מרגריטה פיאצולה בלוץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מרגריטה פיאצולה בלוץ
אין תמונה חופשית
לידה 12 ביולי 1879
פראסקאטי, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1976 (בגיל 96 בערך)
רומא, איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי גאומטריה אלגברית, טופולוגיה אלגברית, פוטוגרמטריה עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מתמטיקאית, מרצה באוניברסיטה עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט Guido Castelnuovo עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות אוניברסיטת פרארה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

מרגריטה פיאצ'ולה בלוץ' (נולדה ב-12 ביולי 1879 בפראסקטי שבאיטליה ונפטרה ב-28 בספטמבר 1976 ברומא, באיטליה) הייתה מתמטיקאית איטלקית, פרופסורית מן המניין באוניברסיטת פרארה האיטלקית שהתמחתה בגאומטריה אלגברית, טופולוגיה אלגברית, ופוטוגרמטריה. הגילוי המרכזי שלה היה שמשטחים היפרפלטיים של דרגה 2 מאופיינים ב -16 עקומות רציונליות.[1][2][3][4]

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

משפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בלוץ' נולדה ברומא למשפחה מגוונת ומעורבת מבחינה תרבותית. אביה ארל יוליוס בלוץ' היה מרצה ממוצא גרמני להיסטוריה עתיקה באוניברסיטת לה סאפינזה שברומא.[4] רק בשנים האחרונות לחייו הצליח להשיג אזרחות איטלקית. אימה, בלה ביילי בלוץ', נולדה בוושינגטון, והיא קרובת משפחה של הנשיא השישה עשר של ארצות הברית אברהם לינקולן. אחותה הקטנה של בלוץ' נולדה בשנת 1883 והתעסקה בתחום התיאטרון באופרה והייתה תלמידתו של פייטרו מסקאנו.[1]

קריירה אקדמאית[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך חייה פרופסור מרגריטה פיאצ'ולה בלוץ' עבדה, למדה וחקרה באוניברסיטת לה ספונזה של רומא ובאונברסיטאות פביה, פרלמו ופררה. בשנת 1908 בסיום לימודיה בלוץ' כתבה את התזה שלה על גאומטריה ביולוגית, מיפוי בחלל והתזה פורסמה בכתבי עת מוכרים ביותר Annals of Pure ו- Applied Mathematic.

כאשר בלוץ' למדה ברומא באוניברסיטה לגאומטריה האלגברית היא נבחרה להיות העוזרת של גווידו קסטלנואובו (אנ') בגאומטריה תיאורתית באוניברסיטת פאביה בשנת 1919. קסטלנואובו בחר בה להיות יד ימינו כיוון שזיהה את כישוריה ויכולותיה הגבוהות והפוטנציאל שלה להתקדם בחייה האקדמיים.[2] שנה לאחר מכן בלוץ' עברה לפאלרמו שם שיתפה פעולה במחקר עם המתמטיקאי מישל פרנקיז שמתמחה בגאומטריה אלגברית.

משנת 1924–1954 בלוץ' לימדה באוניברסיטת פררה וחקרה גאומטריה תיאורתית, גאומטריה עליונה ומתמטיקה משלימה עד ליציאה לגמלאות בשנת 1954.[2] אך בשנת 1955 הוענק לה תואר פרופסור אמריטוס שאפשר לה להמשיך להיות חלק פעיל בחייה האוניברסיטאים.[5]

מרגריטה בלוץ' הייתה חברה במועצת המנהלים באיגוד האיטלקי בפוטוגרמטריה אוגנצ'ו פורו והאקדמי למדעים של פראר.[1]

פעילות מחקרית[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרגריטה בלוץ' חקרה בתחומי הגאומטריה האלגברית, טופולוגיה אלגברית, ופוטוגרמטריה.

טופולוגיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טופולוגיה היא ענף במתמטיקה העוסק בחקר התכונות של המרחב הנשמרות תחת דפורמציות רציפות (עיוותי צורה כמו כיווץ, מתיחה, ניפוח). טופולוגיה מעורבת במחקר של אותן תכונות של המרחב המתארות את האופן שבו הוא מקובץ יחדיו, כגון קשירות ואוריינטביליות.[3]

פוטוגרמטריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

טכניקה למיפוי ומדידות המתבצעים בעזרת תצלומי אוויר, ובמיוחד מודלים לשחזור מיקום עמדת הצילום לצורך מיפוי מרחבית צילום אוויר כולל בתוכו מידע מרחבי בהיקף נרחב כמו גם תיאור סמנטי, מידע מצבי ומידע גאומטרי.

