מרדכי אנילביץ' (פסל)
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| פַּסל | נתן רפפורט |
| תאריך יצירה | 1951 |
| טכניקה וחומרים | ברונזה |
| ממדים בס"מ | |
| גובה | 420 |
| נתונים על היצירה | |
| מיקום |
 יד מרדכי שבישראל |
| קואורדינטות | 31°35′13″N 34°33′25″E / 31.587028055556°N 34.556833055556°E |
|
(למפת מערב הנגב רגילה)   פסל מרדכי אנילביץ' | |
  | |
מרדכי אנילביץ' הוא פסל העשוי מברונזה שיצר נתן רפפורט בשנת 1951. הפסל מציג את דמותו של מרדכי אנילביץ' מפקד הארגון היהודי הלוחם במרד גטו ורשה, שנהרג בקרב מול הנאצים בגטו. הפסל ניצב על גבעה בלב קיבוץ יד מרדכי ליד מגדל המים ההרוס. למרגלות הפסל נערכת מדי שנה עצרת הנעילה המרכזית של יום הזיכרון לשואה ולגבורה.
פסל אנילביץ' הוא הפסל המונומנטלי הראשון שנוצר על ידי פסל ישראלי.[1]
תיאור הפסל
[עריכת קוד מקור | עריכה]הפסל עשוי מברונזה במשקל 1 טון (הפסל חלול מבפנים) מתנשא לגובה של 4.20 מטר. דמותו של מרדכי אנילביץ', גבר צעיר עם בלורית חלוצית טיפוסית, לבוש חולצה מרופטת, מכנסיים מקומטים ומגפיים מיושנות. הגבר אוחז בידו הימנית, רימון.[2]
הפסל מחושב למרחק גדול ולכן יש ליקויי פרופורציה מסוימים. החלק התחתון של הגוף מסיבי, הרגליים גדולות ואיתנות ולעומתן החזה צר והראש קטן באופן יחסי. קיפולי הבגדים ותווי הפנים מפורטים יתר על המידה.[1]
לצד הפסל מונח לוח אבן ועליו ציטוט מדבריו של מרדכי אנילביץ':
”… שאיפת חיי האחרונה נתמלאה. ההגנה העצמית היהודית הייתה לעובדה… אשרי וטוב לי, שהייתי בין ראשוני הלוחמים היהודים בגטו.”
מרדכי אנילביץ, 23 באפריל 1943
ההיסטוריה של הפסל
[עריכת קוד מקור | עריכה]
פסל מרדכי אנילביץ' הוא הפסל הראשון שיצר רפפורט בישראל. תחילת יצירת הפסל החלה בתל אביב. כאשר החל לעבוד על דגם פסל שייצג את מרדכי אנילביץ', הוא ייצר שני דגמים שונים מגבס בגובה של כ-90 ס"מ, כל אחד. עם גמר עיצוב הדגמים הזמין את חברי קיבוץ יד מרדכי לצפות בהם מתוך כוונה שיבחרו בצורה דמוקרטית בפסל המתאים יותר.[3] הדגם שלא נבחר מוצג עד היום במוזיאון "משואה לתקומה" שבקיבוץ. בינואר 1951 נערך אירוע חשיפת הפסל מגבס, לפני היציקה בברונזה. באירוע נכחו עשרות עיתונאים ומבקרי אומנות, נציגי הציבור היהודי בצרפת ונציגי המושבה הישראלית בפריז בראשות הציר הישראלי בצרפת, מוריס פישר. יצירת הפסל הסתיימה בפריז, צרפת שם נערכה יציקת הברונזה. ב-5 באפריל אותה שנה הגיע הפסל לחיפה באונייה "ארצה". ב-18 באפריל הוא הוצב בקיבוץ יד מרדכי ליד מגדל המים ההרוס[4] וביום הזיכרון לשואה ולגבורה, ב-3 במאי 1951, הוסר הלוט על ידי מאיר יערי מעל הפסל בהשתתפותם של כעשרת אלפים אנשים.
היבט אומנותי
[עריכת קוד מקור | עריכה]פסל מרדכי אנילביץ' הוא יצירה ריאליסטית מונומנטאלית, המזכירה את הפסל דוד של מיכלאנג'לו (הגדרה ראובן רובין). למרות זאת הוא זכה לשבחים רבים, מצד מבקרי אמנות.
”זו אחת מיצירות הפיסול הראשונות שנעשו על ידי ישראלי - נקודת מוצא של תנועת התחדשות אמנותית במדינת ישראל, תוך ויתור על המסורת של מאות בשנים, שהתנגדה לעשיית פסל ולכל תמונה של יצור אנוש.”[1]
הפסל מהווה סמל לזיכרון השואה לצד זיכרון מגיני היישוב במלחמת העצמאות בנגב.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
סיור וירטואלי - מגדל המים ביד מרדכי - אתר מורשת, באתר youtube, 13 במרץ 2020- אנדרטת מרדכי אנילביץ', באתר מוזיאון יד מרדכי "מ"שואה לתקומה"
- "פסל של לוחם ללא שנאה": הוחל ביציקת הברונזה של אנדרטת מרדכי אנילביץ, על המשמר, 22 בינואר 1951
- הגיע פסל מפקד־המרד בגיטו־ווארשה, על המשמר, 5 באפריל 1951
- ירמיהו שמואלי, אנדרטת אנילביץ' הוצבה ביד־מרדכי, על המשמר, 18 באפריל 1951
- המשך
- הוצבה אנדרטת מ. אנילביץ ב"יד מרדכי", דבר, 18 באפריל 1951
- הפסל נ. רפפורט על אנדרטת מ. אנילביץ: עם גילוי הלוט ביד־מרדכי, היום, על המשמר, 3 במאי 1951
- א. קולב, רצונו של קולקטיב שנתגלם בחזון אמן, על המשמר, 4 במאי 1951
- שבתי קפלן, ביד מרדכי יוסר הלוט מאנדרטת מפקד המרד מרדכי אנילביץ, על המשמר, 18 באפריל 1951
- המשך
- זכר חללי השואה ולוחמי הגיטאות הועלה בעצרות־אבל רבות־עם: הוסר הלוט מאנדרטת מרדכי אנילביץ', דבר, 4 במאי 1951
- רבבה במעמד הנשגב ביד מרדכי: בגילוי הלוט מאנדרטת מפקד גיטו וארשה, על המשמר, 4 במאי 1951
- המשך
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 א. קולב, רצונו של קולקטיב שנתגלם בחזון אמן, על המשמר, 4 במאי 1951
- ^ "פסל של לוחם ללא שנאה": הוחל ביציקת הברונזה של אנדרטת מרדכי אנילביץ, על המשמר, 22 בינואר 1951
- ^ שבתי קפלן, נאמין, כגיבורי הגיטאות, שהנצחון יהיה לנו, על המשמר, 20 באפריל 1950
- ^ האנדרטות ביד־מרדכי לזכר מ. אנילביץ' ומלחמת העצמאות, קול העם, 18 באפריל 1951