מרגרתה שטוקהאוזן
 | |
| לידה |
29 במרץ 1803 Guebwiller, צרפת  |
|---|---|
| פטירה |
6 באוקטובר 1877 (בגיל 74) קולמר, צרפת |
| שם לידה |
Margarethe Schmuck |
| בן או בת זוג |
Franz Anton Adam Stockhausen |
| צאצאים |
Franz Stockhausen, יוליוס שטוקהאוזן |
  | |
מָרְגַַרֶתֶה שְטוֹקְהַאוּזֶן(בגרמנית: Margarethe Stockhausen 29 במרץ 1803–1877), ששם נעוריה מרגרתה שמוק, הייתה זמרת סופרן, שניהלה קריירה מרשימה באירופה ובבריטניה בשנות ה-20' וה-30' של המאה ה-19. היא הייתה אשתו של הנבלן פרנץ שטוקהאוזן (האב), ואמם של המוזיקאים ידועי-השם יוליוס, פרנץ והנרי שטוקהאוזן.
מרגרתה שמוק נולדה בגָבְּווִילֶר, אלזס, בת לנוטריון. היא למדה פיתוח קול בפריז אצל ג'וזפה קטרופו. גם לאחייניתה יוזפינה בילדשטיין הייתה קריירה כזמרת. בתקופת שהטצה בפריז, פגשה מרגרתה את הנבלן הצעיר פרנץ שטוקהאוזן (נ. 1789), שהתפרנס אז מהוראה ומנגינה בקונצרטים. פרנץ היה חבר של סבסטיאן אראר ועמד בקשרי מכתבים עם בטהובן, נמנה עם חוג מודעיו של פרנסואה האבנק והיה שותפו לדירה של הכנר כריסטיאן אורהאן. מרגרתה ופרנץ נישאו בפריז בשנת 1822, הביאו ילדים לעולם והופיעו יחד בקונצרטים, לעיתים קרובות כשפרנץ מלווה אותה בנבל. תחילה התפרסמה שטוקהאוזן ברסיטלים של שירי אלזס, שהתקבלו באהדה בפריז, ונודעה ביפי קולה, שהצטיין בזוך פניני ובעומק רגשות. היא הייתה קתולית אדוקה.
לאחר שעשתה שנה באלזס ב-1825, חזרה לפריז שם נולד בנה, לימים הזמר המפורסם יוליוס שטוקהאוזן, ב-1826. בינואר 1827 ניתן לה התואר "זמרת כבוד של קאפלת המלך" (הצרפתי), בהשפעתו של רושפוקו. עם זאת, עד מהרה נאלצה המשפחה לחפש מקור הכנסה במקום אחר. הם עקרו ללונדון ובמאי 1827 הופיעו לראשונה על במת האקדמיה המלכותית למוזיקה ברסיטל, שגם ג'ודיטה פאסטה שרה בו. לאחר זאת קיבלו הזמנות רבות להופיע בערביות מוזיקליות ובמסיבות פרטיות. שם התיידדו עם איגנץ מושלס. השירים השווייצריים חיבבו אותה על הקהל האנגלי. בשנתה השנייה בלונדון הרבתה לשיר באורטוריה, בעיקר ביצירות הנדל, לכך עודד אותה בהתלהבות סר ג'ורג' סמארט.
בינואר 1829 יצאה מרגרתה למסע קונצרטים בסקוטלנד עם אנג'ליקה קאטאלאני. בתקופה זו הרחיבה את הרפרטואר שלה ליצירות מאת הנדל, יוזף היידן, בטהובן, מוצרט, שפור, ובר, מנדלסון, כרוביני, צ'ימרוזה, מרקאדנטה, רוסיני ומאיירבר. בקיץ שרה במנצ'סטר ואוקספורד לפני שובה לאלזס. היא חזרה לשיר בקונצרטים של האגודה הפילהרמונית בלונדון בינואר 1830, ובמהלך העשור הבא עשתה חלק גדול מזמנה בבריטניה, לרבות עונות שלמות בשנים 1830, 1831, 1834 ו-1835. בתקופה זו גם הביאה לעולם עוד ילדים ושרה במסעות קונצרטים בשווייץ, אלזס, הריינלנד, דרום גרמניה וצרפת. באוקטובר 1839 סיירה במידלנדס של אנגליה עם מריה מאליברן והכנר שארל דה בריו. היא סירבה להצטרף לבעלה במסע מוקדם ברכבת בין מנצ'סטר לליברפול, אבל באה בעקבותיו במרכבת הדואר. במנצ'סטר שרה דואטים עם מאליברן.
ב-1831, במהלך סיור נוסף בסקוטלנד, שרה בארמון הולירוד לפני מלכת הממלכה המאוחדת ולפני ויליאם קוונדיש, הדוכס הרביעי מדבונשייר וארתור ולסלי, הדוכס הראשון מוולינגטון. באותה שנה רכשה המשפחה את בית הקבע שלה בטאננפלס (באדן-וירטמברג), והוריה של מרגרתה גידלו את ילדיה, שלמדו בגבווילר. ב-1833 יצאו פרנץ ומרגרתה למסע הקונצרטים הראשון שלהם בגרמניה, שכלל את דרמשטדט, קרלסרוהה, קלן ופרנקפורט.
הקריירה של מרגרתה נמשכה באופן דומה עד 1840. בינואר 1839 יצאה למסע קונצרטים גדול בשווייץ, שכלל את גנף, לוזאן, נשאטל, ברן וזולותורן. אחרי הולדת בנה הנרי יצאה למסע הקונצרטים האחרון שלה בבריטניה, שלפניו הופיעה בפריז ואחר, באפריל, המשיכה ללונדון ללוח זמנים מתיש. אחרי שראתה את פולין גארסיה-ויארדו בתפקיד דזדמונה ב"אותלו" של רוסיני בלונדון, המשיכה לגלאזגו ולאדינבורו, וסיירה ברחבי אנגליה ברכבת להופעות בקונצרטים, מלבד בערים כמו נוטינגהאם ולינקולן, לשם היה הכרח לנסוע בקרון סוסים. בספטמבר 1839 שרה תחת שרביטו של שפור באורטוריה שלו "קלווארי" בפסטיבל נורוויץ', משם חזרה אתו ללונדון באותה מרכבה.
מרגרתה שטוקהאוזן מתה בקולמר.
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
J. Wirth, Julius Stockhausen - Der Sänger des Deutschen Liedes (Englert und Schlosser, Frankfurt am Main 1927), 1-46.
