהרבה אחרים). טענות אלו יחזרו על עצמן פעמים רבות באיגרותיה ובשיריה.
תצפיות על פילוסופיה ניסויית (1666)
[עריכת קוד מקור | עריכה]פילוסופיית הטבע של קוונדיש
[עריכת קוד מקור | עריכה]פילוסופיית הטבע של קנדוויש דוחה תפיסות אריסטוטליות ופילוסופיה מכניסטית ומעדיפה דוקטרינות סטואיות. על אף שנשים מיעטו לכתוב על נושאים כאלו במאה ה-17, קנדוויש פרסמה שישה ספרים בנושא. קוונדיש עצמה לא רכשה השכלה פורמלית בתחום, אם כי בעלה ואחיו התעניינו אף הם בנושא ועודדו אותה להעמיק בו. בנוסף, יכול להיות כי נחשפה להגותם של פילוסופים בולטים דוגמת תומאס הובס במפגשים חברתיים. להובס הייתה ככל הנראה השפעה גדולה על פילוסופיית הטבע של קוונדיש, והיא אימצה את השקפתו המטריאליסטית, לפיה בטבע אין קיום של נפשות הנפרדות מגוף[9].
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- 'תנועת המחשבות' - מבחר כתבים, תרגום: אלינוער ברגר, דחק, סדרת דרש - כתבי מופת בפואטיקה ואסתטיקה, 2020.
עבודותיה של מרגרט קוונדיש
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Bell in Campo and The Sociable Companions. Ed. Alexandra G. Bennett. Peterborough, ON: Broadview Press, 2002
- Observations upon Experimental Philosophy'. Ed. Eileen O'Neill. New York: Cambridge UP, 2001
- Paper Bodies: A Margaret Cavendish Reader. Eds. Sylvia Bowerbank and Sara Mendelson. Peterborough, ON: Broadview Press, 2000. ISBN 978-1-55111-173-5
- Sociable Letters. Edited by James Fitzmaurice. Peterborough, ON: Broadview Press, 2004
- The Description Of A New World Called The Blazing World And Other Writings. Edited by Kate Lilley. London: William Pickering, 1992
- The Convent of Pleasure and Other Plays. Ed. Anne Shaver. Baltimore: The Johns Hopkins Press, 1999
ספרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Battigelli, Anna. Margaret Cavendish and the Exiles of the Mind. Lexington: University Press of Kentucky, 1998.
- Boyle, Deborah. The Well-Ordered Universe: The Philosophy of Margaret Cavendish. New York: Oxford University Press, 2018.
- Clucas, Stephen, ed. A Princely Brave Woman: Essays on Margaret Cavendish, Duchess of Newcastle. Aldershot: Ashgate, 2003.
- Cottegnies, Line, and Nancy Weitz, eds. Authorial Conquests: Essays on Genre in the Writings of Margaret Cavendish. Cranbury, NJ: Fairleigh Dickinson University Press, 2003
- Cunning, David. Cavendish. Routledge, 2015
- Grant, Douglas. Margaret the First: A Biography of Margaret Cavendish Duchess of Newcastle 1623–1673. Toronto: University of Toronto Press, 1957
- Jones, Kathleen Jones. Margaret Cavendish: A Glorious Fame. The life of the Duchess of Newcastle. London: Bloomsbury: ISBN 0-7475-0071-1, 1988
- Rees, Emma L. E. Margaret Cavendish: Gender, Genre, Exile. Manchester: Manchester UP, 2004
- Sarasohn, Lisa. The Natural Philosophy of Margaret Cavendish: Reason and Fancy during the Scientific Revolution. Baltimore, MA: The Johns Hopkins University Press, 2010
- Walters, Lisa. Margaret Cavendish: Gender, Science and Politics. TOC Cambridge: Cambridge University Press, 2014
- Whitaker, Kate. Mad Madge: Margaret Cavendish, Duchess of Newcastle, Royalist, Writer and Romantic. London: Chatto and Windus, 2003
מאמרים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Akkerman, N. N. W., & Corporaal, M. (2004). Mad Science Beyond Flattery: The Correspondence of Margaret Cavendish and Constantijn Huygens. Early Modern Literary Studies
- Boyle, Deborah. "Fame, Virtue, and Government: Margaret Cavendish on Ethics and Politics." Journal of the History of Ideas 67, no. 2 (April 2006): 251–289.
- Boyle, Deborah. “Margaret Cavendish on Gender, Nature, and Freedom.” Hypatia 28, no. 3 (Summer 2013): 516–32.
- Boyle, Deborah. “Margaret Cavendish on Perception, Self-Knowledge, and Probable Opinion.” Philosophy Compass 10, no. 7 (July 2015): 438–450.
- Boyle, Deborah. "Margaret Cavendish's Nonfeminist Natural Philosophy." Configurations 12 (2004): 195–227.
- Detlefsen, Karen. “Atomism, Monism, and Causation in the Natural Philosophy of Margaret Cavendish.” In Oxford Studies in Early Modern Philosophy, Vol. III, pp. 199–240. Edited by Daniel Garber and Steven Nadler. Oxford: Clarendon Press, 2006.
- Detlefsen, Karen. “Margaret Cavendish and Thomas Hobbes on Reason, Freedom, and Women.” In Feminist Interpretations of Thomas Hobbes, pp. 149–168. Edited by Nancy J. Hirschmann and Joanne H. Wright. University Park: Pennsylvania State University Press, 2012.