משני תצלומי אוויר שבחלקם חופפים ניתן להפיק מודל סטריאוסקופי. מאחר שכל תצלום מצולם בזווית שונה, ניתן לחברם לתמונה תלת ממדית אחת.[3] לאחר התזה שלה בלוץ' עבדה על סיווג של משטחים אלגבריים הלומדים את תצורות השורות שעלולות לשכב על משטחים.[6]

הצעד הבא היה ללמוד עקומות רציונליות המונחות על משטחים ובמסגרת זו השיגה בלוץ את התוצאה החשובה הבאה: "משטחים היפרפלטיים של דרגה 2 מאופיינים ב-16 עקומות רציונליות".[5]

בלוץ גם תרמה לתאוריה של עקומות אלגברי הטיה. היא המשיכה לעבוד על תכונות טופולוגיות של עקומות אלגבריות או מישור או שוכב על משוטט או מעוקב משטחים במשך רוב חייה, כותב על תריסר מסמכים על נושאים אלה.[3]

היא ידועה גם על תרומתה למתמטיקה של קיפול נייר ובמיוחד נראה שהיא הייתה הראשונה למסד מהלך אוריגמי המאפשר לבנות על ידי קיפול נייר משיקים משותפים לשתי פרבולות.[7] כתוצאה מכך היא הראתה כיצד לחלץ שורשים מעוקבים על ידי קיפול נייר, דבר שאי אפשר לעשות על ידי הכלל ומצפן, מהלך שנקראה נקרא קיפול בלוץ'.[5]

ספריה (באיטלקית)[עריכת קוד מקור | עריכה]

* Opere scelte. Fotogrammetria, geometria algebrica, topologia 
  • Lezioni di matematica complementare : (La matematica elementare vista dall'alto
  • Teoria diametrale delle curve algebriche piane
  • Geometria descrittiva
  • Elementi di fotogrammetria terrestre ed aerea by
  • Sulla configurazione delle curve situate sopra quadriche, e, in particolare, sulla configurazione delle curve algebriche sghembe col massimo numero di circuiti
  • Sulle trasformazioni birazionali nello spazio
  • La Matematica in relazione alle sue applicazione e al suo valore educativo
  • Nuovo metodo per la classificazione delle curve situate sopra superficie cubiche
  • Intorno alla iperellitticita di certe superficie del 4. ordine con 13 punti doppi : nota
  • Sulle superficie iperellittiche del 4. ordine con 14 punti doppi : memoria
  • Sulla configurazione delle curve situate sopra una superficie generale del 3. ordine, con 27 rette reali
  • ostruzioni di curve sghembe aventi il massimo numero di circuiti
  • ulle proprietà metriche delle curve algebriche piane e in particolare sulla ricerca effettiva degli assi di simmetria : sugli asintoti d'una curva algebrica piana in relazione alla teoria dei diametri
  • Sulla risoluzione di un problema di aero-fotogrammetria
  • I fondamenti matematici della roentgenfotogrammetria
  • Sulle superficie del 3. ordine possedenti curve con circuiti concatenati 
  • Sulle superficie iperellittiche del 4. ordine con 15 punti doppi : nota
  • Geometria descrittiva in parte red. dal Alberto Roselli
  • Sulle immagini proiettive delle superficie iperellittiche di rango 2. : nota  

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 1.2 Edizione Nazionale Mathematica Italiana - Margherita Beloch Piazzolla, mathematica.sns.it
  2. ^ 2.0 2.1 2.2 Elisabetta Strickland, Scienziate d'Italia: diciannove vite per la ricerca, Donzelli Editore, 2011. (באיטלקית)
  3. ^ 3.0 3.1 3.2 3.3 Beloch Piazzolla Margherita — Scienza a due voci, scienzaa2voci.unibo.it (באיטלקית)
  4. ^ 4.0 4.1 WorldCat Identities
  5. ^ 5.0 5.1 5.2 Thomas C. Hull, [https://pdfs.semanticscholar.org/0dc3/9f1534d72dbc7d8531908eddaf3ba3e108ab.pdf Solving Cubics With Creases: The Work of Beloch and Lill]
  6. ^ T. R. Anderson, T. A. Slotkin, Maturation of the adrenal medulla--IV. Effects of morphine, Biochemical Pharmacology 24, 1975-08-15, עמ' 1469–1474
  7. ^ Y. W. Chow, R. Pietranico, A. Mukerji, Studies of oxygen binding energy to hemoglobin molecule, Biochemical and Biophysical Research Communications 66, 1975-10-27, עמ' 1424–1431