מרגריט מנווארה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
מרגריט מנווארה
Marguerite de Valois-Angoulême
לידה 11 באפריל 1492
אנגולם, ממלכת צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 21 בדצמבר 1549 (בגיל 57)
אודוס, ממלכת נווארה עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Marguerite de Valois-Angoulême עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ממלכת צרפת עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה Lescar Cathedral עריכת הנתון בוויקינתונים
בן זוג שארל הרביעי, דוכס אלנסון
אנרי השני, מלך נווארה
שושלת בית ולואה
אב שארל, רוזן אנגולם עריכת הנתון בוויקינתונים
אם לואיזה, נסיכת סבויה עריכת הנתון בוויקינתונים
צאצאים ראו בהמשך
חתימה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מרגריט מנווארהצרפתית: Marguerite de Navarre, ‏11 באפריל 1492 - 21 בדצמבר 1549) הייתה מלכת נווארה וסופרת צרפתייה, אחותו הגדולה של פרנסואה הראשון, מלך צרפת וסבתו מדרגה שנייה של אנרי הרביעי, מלך צרפת.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרגריט נולדה בעיר אנגולם שבמערב צרפת לשארל, רוזן אנגולם וללואיזה, נסיכת סבויה. כשהייתה בת שנתיים משפחתה עברה להתגורר בעיר קוניאק הסמוכה, שם נולד אחיה פרנסואה (לימים פרנסואה הראשון, מלך צרפת). קיבלה חינוך מעולה מטובי המורים. למדה ספרדית, איטלקית, לטינית, יוונית ועברית, וקראה את התנ"ך ואת סופוקלס בשפת המקור. ב-1509 אולצה להינשא לשארל הרביעי, דוכס אלנסון, על ידי צו של דודה, לואי השנים עשר, מלך צרפת, שבאמצעות נישואין אלה המשיך להחזיק בחבל ארמניאק שבמערב צרפת. אחרי 1515, כאשר פרנסואה ירש את כתר צרפת, הפכה מרגריט לאישה בעלת ההשפעה הגדולה ביותר בממלכה. היא פרשה את חסותה על אמנים ומחברים ובהם פרנסואה רבלה וקלמאן מארו. החוג הספרותי שקיימה בחצרה בערים פו ונראק שבדרום מערב צרפת נודע בשם "הפרנאסוס החדש". לאחר שהובס פרנסואה הראשון בידי קרל החמישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה, בקרב פאביה בצפון איטליה (24 בפברואר 1525), ונלקח בשבי, נסעה מרגריט אחותו למדריד והביאה לשחרורו.

לאחר מות בעלה ב-1525 נישאה מרגריט לאנרי השני, מלך נווארה (ממלכה שהתקיימה בצפון ספרד ובאזור הרי הפירנאים), וב-1528 ילדה לו את ז'אן ד'אלברה, אמו של מלך צרפת לעתיד אנרי הרביעי. ב-1530 ילדה בן שמת בחג המולד של אותה שנה. מאורע זה גרם לה לכתוב את הפואמה "ראי נפשה של החוטאת" (1531), שביטאה את אבלה הכבד. פואמה זו גונתה בידי התאולוגים באוניברסיטת סורבון בפריז, שראו בה כפירה, אולם המלך פרנסואה הראשון אילץ אותם לחזור בהם ולהתנצל בפניה. מרגריט מנווארה הייתה פטרונית של אנשי רוח ובהם פרנסואה רבלה, קלמאן מארו ופייר דה רונסאר. היא כתבה פואמות ומחזות רבים, ואת קובץ הסיפורים "הפטמרון" שהתפרסם עשר שנים אחרי מותה.

מרגריט אהבה מאוד את אחייניתה, שארלוט, נסיכת צרפת (אנ'), שמתה בילדותה.

משפחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1509 התחתנה מרגריט עם שארל הרביעי, דוכס אלנסון, אך לא היו לה ילדים ממנו.

בשנת 1525 התחתנה מרגריט עם אנרי השני, מלך נווארה, ממנו נולדו לה שני ילדים:

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

לואי הראשון, דוכס אורליאן
 
ולנטינה ויסקונטי
 
אלן התשיעי, רוזן רואן
 
מרגריט מברטאן
 
לודוביקו, דוכס סבויה
 
אן מקפריסין
 
שארל הראשון, דוכס בורבון
 
אגנס מבורגונדי
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
ז'אן, רוזן אנגולם
 
 
 
 
 
מרגריט דה רואן
 
 
 
 
 
פיליפו השני, דוכס סבויה
 
 
 
 
 
מרגריט מבורבון
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שארל, רוזן אנגולם
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לואיז, נסיכת סבויה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
מרגריט מנווארה


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]