- Detlefsen, Karen. “Margaret Cavendish on the Relation between God and World.” Philosophy Compass 4, no. 3 (2009): 421–438.
- Detlefsen, Karen. “Reason and Freedom: Margaret Cavendish on the Order and Disorder of Nature.” Archiv für Geschichte der Philosophie 89, no. 2 (2007): 157–191.
- Dodds, Lara. "Margaret Cavendish's Domestic Experiment." Genre and Women's Life Writing in Early Modern England. Ed. Michelle M. Dowd and Julie A. Eckerele. Hampshire: Ashgate, 2007. 151–168.
- Graham, Elspeth. "Intersubjectivity, Intertextuality, and Form in the Self-Writings of Margaret Cavendish." Genre and Women's Life Writing in Early Modern England. Ed. Michelle M. Dowd and Julie A. Eckerele. Hampshire: Ashgate, 2007. 131–150.
- James, Susan. "The Philosophical Innovations of Margaret Cavendish." British Journal for the History of Philosophy 7, no. 2 (1999): 219–244.
- Kegl, Rosemary. ‘“The World I Have Made”: Margaret Cavendish, feminism and the Blazing World’’, Feminist Readings of Early Modern Culture: Emerging Subjects.Edited by Valerie Traub, M. Lindsay Kaplan, and Dympna Callaghan. Cambridge: Cambridge University Press, 1996, pp.119–141.
- Fitzmaurice, James. "Fancy and the Family: Self-characterizations of Margaret Cavendish." Huntington Library Quarterly 53.3 (1990): 198–209.
- Fitzmaurice, James. "Margaret Cavendish on Her Own Writing: Evidence from Revision and Handmade Correction." PBSA 85.3 (1991): 297–308.
- Mendelson, Sara Heller. ‘Margaret Cavendish, Duchess of Newcastle’, The Mental World of Three Stuart Women. Brighton: Harvester, 1987, pp. 12–61.
- Masten, Jeffrey. "Material Cavendish: Paper, Performance, 'Sociable Virginity.'" Modern Language Quarterly 65.1 (2004): 49–68.
- Mayer, Gertrude Townshend. "Margaret Cavendish Duchess of Newcastle." Women of Letters. Vol. 1. London: Richard Bentley & Son, 1894.
- Paloma, Dolores. Margaret Cavendish: Defining the female self. Women's Studies 1980 7.
- Price, Bronwen. "Feminine Modes of Knowing and Scientific Inquiry: Margaret Cavendish's Poetry as Case Study." Women and Literature in Britain, 1500–1700. Ed. Helen Wilcox. Cambridge: Cambridge University Press, 1996. 117–142.
- Special issue on Margaret Cavendish, In-between: Essays & Studies in Literary Criticism, Vol. 9, 2000.
- Special Issue on Margaret Cavendish, Women's Writing, Vol. 4, No.3, 1997
- Wallwork, Jo. "Disruptive Behaviour in the Making of Science: Cavendish and the Community of Seventeenth-Century Science." Early Modern Englishwomen Testing Ideas. Ed. Jo Wallwork and Paul Salzman. Surrey: Ashgate, 2011. 41–54.
- Whitemore, Clara H. "Margaret Cavendish." Woman's Word in English Fiction: From the Restoration to the Mid-Victorian Period. New York and London: G. P. Putnam's Sons, 1910.
- Woolf, Virginia. The Duchess of Newcastle’, ‘The Common Reader’ in The Essays of Virginia Woolf, Volume IV, 1925–1928. Edited by Andrew McNeillie. London: Hogarth Press, 1994, pp. 81–90.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מכרות נטושים: מרגרט קוונדיש, ״דרשות נשיות״
- כתבי מרגרט קוונדיש, דוכסית ניוקאסל בפרויקט גוטנברג (באנגלית)
- מרגרט קוונדיש, דוכסית ניוקאסל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- מרגרט קוונדיש ניוקאסל (1624?-1674), דוכסית, דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Goose, N. and Cooper, J. (1998) Tudor and Stuart Colchester. Published by Victoria County History of Essex. (ISBN 0 86025 302 3)
- ^ Cunning, David, "Margaret Lucas Cavendish", The Stanford Encyclopedia of Philosophy (Winter 2015 Edition), Edward N. Zalta (ed.), URL=<http://plato.stanford.edu/archives/win2015/entries/margaret-cavendish/>.
- ^ Khanna, Lee Cullen. "The Subject of Utopia: Margaret Cavendish and Her Blazing-World." Utopian and Science Fiction by Women: World of Difference. Syracuse: Syracuse UP, 1994. 15–34.
- ^ O'Neill, Eileen (2001). Margaret Cavendish, Duchess of Newcastle, Observations upon Experimental Philosophy. Oxford, England: Cambridge University Press. p. xi. ISBN 0521776759
- ^ Shevelow, Kathryn. For the love of animals: the rise of the animal protection movement, Henry Holt and Company, 2008, chapter 1.
- ^ Bowerbank, Sylvia (2000). Paper Bodies: A Margaret Cavendish Reader. Orchard Park, NY: Broadview Press. p. 41. ISBN 1-55111-173X.
- ^ Fitzmaurice, James. "Cavendish, Margaret". Oxford Dictionary of National Biography – via Oxford Dictionary of National Biography.
- ^ Bowerbank, Sylvia; Sara Mendelson (2000). Paper Bodies: A Margaret Cavendish Reader. Orchard Park, NY: Broadview Press. p. 13. ISBN 1-55111-173-X.
- ^ O'Neill 2001